החודש של השיעים

את חודש פברואר 2018 יכולה השותפות השיעית/רוסית, במיוחד השיעים, לסכם בסיפוק כחודש של הישגים  למרות התבוסות והמכות של תחילת החודש.

ב 04/01/2018 הושמדו 7 מטוסים רוסיים על הקרקע בבסיס האוויר הרוסי חמיימים, ליד לטקיה, במתקפת מל"טים מתאבדים. הרוסים משוכנעים שמאחרי ההתקפה עמדה טכנולוגיה תורכית. 
ב03/02/208 הופל מטוס קרב רוסי שהשתתף בהתקפה על מובלעת אידליב וטייסו נהרג מטיל כתף שהרוסים מאמינים הגיע מתורכיה .
בלילי 7-8/02 השמידו האמריקאים כוח רוסי שכיר ומליציות שיעיות שניסו לחצות את נהר הפרת ליד דיר-א-זור  תוך גרימת אבדות נוראיות, אין מילה אחרת, לכוח התוקף - מאות הרוגים וכמה מאות פצועים. הפעולה למעשה ניתקה את הגשר היבשתי שאיראן כה חלמה עליו מטהראן לטרטוס והים התיכון. 
כעבור יומיים, ב 10/02/2018 לקראת שחר ניסה מל"ט מתקדם איראני לחדור לשטח ישראל בעמק בית שאן. המל"ט הופל וישראל תקפה בסוריה את מערך שיגור המל"ט ופגעה קשות במערך הנ"מ הסורי במרחב במשק לאחר הפלת F-16 ישראלי. 
כעבור עוד שלשה ימים, ב 13/02/2018 פלשה תורכיה לצפון מערב סוריה, כדי להלחם בכורדים המרוכזים במובלעת איפרין אך גם כדי לבנות טבעת מגן סונית למובלעת אידליב  במצפון מערב סוריה, שם מרוכזים היום רוב המורדים הסונים. המובלעת כבר סבלה מהתקפות אוויריות מקדימות של הרוסים שנועדו להרוס תשתיות ובעיקר את מערך בתי החולים במרחב (פשע מלחמה מובהק). לרגע היה נדמה שהתנגשות תורכית-איראנית היא על הפרק  . התורכים מגבים את המורדים הסונים והאיראנים את משטר בשאר והעלאווים בסוריה.   

העמדה הרוסית המכריעה לא הייתה ברורה עד הסוף, היה ברור שרוסיה מסתבכת עם לקוחותיה במרחב, שאיראן מנסה לתמרן את רוסיה לא פחות מאשר ההפך וכי אין לא לרוסיה ולא לתורכיה עניין בהתנגשות רבתי - אך לא היה ברור לאן יפנה פוטין. 
במובלעת אידליב בצפון הושגה כנראה, הסכמה רוסית/תורכית/איראנית שהתורכים יבססו את שליטתם ואחיזתם במובלעת אידליב,כתמורה לא ינסו להרחיב את השליטה לחאלב הנושקת לקווי המגע התורכיים ולא ינסו להטריד את מובלעת העלאווים והבסיסים הרוסיים שם בירי רקטות ארוכות טווח, כמובן באמצעות מליציות ולא ישירות. לפחות ההתנהגות בשטח מעידה על ההסכמה. בכך חסכו לעצמם השיעים זירת לחימה קשה מול אויב משמעותי, התורכים. 
הצבא הסעודי, לכאורה על הנייר צבא גדול, מצויד היטב בכל חידושי הטכנולוגיה, שניבנה בעיקר מול אויב הייחוס האיראני הפגין ביצועים עלובים/מבישים בתימן החל מיכולת הפעולה הקרקעית דרך שליטה ימית ואווירית . הצבא שתקציבו הביטחוני הרשמי ל2018 היה 56$ מליראד, פי 3+ מזה של ישראל והרביעי בעולם אחרי זה של ארה"ב, סין ורוסיה, התגלה כחסר ערך כמעט. השבוע נודע על חילופי גברי מקיפים בצבא בהוראת יורש העצר מוחמד בן-סלמן.  ברור שהצבא הסעודי אינו מהווה משקל נגד לאיראנים, מכיר בבעיותיו וניכנס לתקופה של רפורמות והתחדשות.

המתקפה הסורית שהייתה מיועדת לאידליב הופנתה במלוא הכוח לג'וטה (המרחב הכפרי) של מזרח דמשק. במיטב השיטות הרוסיות הורסים שם כל דבר שניתן ומצער להגיד שהרוסים עם האיראנים והסורים ייצבו בסופו של דבר ובקרוב מרחב מחאלב בצפון דרך דמשק עד דרעא, על גבול ירדן, בדרום ומהים התיכון במערב עד אפיק הפרת במזרח מדולל מאוכלוסיה סונית. מדינת בשאר והעלאווים, הבסיס הקידמי של איראן מול ישראל. למרות שרצועה סונית דקה תחצוץ בין ישראל וירדן למדינת השיעים בלב סוריה.  אכן אתמול נחשף שהאיראנים בונים עוד בסיס קבע צפון מזרחית לדמשק. 
בלבנון, לאחר ניסיון סעודי כושל להביא לפיטוריו של ראש ממשלת לבנון סעד חרירי באמצע 11/2017, הוא חזר ללבנון, ביטל את התפטרותו שכנראה נסחטה בלחץ לא מתון, והגיע להבנות עם הנשיא גנרל מישל אעון ומזכ"ל החיזבאללה על ניהול המדינה. למעשה הצעד הסעודי של נובמבר 17, שנועד להוציא את לבנן מהציר השיעי השיג בסופו של יום תוצאה הפוכה של הגברת השת"פ בין לבנון לחיזבאללה ולשיעים והפיכת לבנון לעוד חלק בציר השיעי. 

לסיכום בחודש פברואר 2018 הצליחה הקואליציה הרוסית/שיעית להימנע מהתנגשות עם תורכיה תוך גיבוש השליטה על הליבה (כעין 'גוש דן') של סוריה ועל כמעט כל מערב סוריה. בשטח חייבת רוסיה את שליטתה הקרקעית לאיראן ובלבנון חייבת ממשלת סעד חרירי את שרידותה הפוליטית לאיראן וחיזבאללה. הצבא הסעודי שהיה אמור השתלט, יחד עם צבא איחוד הנסיכויות, על תימן נחל כישלון חרוץ, תקוע בבוץ וירי טילים בליסטיים לעבר סעודיה ומרכזי הכוח שלה הם עניין שבועי למרות שכמעט כולם מיורטים בדרך. המאחז האיראני סביב ישראל בסוריה ובלבנון ממשיך להתגבש והכישלון היחיד לציר השיעי הוא הקמת הרצף היבשתי מטהרן לים התיכון. 

כרגע הלחימה עדיין פעילה, אין הכרעות וישראל היא בעיקר מטרה רחוקה אבל יש לאיראן ולציר השיעי כל הסיבות לחייך בסופו של חודש שהתחיל רע מבחינתם - הם התקדמו משמעותית במטרותיהם. מה שמאים על ההישג השיעי הוא שככל שיאחזו ויעמיקו כך יעמיק הסכסוך עם הסונים וגם אם ההבנות עם תורכיה מחזיקות מעמד וצבא סעודיה זקוק ללבניה מחדש - במזה"ת הכל זמני ומתהפך !!