יום שני, 30 באפריל 2018

ישראלממשקיף לשחקן

ההשתלטות ההגמונית של רוסיה על סוריה התאפשרה בעיקרה הודות לפסיביות של נשיא ארה"ב אובאמה. לישראל לא הייתה שום סיבה להתערב כל עוד המלחמה הייתה בין מורדים סונים שונאי ישראל לשונאנו השיעים.  אלא שהמצב השתנה לחלוטין - המלחמה בסוריה לקראת דעיכה, המפות מתחילות להתגבש והאיראנים מסמנים את המטרה הבאה  - מ"הצלת משטר אסאד", הוא כבר ניצל, ל'שיתוק יכולת התגובה האזורית של ישראל' לקראת חיסולה, לפי חזון חמנאי בתוך 25 שנה מהיום.

 בארה"ב התחלף הנשיא אובאמה בטראמפ, האיש שמאמין בכוח, שרואה באיראן לא שותף ומיצב אזורי אלא הגורם המערער העיקרי של היציבות במזה"ת ואיום עתידי על העולם, שכמו מקרה צפון קוריאה, ניתן לטיפול רק דרך הקרנת עוצמה ונחישות בלתי מתפשרת.  רוסיה, ההגמון בסוריה  תקועה עם סנקציות כלכליות ומורחקת מהשפעה על האירועים בעולם. רוסיה נגררת שלא בטובתה לעימות  בין ישראל וארה"ב עם איראן על אדמת סוריה שהפכה מקלף מנצח לנטל מצטבר. 

מכאן התפתחה המערכה הישראלית נגד איראן בסוריה בניסיון לא לאתגר את משטר בשאר, לא להביך את הרוסים ולא לוותר לאיראנים - משימה אפשרית רק אם הנשיא טרמפ עצמו נחוש לשנות מהותית  את הסכם הגרעין עם איראן, לקצץ את זרועותיה המלבות מלחמות בכל המזה"ת ולהעמיד את הרוסים בדילמה להיות לצד איראן נגד ארה"ב או לצד ארה"ב נגד איראן. דילמה שאולי מסבירה את שתיקתו של פוטין על התקיפה העוצמתית בסוריה, מצד גורם לא ידוע אך מוערך כישראלי, על מאגרי טילים מדויקים וכבדים איראנים בצפון ומרכז סוריה. שבוצעה בליל יום ראשון 29/04/2018 לקראת חצות. 

המערכה של טראמפ נגד הגרעין האיראני; ביקור מפקד פיקוד המרכז (המזה"ת) האמריקאי גנרל ג'יימס ווטל בישראל לפני שבוע; ביקורו של ראש הסי.איי.אי עד לפני שבוע ומזכיר המדינה היום מייק פומפיאו בשעת התקיפה בישראל והצטרפותו הטלפונית של טראמפ לשיחה בינו לנתניהו ביום ראשון 29/04/2016 בערב; העובדה שבתקיפה השתמשו בפצצות "חודרות בונקרים" שהשמידו א המאגר האיראני עמוק באדמה ללא התרעה מוקדמת, המעבירה מסר ברור לאיראנים לגבי הפגיעות שלהם בסוריה; המצגת שערך ראש הממשלה ביום שני 30/04/2018 בערב בה חשף מבצע של המוסד שהעביר לישראל את ארכיב הגרעין של איראן ושזכה תגובה מהירה של נשיא ארה"ב "מוכיח שצדקתי", הכל ביחד  מבסס הערכה מוצקה שהתקיפה לא רק הייתה באישור ארה"ב או בידיעתה אלא תוכננה ותוזמנה כחלק מהמהלך של טראמפ וצרכיו המדיניים, שיש שילוב ידיים מלא בין ישראל לארה"ב (ובמידה מה גם סעודיה) ושישראל לא הייתה מסלימה את התגרותה ברוסיה ללא גיבוי מדיני מלא של ארה"ב. 

הסיכום של השבוע האחרון במזה"ת חושף שמתגבשת, בעליל, ברית אסטרטגית 'אד הוק' בין המשולש ישראל, ארה"ב וסעודיה שמצליחה כרגע לבלום את ההתפרסות האיראנית, לערער את ההגמוניה הרוסית בסוריה ובעיקר לבנות את הסכם הגרעין עם איראן מחדש בין דרך ביטולו המידי או דרך מו"מ מוסכם על שינויו וכי ניבנה אינטרס מדיני חזק לעולם הערבי סוני "לקבל" את ישראל כשותפה רצויה .

יום ראשון, 29 באפריל 2018

סמוך על "סמוך"

בעקבות אסון השיטפון בנחל צפית והאובדן הטראגי  של 10 נערות באביב חייהן, בשיא תקוותיהן, עולה לשולחן הדיונים מחדש, לשלילה, ה"סמוך" הישראלי המפורסם שכביכול בגללו אירע האסון.  כרגע אין שום הוכחה של"סמוך" היה חלק באסון - כלומר להנחה של המחליטים שגם אם יהיה שטפון "נסתדר", נאלתר משהו ולא יקרה כלום. סביר יותר שהמחליטים לא הימרו על אלתור היה והמצב יסתבך אלא טעו בהערכת המצב ששטפון  צפוי  כאפשרות סבירה בטיול. כך או כך ההחלטה הייתה הזויה רק שכרגע איננו יודעים מה היה בראש המחליטים למרות כל ההאשמות שבאירוע אשם ה"סמוך" הישראלי המפורסם. 

בכל אירוע מורכב וקשה בשטח, יהיה זה אירוע ביטחוני, תאונה קשה או אסון,  המעורבים הראשונים לא יהיו מקבלי ההחלטות, קובעי הנהלים או האחראים הפוליטיים אלא אנשי השטח. כמעט בכל האירועים המורכבים  תידרש איזו מידה של אלתור, לעתים קרובות מידהרבה. היכולת לאלתר ולקחת אחריות במצבים מורכבים בניגוד גמור לתסמונת "הראש הקטן", תסמונת שעיקרה שהאיש בשטח מעביר את האחריות למחליטים מאליו ולא מוכן לקחתה על עצמו , קובעת הרבה פעמים גורלות של חיים ומוות. הדילמה בין ה"סמוך" ל"ראש הקטן" מעסיקה את כל הארגונים הגדולים בעולם שצריכים תכנון, למידה והתארגנות לבאות אבל גם יצירתיות ואחריות של הדרג המבצע בשטח

אני בדעה שללא ה"סמוך", שעיקרו נטילת האחריות על ידי הדרגים הפועלים בשטח וביטחון ביכולתם "להסתדר", קרי להתגבר ולפתור את הבעיה, ישראל לא הייתה צולחת את מלחמת העצמאות של 1948 ומשלמת מחיר יקר הרבה יותר במלחמת יוה"כ ב 1973 שבה, למרות התרגולות, הפקודות והנהלים מי שהציל את עם ישראל היה האיש הפשוט שלא ברח מהאתגר, לא חיפש כיסוי בפקודות, לקח אחריות על עצמו ומטפורית נתן לעם ישראל "לסמוך" עליו.  מלחמת יוה"כ היא הוכחה שבכל מעשה אנושי יש גם טעויות אלא שבכל שיטה מוקד הטעויות הוא אחר. ה"סמוך" הישראלי הוא המנוע העיקרי בהצלחה האדירה של מדינת ישראל בכל התחומים ולהיותנו  האומה המחדשת והיצירתית המובילה בעולם ביחס לגודלה, כלכלתה ומספר תושביה . 

המלחמה כמו כלל העיסוק בעתיד, הוא "ממלכת אי הודאות", התכנונים והנהלים המקדימים המורכבים ביותר תלויים, בשלב הביצוע,כמעט תמיד גם ביכולת האלתור וזיהוי נכון של המצב.  

אין מהכתוב לעיל לגרוע מחשיבות הארגון, הלמידה הארגונית, קביעת הנהלים, הכשרת האנשים ככל הניתן למשימות הצפויות להן. אבל במתח שבין "הראש הקטן" לבין ה"סמוך" אפשר לקבוע בראיה רחבה שחברה שלא מעודדת את האחריות האישית, היוזמה,  היצירתיות וכושר האלתור לא מונעת מעצמה אסונות אלא שבמקום לנבוע מאחריות אישית ופזיזות הם נובעים מהססנות ו"כיסוי תחת" 

עלינו להיזהר שלא לשפוך את היצירתיות, הוזמה, האלתור והאחריות, המתכנסים למילה "סמוך" יחד עם המים בבואנו להפיק לקחים מאסון השיטפון בייחוד שבכלל לא ברורו של"סמוך" יש בו חלק !