יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

הסכנות שממש מעבר לפינה

שתי סכנות משמעותיות אורבות לישראל בעתיד הקרוב שמעבר לפינה . הסכנה הראשונה היא ההתקרבות האיראנית-תורכית שקיבלה אתמול חיזוק נוסף כאשר רמטכ"ל צבא איראן, גנרל מוחמד בקרי, ביקר בתורכיה יחד עם קציני מטהו לשיחות תיאום עם תורכיה, רשמית לגבי חלוקת גזרות בסוריה  שכבר אינה ריבונית ואחראית לגורלה, מעשית כדי לתאם את המאבק בלאומיות הכורדית המתעצמת והמתעוררת. ב 24/09/2017 צפוי בכורדיסטן העיראקית משאל עם לעצמאות שתוצאותיו יכרסמו גם בריבונות התורכית, באיראן ובסוריה הלא קיימת. לשתי המדינות עבר מעצמתי, זהות לאומית ברורה, מה שלא מובן מאליו במזה"ת, שניהם שלטו בתקופות שונות ובשיעורים שונים על העולם הערבי ולשניהם אותם שאיפות היום, דבר נוסף - שני המשטרים חולקים ביניהם איבה עמוקה לישראל, לציונות ובמקרה של תורכיה גם ליהודים. החיבור של שתי המעצמות האזוריות לערער את האזור , לחלק ביניהם את אזורי ההשפעה, לדחוק החוצה את ההשפעה המערבית, הן האירופית והן האמריקאית ולהחליפו בשותפות עם הרוסים, לבסס את  הציר הרוסי/איראני/תורכי קטארי מאיים מאד על ישראל.  

בצד החיובי מבחינת ישראל אפשר להניח שהמתח הסוני/שיעי באזור יחלחל בצורות שונות גם להתקרבות בן תורכיה הסונית לאיראן השיעית והאם ההקצנה הדתית הסונית שארדואן כופה על תורכיה לא תקשה עליו בהידוק השותפות עם איראן השיעית .  שנית -  כרגע בונות מדינות ערב הסוניות, המובלות בידי ערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים ציר נגדי, נשען על המשענת ההפכפכה והלא יציבה של ארה"ב שכבר החל במצור המדיני והכלכלי על קטאר, לתחם גבולות להשפעה התורכית איראנית - לכן בסדר היום של תורכיה ואיראן קודם כל ייצוב המצב בסוריה ועיראק, דיכוי הלאומיות הכורדית והמשך החתרנות נגד המדינות הערביות כאשר ישראל שנואה ודחויה אבל כרגע בשוליים.
לישראל יש ותהיה דילמה עד כמה להתקרב ולשתף פעולה עם הברית הסעודית ועד כמה , אם בכלל, לתמוך בלאומיות הכורדית או להשאירן לגורלן להתקוטט ולנטרל אחד את השני.

הסכנה השנייה שמעבר לפינה היא מה שאני מכנה  גל ה"פוסט טראמפ" - גם כך, ברובד העממי זכו הדמוקרטים ב 3 מיליון קולות יותר מהרפובליקנים בבחירות האחרונות לנשיאות. נשיאותו מפלגת מאד את החברה האמריקאית ובונה חומות של איבה בין המחנות עד כדי שהשנאה גולשת לא רק לוויכוח הפוליטי העכשווי אלא גם למשקעים היסטוריים, למאמצים לשכתב את ההיסטוריה ולכל מה שקשור  במרומז או באסוציאציה למחנה השני. בפלגנות שאוחזת באמריקה היום, שבה הכל או שחור או לבן, קושרים את הדרום לטראמפ ולכן נלחמים נגד כל סמליו ומורשתו. בשתי המחנות יש שנאה, בימין אנטישמיות נגד יהודים ובשמאל שנאה לישראל  אלא שהשנאה לישראל והתחזקות יסודות מוסלמיים בשמאל ובדמוקרטים גדולה במונים מהאנטישמיות בימין. עליית הדמוקרטים  מחדש לשלטון, סביר מאד שכב בעוד שלש שנים, יכולה לחולל צונאמי מדיני קשה נגד ישראל שבו יבואו לביטוי במשולב רדיקליות של השמאל בכלל, התחזקות האסלאם כמרכיב פוליטי במפלגה הדמוקרטית ולמעשה היעלמותה ההשפעה של הקול היהודי בארה"ב בכלל וחיסול חשבונות עם ממשל טראמפ בדיוק כמו שהוא, טראמפ, מחסל חשבונות עם ממשל אובאמה.  

יתכן שהתהפוכות באמריקה יגדילו א העליה מארה"ב אבל לא הייתי בונה על זה והדילמה של ישראל היא עד כמה להשאיר את הביצים בסל של טראמפ או ארה"ב בכלל ומי זו המעצמה שתוכל ותרצה לתת לישראל חסות, באיזה מחיר, כשהצונאמי המדיני יגיע מארה"ב.   

התשובה חלקה בידנו - ככל שישראל תהיה חזקה כלכלית, צבאית ומדינית ויציבה כך תעמוד בצוק העתים !

יום ראשון, 13 באוגוסט 2017

טראמפ

דונאלד טראמפ, נשיא ארה"ב, הוא בין השאר בוגר האקדמיה הצבאית של ניו יורק. במצעד הסיום של המחזור שלו, ב1964, הוא ניבחר להוביל את גוש הצועדים השני, לא הראשון, מכאן פתח הנשיא לעתיד טראמפ בשרשרת תרגילים שהובילה לבסוף לכך שהוא הוביל את הגוש הראשון ולמעשה את כל המצעד. מה אנחנו לומדים מטראמפ הצעיר - ראשית שיש לו אגו בלתי מוגבל, שנית, וזה חשוב לעניינינו מאד, הוא תמיד מכתיב את כללי המשחק לטוב ולרע. התכונה השלישית - בסוף הוא משיג מה שהוא רוצה, בין השאר כי משחקים בכללים שלו.  

התכונה הזאת מסבירה את מערכת הבחירות הבלתי שגרתית שהתנהלה בניגוד לכללי העבר אבל לפי הכללים שלו, שבה השיג את הנשיאות וכן את התנהלותו בבית הלבן שבה כבר קבע שורה ארוכה של כללים חדשים שלו - הראשון והבולט שבהם ההתכתבות הישירה שלו עם הבוחרים דרך 'טוויטר' , לא מסונן, לא מלוטש על ידי יועצים ולא תקין פוליטית.  

מכאן למשבר בקוריאה -מקור כוחה של קוריאה הצפונית הוא שהיא נתפסת על ידי סין כמדינת חיץ בינה לקוריאה הדרומית בחסות אמריקאית שיש לה, כמדינה מאוחדת ודמוקרטית פוטנציאל להפך למעצמה שווה ואולי עולה בעצמתה על זו של יפן. בסוף סין תפרוס מטריית הגנה על צפון קוריאה כאב המגן על בנו הסורר. לכן למשבר התמידי עם צ' קוריאה יש מחזוריות קבועה . צ' קוריאה, שכלכלתה תמיד מאחרת את זמנה מאתגרת את המצב הקיים ומחוללת תקריות בגבול או פיגוע בינ"ל ולאחרונה יורה טילים מאיימים או עושה ניסויים גרעיניים. אחרי כל סבב התגרות יש התכנסות של מועצת הביטחון, סבב של גינויים ולעתים גם סנקציות כלכליות. לסין גבול משותף עם צפון קוריאה שכמו כל צפון קוריאה איש אינו יודע ממש מה מתרחש שם בגבול. אפילו הוטלו סנקציות , כמובן בהסכמת סין שלה זכות ווטו במועה"ב, אין שום אפשרות לפקח על ישומן כאשר 90% מהסחר הצפון קוריאני עובר דרך אותו גבול.

השלב השני במחזוריות הקבועה הוא סבב שיחות, במסגרות שונות עם צפון קוריאה שבה מובטחים לה הטבות ומשאבים כלכליים היה ותתנהג כמצופה ובהתאם לכללים - לאחר מו"מ קשוח צ' קוריאה הייתה נעתרת ואחרי שזרם ההטבות החל לזרום ונעשו וויתורים לצפון קוריאה צ' קוריאה  הייתה מפרה אותם כלאחר יד בעוד סבב התגרות וחוזר חלילה. למעשה האפיון המבצעי  (מודוס אופרנדי) של מחזוריות המשברים עם צ' קוריאה תמרץ ותגמל את התנהגותה הסוררת. ההיסטוריה מלמדת אותנו שסלחנות כזאת מסתיימת כמעט תמיד באסון רב ממדים כי לא עצרו את התופעה באיבה.

אי אפשר לנבא מה טראמפ יעשה, אפשר להיות על קרקע בטוחה מה הוא לא יעשה - הוא לא יקבל את כללי המשחק הקבועים ויקבע כללי משחק חדשים משלו להתנהלותו וסיומו של המשבר שהם לא אלו של צ' קוריאה,. העולם כולו בעצם ממשיך לחשוב בתוך 'הקופסה' לה הורגלו זה 60 שנה - טראמפ חושב מחוץ לקופסה .

אם אסכם את  התבטאויותיו של טראמפ כלפי צ' קוריאה הם כך - תם עידן האיומים - אם תתקפו או תממשו את איומכם תושמדו. בכל התבטאויות טראמפ אין איום לתקוף את צ' קוריאה ללא פרובוקציה או במכת מנע מקדימה - למעשה אומר טראמפ לצ' קוריאה ולסינים פטרוניהם - אם תשבו בשקט ולא תתגרו אלא תנהלו את חייכם לא יקרה כלום - הכדור אצלכם ואני רק המגיב אלא שבמקום להגיב בוויתורים אגיב בהשמדה.
אין ספק שזו הפעם הראשונה שצ' קוריאה נמצאת בפני משחק לא מוכר, מתקשה קרוא את המפה שעד כה הייתה חד סטרית וברורה וכי הדילמות הן אצל קים-איל-ג'ונג, העריץ הצפון קוריאני .

וודאי שיש סיכונים רבים, שהרי טיבעו של טראמפ תמיד היה להמר ולא ללכת על בטוח - מצד שני לארה"ב יש שפע יכולות ואמצעים לגמול לצפון קוריאה בלי למוטט את משטרה (בגלל סין) ובלי להזדקק לאפשרות הגרעינית ואני מאnין, מבלי כמובן לדעת, שארה"ב לא שוקלת שימוש בגרעין ויש לה מספיק אמצעים לנטרל את הגרעין הצפון קוריאני. כעת העולם, במקום 'להרגיע' את צפון קוריאה מנסה 'להרגיע' את טראמפ שהרי רק המעז זוכה !!