ביום ה 16 לנובמבר 1940 , לאחר שגרמניה הפציצה במשך 57 יום ברציפות את לונדון על מנת לשבור את רוחה של בריטניה ולשבש בה את סדרי השלטון החליט הפיקוד הגרמני להעתיק את ההפצצות לערי השדה המתועשות של בריטניה ולשנות את מטרת ההפצצות מפגיעה במרכזי השלטון לחבלה שיטתית ביצור הבריטי ובכלכלה הבריטית . מאמץ גרמני שהיה משולב במלחמת צוללות. בליל ה 17 לנובמבר יצאו כ 600 מפציצים גרמנים להפצצה הגדולה מכולם , עד אז, על עיר השדה הבריטית קנטרברי (קובנטרי - ראו הערה). ההפצצה הפתיעה את תושבי העיר ואת מערך הגנת הנ"מ . באותו הלילה נחרב מרכזה של העיר . 400 אזרחים נהרגו במיטתם מעל 2000 נפצעו , בהם ילדים ונשים, חלקם נשארו נכים לכל חייהם. למעשה ידע ראש הממשלה ווינסטון צ'רצ'יל על ההתקפה בעוד מועד. בהחלטה מכוונת אסר צ'רצ'יל להדליף לצבא או לאזרחים על ההתקפה המתוכננת ולנקוט בצעדים חריגים כל שהם לקידום ההתקפה. הכול כדי לשמור על מקור המידע, מכונת ההצפנה הגרמנית אניגמה שפריט שלה נפל לידי המודיעין הפולני והוברח לבריטניה. כדי לשמור על הישרדותה של בריטניה לעתיד לבוא ונוכח המאבק הארוך שעוד מחכה לה העדיף צ'רצ'יל להקריב בוודאות !! חיי אזרחים חפים מפשע, מעמו שלו, מול החשש האפשרי! בלבד שסודה של בריטניה, יכולתה לפצח את הצפנים הגרמניים, ייחשף. דילמת קנטרברי היא הליבה של מנהיגותו של צרציל.
בכל דרך בה נלך וכל החלטה היסטורית שנעשה גלומה טרגדיה לחלק מהעם. על הכף לא מונחת טרגדיית המתיישב הנעקר מאדמתו מול כלום. אין גם דרך היסטורית שאין לה מחיר ומדינת ישראל לא הוגשה לנו על מגש הכסף.
יש מקום להתווכח רבות על המטרה והחזון של ישראל. יש מקום לשאול כיצד נמשיך להתמודד עם שכננו הערבים ובמקביל לבנות משק , לקלוט עליה ולשקם חברה אבל אבוי לנו אם נירתע מקבלת ההכרעות הקשות ומהאחריות ההיסטורית מפני שנרתענו מהצורך להתייצב מול מצוקת המעטים או מצוקת היחידים (ראה גלעד שליט). הוויכוח הוא איזו מדינה אנחנו רוצים . כאשר נסכים על החזון הוא יהיה שווה קורבן, מחיר כלכלי , נחישות אישית וכן, גם טרגדיות אישיות.
סוד מנהיגותו של צרציל הוא בנכונות לקבל החלטות נוראיות וקשות בהווה למען הסיכוי שבעתיד, הסיכוי ולא הוודאות. מי שרואה צרציל בסביבה שלנו שיקום.
ראה גם - עושים הכל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה