יום שישי, 8 בספטמבר 2017

שפד את האויב על קרני הדילמה !


רובנו מכירים את ההוגה הצבאי קלאוזביץ, הגנרל הפרוסי שיעץ לרוסים בתקופת המלחמות הנפוליאוניות לפני 200 שנה, לפי אמרתו המפורסמת "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים". קלאוזביץ אמר ובעיקר כתב עד הרבה דברים ולטעמי עצתו השימושית הייחודית הייתה אמרתו הפחות ידועה "תמיד ! - שפד את האויב על קרני הדילמה". הסיבה היא שדילמות והתחבטויות מסרבלות את קצב קבלת ההחלטות אצל האויב ומגדילות את כמות הטעויות שכולם עושים בחלק נכבד מהחלטותיהם.
התקיפה בסוריה ביום חמישי 07/09/2017 בסביבות השעה 02:30 במתקן יצור הנשק הכימי ליד מסאייף, במחוז חמה שבסוריה, רק 80 ק"מ בקו אוויר מבסיסי האוויר והים הרוסיים בחמיימים (אוויר) ולטקיה (ים) היא מיצוי מושלם של האמרה למרות שיתכן שהוגי התקיפה לא הכירו את אמרתו זו של קלאוזביץ.

בסיסי הרוסים מוגנים במערכת המתקדמת ביותר להגנה אווירית של רוסיה, מערכת ה S-400. טווח הגילוי של המערכת הוא כ 600 ק"מ בקו אוויר ממרכזה. יש לS-400 יכולת לטפל בעשרות מטרות בו זמנית, בעזרת מגוון של טילים, החל מטווח 400 ק"מ. מאליו עולה השאלה האם המערכת זיהתה את התקיפה המתרגשת לבוא מראש ואם כן, למה לא ירטה את המטוסים. מכאן מתחילה סידרה של דילמות קשות למעורבים בסוריה.

ראשית האיראנים נמצאים כעת בדילמה האם מערכת ה S-400 נפרצה על ידי חיל האוויר הישראלי ? אם אכן כך מה ערך יש להשקעה הגדולה שעשו ברכישת מערכות S-300, התצורה הקודמת של המערכת, האם הן עדיין מסוגלות לספק הגנה אפקטיבית לאיראן ומתקניה הגרעיניים ?  אם המערכת לא נפרצה והרוסים פשוט העלימו עין מהתקיפה כי אז הדילמה האיראנית היא עד כמה הדוקה השותפות עם רוסיה ומה הקווים האדומים שרוסיה מנסה לשרטט לאיראנים באמצעות התקיפה הישראלית. האם יתכן שהמאמץ שהשקיעו בשימור משטרו של בשאר בסוריה לא יזכה אותם ברווח העצום של קירוב היכולות האיראניות ביצור ובניית כוח לוחם על גבולה של ישראל וכי הם שימשו בעיקר בשר תותחים לרוסים.  כך או כך יש וודאי לאיראנים דילמות רבות, כולל השאלה איזו משתי האפשרויות נכונה, והתמונה שנראתה ברורה למדי לפני חודש הפכה למעורפלת.

לרוסים, מצידם, יש דילמות קשות לא פחות - אם המערכת שלהם נפרצה, כמו שמערך הטילים הרוסי/סורי קרס בבקעה הלבנונית ב 1982, הם צריכים לקחת בחשבון שישראל תשתף במידע מדינות נוספות בעולם ובראשן ארה"ב. אם  תצא ותגנה את התקיפה, שבוצעה עמוק בתוך מערך הנ"מ שלהם ושלכאורה  יכלה למנוע אתה, היא עשויה להיות מובנת כמודה בכך שמערכת חוד החנית שלה, פאר הטכנולוגיה הרוסית, נפרץ. אם לא תגנה את התקיפה הרי כאילו היא מכריזה שהתקיפה נעשתה לפחות בהעלמת עיין מצידה והיא נושאת באחריות כלפי משטר אסאד, החיזבאללה ופטרוניהם האיראנים להיתכנות של התקיפה, עוד היא מודה בשתיקתה שלישראל אינטרסים לגיטימיים בסוריה שכמובן סותרים את האינטרס של שותפיהם האיראנים.  כך או כך רוסיה בשתיקתה משדרת מבוכה - היא כבר לא הכל יכול בסוריה !

דילמה נוספת שוודאי יתחבטו בה מנגנוני הביטחון של רוסיה, איראן וסוריה היא כיצד הגיע לישראל המידע המדויק, מי באמת שותף סוד ומי מתחזה ומה עושים למנוע את השקיפות המודיעינית שיש לישראל בסוריה ?


ישראל כניראה הרסה במאסייף שבסוריה מפעל איראני לייצור טילים מתקדמים ומפעל ליצור חומרי לחימה כימיים, הכל ניתן לבניה מחדש תוך כמה חודשים, אבל ההשפעה האסטרטגית של התקיפה, הדילמות הקשות שהיא הציבה לאויביה, לשחקנים בסוריה וגם לידידה, ההשפעה האסטרטגית הזאת תישאר עוד זמן רב וערכה גדול מהנזק הפיזי שנגרם בתקיפה !

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה