יום רביעי, 26 בפברואר 2014

כפר ורדים

כפר ורדים נושק למעלות-תרשיחא בגליל המערבי נוסד בשנות השמונים (1984) כישוב בפני עצמו. הישוב  מונה היום מעל ל 4000 בעלי זכות בחירה למועצה המקומית כלומר לפחות כ 8000 תושבים. בשעתו התנגד ראש עיריית מעלות-תרשיחא שלמה בוחבוט להקמת הישוב בטענה שאין מקום לישוב "אליטיסטי" הנושק למעלות, מתחרה בה על איכות התושבים ושלמעשה הוא המשך גיאוגרפי  ישיר של מעלות-תרשיחא. הוויכוח גלש גם לעוינות אישית בין שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות הנצחי, לסטף ורטהיימר, מייסד הישוב. כפר ורדים הייתה אמורה להיות מקום המגורים של המסד המיקצועי, הטכנולוגי והניהולי של אזור התעשיה תפן הצמוד לו.

למרות שטענותיו של שלמה בוחבוט היו נכונות במישור העקרוני לא ברור האם האוכלוסייה העמידה של כפר ורדים הייתה מוכנה לגור בשכונה משלה תחת ה"ריבונות" של עיריית מעלות. כך או כך מדובר במעל ל 2000 משפחות אמידות, בממוצע ובאופן יחסי, שהזריקו אנרגיה  רבה לאזור. הן סיפקו שפע של עבודות לבנאים וקבלנים, למוסכים, למסעדות, לחנויות ולכל הפעילות הכלכלית האזורית. הישוב נישאר אליטיסטי ואולי מתנשא אבל האזור יצא מורווח, בייחוד העסקים בתרשיחא הסמוכה. הוויכוח האם יש הצדקה למועצה מקומית נפרדת לכפר ורדים, כולל הגיבנת הביורוקרטית שלה, כאשר מעלות-תרשיחא נושקת לה משני כיוונים לא הוכרע עיניינית אלא מתוקף העוצמה הכלכלית והפוליטית שתושבי הכפר וסטף ורטהיימר הצליחו להפעיל.

באופן טבעי הריחוק של הישוב ממרכז הארץ, הפגיעות לקטיושות מלבנון והרצון למשוך אוכלוסיות "חזקות" לפריפריה זיכו את מתיישבי כפר ורדים באותן ההטבות שלהם זכו תושבי מעלות, מושבי הסביבה וכפרי הדרוזים הסמוכים. כולם באותה צלחת מבחינת האיום הביטחוני מלבנון.  מצד שני אין ספק שהמועצה המקומית כפר ורדים ככזאת עולה מיליונים נוספים לתקציב המדינה, אולי יותר מסך ההטבות הפרטניות לתושביה, כאשר יש מקום לדון בעצם הנחיצות של עוד מועצה מקומית.  

עם השנים מתחילים עננים להעיב על כפר ורדים המשגשגת. חלק גדול מהאוכלוסייה לא מתפרנס מהאזור הקרוב והמניע העיקרי שלהם להישאר לגור באזור זה הנוף וההטבות הכספיות.  ב 29 השנים האחרונות, מאז נוסדה כפר ורדים, יצאו אלו שהיו אז בני 40 ומעלה לפנסיה. הם כבר לא עובדים אבל הילדים והנכדים שלהם, כאופייני למעמד הביניים האמיד, מתרכזים ברוב המקרים במרכז הארץ. חלק גדול מהסבים והסבתות בכפר ורדים מבלים חלק משמעותי מזמנם על הקו בין כפר-ורדים למרכז כדי לשמור על הקשר עם הנכדים. לחלק הנוף, האווירה והחשש משינוי מספיק כדי להישאר בכפר ולחלק ההטבות הכספיות הן תמריץ נוסף להישאר אבל עדיין, כרגע, לפחות 10% מבתי כפר ורדים עומדים למכירה, המחירים יורדים לרמה המקובלת בהרחבות של מושבי הסביבה וזמן ההמתנה למכירה הולך ומתארך.  כדי למשוך משפחות צעירות הבניה מתחילה להיות יותר רוויה ויותר זולה.  כל הסימנים מראים ששיא הישוב מאחוריו והמעמד האליטיסטי של הישוב הולך ומתפוגג.

המרחק האווירי מהמרכז המסחרי של כפר ורדים לנקודה הקרובה ביותר בגבול לבנון הוא 9.85 ק"מ על פי מפת גוגל. לפי מפת ההטבות החדשה של ממשלת ישראל, שאושרה לפני שבוע בממשלה, הוצאה כפר ורדים מדירוג ההטבות המקסימלי של ישוב גבול לדרגה נמוכה יותר שמכרסמת משמעותית בהיקף ההטבות לתושבי הישוב. לשם כך שונה הקריטריון לישוב ספר מ 10 ק"מ מהגבול, מה שמכליל גם את כפר ורדים, ל 9 ק"מ שמוציא אותה מהמעמד של ישוב גבול (בפועל טווח הקטיושות מתארך, ראש הנפץ גדל והדיוק משתפר). הנימוק העיקרי הוא שמדובר באוכלוסייה חזקה, אחת האמידות בארץ כשמדברים על ממוצע ישובי, וכי אין הצדקה לתמוך בכספי מדינה דווקא באוכלוסייה כה חזקה. בהטבות למעלות לא נגעו.

הטיעון הוא בעייתי כי הוא מגלם אידאולוגיה שמקום השכבות החזקות במרכז הארץ והתמיכה לפריפריה לא נועדה להן  או שיש בכלל מקום ל"אוכלוסיה חזקה" גם בפריפריה. שנית שהתמיכה לפריפריה היא לאוכלוסיה חלשה בתנאי שהיא תישאר חלשה.  לדעתי הממשלה, ברמה העקרונית ובלי קשר לדוגמה של כפר ורדים, צריכה לפעול לשגשוג הפריפריה ואוכלוסייתה . יש מספיק כוחות כלכליים שפועלים לשגשוג במרכז הארץ.  כבר טענתי כלפי יאיר לפיד שהוא שם את המרכז החברתי והכלכלי במיקוד העשייה הפוליטית שלו, שזה יבוא על חשבון הפריפריה מכל סוג שהוא ושהתמיכה לפרפריה נועדה להחזיק אותה על פני המים אך לא להפוך אותה לחזקה בזכות עצמה.  יתר על כן הממשלה משאירה על כנה את המועצה המקומית - הגיבנת הביורוקרטיות היקרה, על פי רבים גם המיותרת, אך מחלישה ומדלדלת את אוכלוסיית הישוב.

מה מחכה לכפר ורדים? - ראשית חלק גדול מהפנסיונרים ואלו שעובדים במרכז לא ימצאו טעם בנסיעות הארוכות וינטשו את האזור. אלו שעובדים ופרנסתם מהאזור יעדיפו לדלג מעבר לכביש, לפעמים מרחק של עשרות מטרים בלבד, למעלות או להרחבות במושבי הסביבה. וליהנות מהטבות, לפעמים של אלפי שקלים לחודש, במס. הישוב נועד להתדלדל ואם היום יש שם צניחה במחיר הדיור תוך חצי שנה תהיה מפולת במחיר הדיור והתרסקות מוחלטת במחיר ההשכרה. צריך להיות מטומטם לנהוג בפקקים ממקום עבודה, נניח בחיפה, כל יום הלוך ושוב לכפר ורדים בשביל הטבות הנופלות מאלו שבכרמיאל כשבאותו מרחק נסיעה, במעלות, ההטבות הנוספות שוות בין 2000 ל 5000 ש"ח יותר כל חודש.  יחד אם נטישת כפר ורדים או כניסת משפחות יותר "חלשות" מבחינה כלכלית צפויה גם פגיעה בכל נותני השרותים שמסביב מהמסעדה דרך טכנאי מכונות הכביסה ועד המכונאי ועוזרת הבית.  

לדעתי, כדי למנוע נזק בלתי הפיך לסביבה יש לחדש את ההטבות לכפר ורדים אבל לדון מחדש ולעומק האם יש הצדקה למועצה מקומית נפרדת ומתבדלת בישוב שמוקף ונושק לעיריית מעלות תרשיחא מבחינת האינטרס וכספי הציבור. אני מקבל שלממן מועצה אליטיסטית ניפרדת ועשירה שנהנית מכל הטבות הספר בפאתי מעלות זה מוגזם. הדרך הנכונה היא לשלב את כפר ורדים במעלות כישות עירונית אחת ואגב כך גם הכוח האלקטורלי של כפר ורדים ישנה, באופן בלי נימנע, את הרכב העירייה במעלות עצמה לטובת כול תושבי האזור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה