ירדן יורדת מהעץ

הלילה, 18/01/2018, הסתיים המשבר עם ירדן. ירדן טענה שהייתה התנצלות ישראלית וישולמו פיצויים למשפחות הנפגעים בלי לפרט. מדובר על שלש נפגעים . השופט הירדני ראיד אל זעייתר  שנורה ב 14/3/2014 במעבר אלנבי בדרכו לביקור קרובי משפחתו בשכם, לטענת החיילים במקום ניסה  השופט לחטוף נשק ולכן נורה. . בנוסף  ברופא ממשפחה נוצרית שהשכיר את דירת השרות לשגרירות ישראל בירדן ושנהרג בתקרית המאבטח, ב 25/07/2017, מכדור שניתז, ובנער בן ה 17 שתקף את המאבטח. לגבי השופט והרופא הביעה ישראל כבר בעבר את נכונותה המלאה לשלם פיצויים ואין בכך שום חידוש. לא ברור לי האם ההסדר כולל פיצויים למשפחת הנער המפגע. אני מקווה שלא !!

הדרישה הבסיסית וכביכול הסיבה המרכזית למשבר עם ירדן, להעמיד את המאבטח לדין  נדחתה.
ישראל אישרה את חידוש היחסים אך לא  אשרה שהתנצלה ולא הרחיבה לגבי סוגיית הפיצויים.
מה גרם לירדנים להתגמש ולוותר על דרישתם המרכזית ? אפשר לומר ש"אפקט טראמפ",  "השלום השקט" עם סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים וכישלונו המוחלט של המלך למנף את המאבק על ירושלים נגד ישראל. בארה"ב העמיד עצמו מלך ירדן בעימות חזיתי עם טראמפ על סוגיית ההכרה בירושלים כבירת ישראל והוביל, למעשה, את ההצבעה נגד החלטת ארה"ב בעצרת הכללית. הנשיא טראמפ, שאינו חסיד כפל הלשון של "התקינות הפוליטית",  שיש לו עוד חשבון פתוח עם ירדן על הרג 2 חיילי הכוחות המיוחדים של ארה"ב   בידי קצין ירדני ליד בסיס האוויר אל-ג'עפר (המלך פייסל) , ב 24/07/2017, לא רק בשל התקרית עצמה אלא בשל הדיווחים הכוזבים מירדן שסתרו את סרטי מצלמות האבטחה והניסיון הירדני "לטייח" את המיקרה, החל להראות לירדן כתף קרה, המלך הפסיק להיות אורח רצוי במסדרונות השלטון בארה"ב  ומעמדה הפוליטי של ירדן בארה"ב ובעולם החל לדעוך.  נכון שארה"ב (וישראל) דאגו לביטחונו וביטחון המשטר ההאשמי אבל לא הרבה מעבר לכך. 

עוד המחישו הסעודים  לירדן שהמאבק נגד ישראל, כביכול למען הפלשתינים, והעימות הקולני עם ארה"ב וישראל אינו משרת את האינטרס שלהם להתמקד בסוגיית החתרנות האיראנית מסוריה והרצף השיעי בצפון ודרך תימן באיגוף מדרום.  כדי להמחיש את המסר עצרו לחקירה בסעודיה את המיליארדר מוצעב אל מסרי, הבנקאי האישי של המלך עבדאללה שגם לו, כמו לרוב הצמרת הירדנית, משפחה גדולה וענפה בגדה, במקום לבודד את ישראל וללחוץ על ארה"ב מצא עצמו מלך ירדן מבודד, חסר רלבנטיות להתפתחויות באזור ופגיע כלכלית.  כדי להשתדל לרדת מהעץ לא הייתה למלך ירדן ברירה, למרות סוגיית ירושלים הטרייה ומיד לאחריה, להתפייס, ולו בלשון רפה, עם ישראל בתקווה לחדש מקצת מהאמון כלפיו בארה"ב ובמדינות "השלום השקט". פיוס שמחליש גם את הפלשתינים שתלו בו מקצת משאיפותיהם כנושא הדגל בסוגיית ירושלים. יש  לישראל עניין בקשרים עם ירדן מבחינת נידבך נוסף - לירדן קשרים עם ארה"ב ובמשתמע גם עם ישראל הם כמעט כדי צורך קיומי. בוקר טוב ישראל .