יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

עושים הכל


במסגרת הכשרת עסקת שליט הצהירו הרמטכ"ל ושר הביטחון שהם "עושים הכול" לשחרר את גלעד שליט. מאז חטיפתו ב 25/06/2006 לא נגרע במאומה, ולו במעט, משהוא מתנאי המאסר של 4,000 אסירי החמאס בישראל. לא בתנאי המגורים, הגישה לטלוויזיה, טלפונים, ביקורים, תנאי מזון ומיקום בית המאסר. רק לפני חצי שנה הודיע שר הביטחון על "הקמת ועדה" שתבחן את הסוגיה – הוועדה לא קמה וממילא לא בחנה את הסוגיה שאינה מצריכה שום ועדה אלא פשוט נחישות החלטה .
פחות מ 24 שעות אחרי הפסקת חשמל מגוחכת בעזה, לאחר שהחמאס הפיץ בתקשורת תמונות של ישיבה לאור נרות (באמצע היום) החליט שר הביטחון לחדש את הזרם. גם הסוגיה הזו לא טופלה במסגרת "עושים הכול" וזרם החשמל, למעט לתקופה קצרה, לא הוגבל באופן משמעותי. למעשה הנושא נזנח.
עוד לפני השימוש באלימות וכוח העניקה ישראל לראשי החמאס חסינות מחיסולים. למרות שהקבינט החליט שלש פעמים להסלים את מסע החיסולים נגד בכירי החמאס לאחר כל גל טילי קסאם על שדרות. בפועל עסק צה"ל, בהנחיית שר הביטחון אהוד ברק, בניסיון לצוד את חוליות היורים עצמם ואת מערך היצור והלוגיסטיקה אבל נימנע במפורש מלפגוע במערך הפיקוד והשליטה של החמאס שלא לדבר על הדרג המדיני.
מאז הוכרזה הפסקת האש בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" לפני 10 חודשים חידשה מדינת ישראל, בהנחיית שר הביטחון, את החלפת הכסף הישראלי ברצועה וחידשה במו ידיה את השליטה הכלכלית של החמאס ברצועה.
לא בהזדמנות הפז של מבצע עופרת יצוקה ולא באף שלב התקיימה פעילות מבצעית שתכליתה לתפוס שבויים לצורך מיקוח. ישראל הייתה צריכה לעמוד בלחץ מבפנים ומבחוץ ולהבהיר לחמאס שהרווח היחיד שהם יכולים להפיק משחרור גלעד שליט זה הפסקת הסנקציות וצייד הראשים שישראל חייבת לנהל אחרי כל מי שהיה מעורב במישרין ובעקיפין בחטיפת ישראלי. בעצם ימי עופרת יצוקה לא אישרו ראש הממשלה ושר הביטחון ביחד את הפצצת בית החולים שיפא בעזה, מטעמים הומניטאריים, למרות שידעו שהנהגת החמאס כולה מסתתרת במרתפיו. אכן השיקולים ההומניטאריים נכונים ובמקומם מה גם שערכם של ראשי החמאס כמתים בטל מול ערכם כחיים.
למרות זאת כמעט בל יאומן שמרחב היצירתיות של שני האהודים נע בין הפצצה מחריבת כול לבין אפס מעש ובתווך אין כלום. שפע היחידות המיוחדות, שפע האמצעים והניסיון המבצעי העשיר של צה"ל, שכמעט ואין שני לו בעולם, לא הצליחו לייצר שום רעיון חוץ מהפצצה.
הנהגת החמאס, ולו בחלקה, בשבי ישראל הייתה משנה את תוצאות המבצע הכושל לבלי הכר. סביר שהמו"מ על שחרורו של גלעד שליט היה כבר במקום אחר לגמרי. מהעובדה שהחמאס השתמש בבית חולים כמפקדה ראשית אפשר היה לעשות מטעמים תקשורתיים ומעמדו של החמאס, שראשיו שבויים בידי צה"ל היה למשל ושנינה. צה"ל כבר השתלט בעבר על בית חולים פלשתיני כדי לשלוף ממנו מבוקשים בבית לחם ב 2004 ובשכם שם עצר 5 מבוקשים בכירים בתוך בית החולים, מתחזים לחולים. אכן "עושים הכול".
יש מימרה האומרת "אם יש רצון - תמצא הדרך" לחמאס יש רצון לחטוף ישראלים וסופו שימצא את הדרך לישראל אין רצון ויכולת לשלם את מחיר החטיפה האחרונה ושאיפה אמיתית למנוע את החטיפה הבאה ולכן גם לא תמצא הדרך, לפחות לא בעידן מר ביטחון אהוד ברק. למעשה הם, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל עשו ועושים כמעט הכול להנצחת שביו של גלעד שליט ולהעלאת מחירו לרמות בלתי אפשריות להפיכת החטיפה לאירוע אסטרטגי ולביזיון מדינת ישראל. אז, כמו שאומר נחמיה שטרסלר בטלוויזיה תוך שהוא מורה עלינו באצבע – שלא יעבדו עליכם !!!


ראה גם - אין מחר


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה