הלוואי שיצליח

יש הבדל עקרוני עצום בין אבו מאזן, היו"ר הלא חוקי של הרשות (כהונתו החוקית פגה ב 09 לינואר 2010) לבין סלאם פאייד. אבו מאזן ממוקד בחיסול ישראל ומימוש זכות השיבה. סלאם פאייד ממוקד בהקמת פלשתין העצמאית על חשבון זכות השיבה. אבו מאזן מטפח את המסכנות, הכיבוש וההכפשה המוסרית של ישראל ככלי מרכזי בדרך למדינה דו לאומית – מה שהוא כנה "פתרון המדינה האחת", סלאם פאייד מטפח את המשילות, האחריות העצמית וההתפתחות הכלכלית בדרך למדינה פלשתינית עצמאית לצידה של ישראל. סלאם פאייד הוא גם אנטי טזה מובהקת לחמאס שבתשובתו לדו"ח גולדסטון טען שכל פעולות החמאס, כמו ירי על אזרחים בתחומי מדינת ישראל ולאחר נסיגת צה"ל מכל מהרצועה, הם מבחינת "התנגדות לגיטימית לכיבוש" שכן מדינת ישראל בעצם קיומה מהווה כיבוש.

אתמול, יום שלישי 02/02/2010 אמר סלאם פאייד בכנס הרצלייה שאפשר להקים מדינה פלשתינית עצמאית על גבולות 67 בתוך שנתיים והציג את המשך הבניה הישראלית בשטחים כמכשול עיקרי בהגשמת החזון. סלאם פאייד טען שאין אף מסמך שסותר את הקביעה שמזרח ירושלים תהיה הבירה הפלשתינית. זה נכון אבל מעצם דבריו שלו עולה שאין אף מסמך שמאשר את ירושלים כבירת פלשתין והנושא פתוח לוויכוח – בסיס אפשרי הוא הסכם ביילין אבו מאזן אלא שאבו מאזן כבר לא שם מזמן. ברור לגמרי שסלאם פאייד לא יכול באמת להקים מדינה פלשתינית שתייצג את כל הפלשתינים, כולל אלה שבעזה, יחד עם זאת סלאם פאייד מייצג קו חדש בחברה הפלשתינית – קו של אחריות מדינית וחברתית לעתיד הפלשתיני. קו שלא מתמקד בחורבן ישראל אלא בבניית פלשתין. ברור גם שכרגע החברה הפלשתינית לא יכולה להציע לישראל את "סוף הסכסוך" בגלל השליטה של החמאס בעזה. אבל כנראה שבאופק המדיני הנראה לעיין אין משהוא חיובי יותר, מבחינת ישראל, בצד הפלשתיני.

ראוי שישראל תרים את הכפפה ותגבה את מדיניותו של סלאם פאייד על בסיס חילופי שטחים והגדרה מחודשת של גבולות ירושלים – בלי שועפט, בית חנינה צור בחר ודומיהם – כך ייטב לנו כמדינה יהודית דמוקרטית – כך יש סיכוי שהפלשתינים יהפכו למי שמתמקדים בעתידם ולא בהרס עתידנו. הבעיה שכרגע סלאם פאייד נהנה מתמיכה של אחוזים בודדים בציבור הפלשתיני ואת היתר גורף החמאס, אבו מאזן ושאר שוללי ישראל. בינתיים מחולל סלאם פאייד בחברה הפלשתינית תהליך עמוק של הפנמת האחריות הלאומית שאם ימשיך טמון בו סיכוי עצום לעתידנו ממערב לירדן. למרות שסיכוייו לא גבוהים והתמיכה הציבורית הפלשתינית בו בטלה בשישים הבה נאחל לו הצלחה לטובת הפלשתינים ולטובתנו כמדינה יהודית דמוקרטית.

* ראה גם - דילמת קנטרברי

המפתח באיראן

איראן נמצאת בתנופה אסטרטגית במזה"ת. זרועותיה נוחלות הצלחה אחר הצלחה בסודאן, עיראק, לבנון ובעזה ופעילות בתימן ובמפרץ. כרגע לא ניראה שניתן לעצור את דרכה של איראן לגרעין אלא בפעולה אלימה, שאין מי שיבצע אותה. ניראה שלחופש הפעולה האיראני יש אופק לפחות עד שהמשטר הנוכחי בארה"ב יתעשת אלא שהוא קורע תחת אין ספור בעיות נוספות.

שטחה של רמת הגולן הוא כ 0.6% משטחה של סוריה. אין ברמת הגולן משאבי טבע ואין בעיית פליטים בסוריה הקשורה לרמת הגולן. חשיבותה של רמת הגולן לסוריה נובעת בעיקר מעצם העובדה שהיא בידנו. סוריה גיבשה ומגבשת את הנרטיב הלאומי החסר שלה ואת הצדקת הקיום של המשטר סביב החזרת הגולן. הגולן בידיים סוריות יאבד, בתוך זמן קצר, את משמעותו ויתכן מאד שהמשטר יאבד גם עד זכות הקיום שלו. ככל שאיראן מתעצמת וארה"ב מגמגמת - התמורה האסטרטגית של סוריה מתהליך משמעותי עם ישראל היא שלילית. רק לאחרונה השלימה סוריה, בסיוע איראן והסכמה סעודית וצרפתית את השתלטותה מחדש על לבנון. מה כבר יכולה ישראל להציע באמת לסוריה.

סוריה התפייסה לאחרונה עם צרפת גם בלי הסדר ישראלי-סורי, בעקבות שיחות הקרבה באנקרה עם ישראל, ואין לצרפת מה בעצם להציע לסוריה לאחר שכבר השלימה עם סיפוחה הזוחל של לבנון לציר הסורי איראני. קשה לראות את סוריה נסמכת על סיוע כלכלי אפשרי גדול ולאורך זמן מארה"ב נוכח חולשת ממשל אובאמה וקשייה הגוברים של ארה"ב לצאת מהמיתון ובעיקר קשה להאמין שסוריה תסכים למתג את עצמה מחדש כ"אויב" של איראן, ממש בדקה ה90 לפני שאירן הופכת למעצמה גרעינית בעצמה.

שיחות שלום משמעותיות עם סוריה לא קשורות בנכונות של ישראל לדון עם הסורים, מה שהסורים וודאי ינצלו לשיפור עמדות בזירה הבין לאומית, אלא לנחישות העולמית, שכרגע איננה, לבלום את איראן. לישראל אין מה להציע לסוריה, אפילו תהיה מוכנה לסגת עד גבולות ה רביעי ביולי 67, אלא כרסום מתמשך בלגיטימציה הפנימית של המשטר הסורי ועוינות קשה מצד איראן. כדי שסוריה תהיה מוכנה למהלך אסטרטגי מול ישראל ולא למחול אשליות טקטי, היא צריכה קודם להיות משוכנעת מעל לכל ספק שהעתיד של המזה"ת אינו שייך לאיראן.

גם אם אהוד ברק צודק בהכרזתו אתמול (לדעתי הוא טועה) שבלי הסדר עם סוריה נתגלגל לעימות אזורי ואולי למלחמה כוללת המפתח לכל תזוזה מדינית בין סוריה לישראל נימצא באיראן ולא בישראל - עד שאיראן לא תיבלם פשוט חבל על הזמן והכול האשליות.


* ראה גם - הספין של כולם

העריצים

הבה נניח לצורך הדיון שמתנחלי אברהם אבינו בחברון ימנו ועדה מטעמם בראשות איש משפט "אובייקטיבי" שתבדוק את התנהגות הערבים "המתנכלים" ליהודים בדרכם לתל רומידה ולכן כתב המינוי מוציא את התנהגות המתנחלים עצמם מחוץ לטווח הבדיקה של הוועדה. ברור לגמרי ששופט שמוכן להעמיד עצמו בראש ועדה כזו אינו אובייקטיבי ומעיד על עצמו, שלמקורות הסמכות של הוועדה אין עניין בבעיה בכללותה אלא היא נועדה מראש למצוא פגם בערבים. לבסוף, לאחר שיוגשו המסקנות עוד יבואו תומכי הועדה וילינו על תושבי חברון הערבים שהם סירבו לשתף פעולה עם הוועדה ויוסיפו שוודאי היה לערבים עניין להסתיר את "האמת". אף ארגון ואדם שמכבד את עצמו לא היה חושב שממצאי הוועדה אכן משקפים אמת ושמי שמשתף פעולה עם הוועדה הוא אכן "חושף אמת". בהינתן הרקע וכתב המינוי כל מי שמשתף פעולה עם הוועדה, גם אם הנתון הספציפי שהוא חושף הוא אמת לאמיתה, הוא שותף לדבר קשר להרוג את האמת ולקבור אותה קבורת חמור.

הסיפור ההזוי הוא אנאלוגיה מלאה לדו"ח גולדסטון. המועצה לזכויות אדם של האו"ם שמעט כל עיסוקה הוא בישראל היא גוף שמורכב רובו ממדינות חשוכות ועוינות את ישראל. כתב המינוי תיעל אותה לבדוק אם צה"ל ביצע פשעי מלחמה לא אם בכלל בוצעו פשעי מלחמה. ממילא מי שמעמיד את עצמו לראשות הוועדה או מי שמביא בפניה חומר רק מכשיר ומלבין את תעשיית השקר שבעצם הקמת הוועדה. זאת גם אם הפרט המסוים הוא נכון עובדתית.

16 הארגונים שהקרן החדשה לישראל מימנה בכסף זר ונגוע באינטרס משלו, הלעיטו את ועדת גולדסטון בחלקי ורסיסי מידע שרובו לא בדוק ומקורותיו לא ברורים. קשה לטעון שסך כל הדיווחים שארגוני הקרן העבירו לועדת גולדסטון הם האמת, כל האמת ורק האמת. אני משוכנע שחלקם אכן נכונים כמו שאני משוכנע שחלקם הם כזבים או פרשנות מוטה של העובדות.

היום, במאמר אורח במעריב, התלוננ(ה) הדס זיו שמשתמע מההתנפלות על הקרן החדשה לישראל ש"עדיף היה לשקר ולרמות כדי להגן על ישראל". הטענה שסוכן זר, ממומן בכסף זר הוא חסר אינטרסים, אובייקטיבי וחושף אמת היא דמגוגית לחלוטין. איש לא ביקש, טען או המליץ בזכות כיסוי האמת. כל הארגונים הנ"ל יכלו לגייס כספים בישראל, כנראה בשיעור קטן בהרבה, לפרסם את ממצאיהם בתקשורת הישראלית מה שמצריך גם דרגה מסוימת של אמינות, לפרסם כל ממצא מחשיד באינטרנט, מה שהיה גם גורר תגובות. מי שנילחם על האמת צריך להיות מסוגל לעמוד מאחורי הנתונים שלו אחרת הוא מספסר בשברי שמועות על חשבון האמת. התקשורת הישראלית בכללותה אצה לתת במה נרחבת לכל טענה שעולה ממנה פגיעה בטוהר המידות של צה"ל.

לסיום – דמוקרטיה היא הכרעת הרוב – מה שהקרן החדשה לישראל מנסה לעשות זה לא לשכנע אותנו, תוך וויכוח בחברה הישראלית, שאנחנו טועים וצריכים לתקן את דרכינו אלא להעניש אותנו באמצעות גורמים בין לאומיים על שאיננו מקבלים את דרכם. יש להם במה בישראל ככל שיחפצו משקצרה ידם מלשכנע הם פונים לענישה ולאכיפה. יש שקוראים להם דמוקרטים אני קורא להם עריצים.