ביום ראשון האחרון התפרסם ששר הביטחון, שכנראה לא שכח את אשכנזי ואת העובדה שלרמטכ"ל אמורות להיות דעות עצמאיות, מנע מהרמטכ"ל הנוכחי להשתתף בדיון חסוי בתת ועדה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לפי חלק מהתקשורת הדיון עסק באיראן. הסיבה - הרמטכ"ל לא רואה עין בעין עם שר הביטחון את הסוגיה. אין החלטה יותר חשובה לישראל ויותר גורלית מסוגיית התקיפה באיראן וחסימת פיות ושלילת דעות היא בגדר סכנה לאומית אמיתית. אבל היא גם מלמדת, לא מאתמול, שבמשרד הביטחון אין מקום לדעות עצמיות שאינן מתואמות לחלוטין עם שר הביטחון. מסכן בני גנץ, לאט אבל בטוח הוא ימצא את עצמו במקום של גבי אשכנזי, לא בגללו אלא כי כך קורה לכל מי שקרוב מדי לשר הביטחון הנוכחי אהוד ברק.
מכאן אנחנו לקמפיין התורכי שלפי כל הסימנים משלח אהוד ברק לחלל הציבור הישראלי. אהוד ברק, אלוף הספינים ומצגי השווא, כידוע להוט לחדש את היחסים עם תורכיה בגלל ההזדמנות לעוד עיסקאות נשק מבטיחות. סוגיית ההתנצלות והשלכותיה הפסיכולוגיות והמדיניות לעולם לא הטרידו את מחשבתו למרות שאת השברים אחריו כבר אי אפשר לאסוף. כידוע מי שמתנגד זה אביגדור ליברמן ומי שמהסס זה ראש הממשלה שתמיד סחיט ולחיץ אם רק נוצרת אצלו תחושה של "לחץ ציבורי" או "דעת קהל" ואין כמוהו לזגזג לכל משב רוח קל.
הנה שלשום שודרה בערוץ 2 כתבת תחקיר כביכול ולמעשה פירסומת לנופשונים "הכל כלול" באנטליה . אני אישית נגד חרם על התורכים אבל גם מוצא טעם לפגם בקידום אתרי תירות תורכיים דווקא ולא למשל אתרי תירות יווניים, בולגריים, רומניים או מלטזים. ניתן היה לחשוב שזו גחמה של העורך עד שאתמול קיבלנו את פרק ב'.
באמצע מהדורת החדשות של 8 בערב בערוץ 2 הופיע אמנון אברמוביץ עם ידיעה בלעדית שמומחי משפט של משרד הביטחון, אותו המשרד בו אין דעה אלא דעתו של השר עצמו, מצאו דווקא פנים חיוביות בהתנצלות בפני התורכים מבלי לקחת אחריות (פטנט מובהק של ברק כאילו אפשר להתנצל בלי אחריות – מזכיר את הריבונות התת קרקעית מתחת להר הבית ןעוד אלף שטיקים של ברק). על פי הסבר שלא הבנתי דווקא ההתנצלות תמנע את הלחץ המשפטי הבינ"ל על לוחמי השייטת וכביכול ההתנצלות בפני תורכיה היא "למען החיילים". הטענה הסתמכה על כך שוועדת פלמר באו"ם, על פי הדלפות לא מאושרות, מצאה את הסגר על עזה חוקי אבל מצאה פגמים בשימוש בכוח המוגזם,של ישראל. לפי אמנון אברמוביץ עמדת "משפטני משרד הביטחון היא "הנכונה" ולא זו של אביגדור ליברמן שמתנגד להתנצלות.
בנושא ההתנצלות אין עמדה נכונה ולא נכונה. סוגיית ההתנצלות אינה משפטית בלבד ולא משפטני משרד הביטחון (עם אהוד ברק ברקע) הוסמכו להכריע בה בלעדית אם כי דעתם חשובה. לסוגיה יש הבטים מדיניים אדירים שאין להם דבר עם משפטנות אלא עם ההערכה לאן תורכיה בעצם מתכוונת ויש לה השלכות על לגיטמציית הפעלת הכוח של ישראל בעתיד. למדנו ממיקרה בני גנץ שמה שניקרא משפטנים במשרד הביטחון זה למעשה אהוד ברק עצמו עם עוד ספין. יש להתנצלות כלפי תורכיה גם השלכות פסיכולוגיות על תחושתנו בצידקת הדרך ומעמדנו באזור וכבוד לאומי אינו סיסמה ריקה. עובדה שאנחנו מוותרים או מתחשבים, בצדק, בכבוד הלאומי של אחרים - סוגיית ההתנצלות כלפי תורכיה כולה תוצרת הכבוד הלאומי התורכי הכביכול מחולל. בסוף כבוד לאומי מתורגם למהלכים ולחצים דיפלומטיים ואין לישראל סיבה לא להשתמש בכבוד הלאומי לטובתה בדיוק כמו שתורכיה משתמשת בו לקידום האינטרסים שלה.
הידיעה של אמנון אברמוביץ לא הזכירה שהוועדה גם מצאה קשר פסול בין ממשלת תורכיה לארגון החצי ג'יהאדי IHH, שארגן את המשט, ושלא חיילי השייטת הואשמו בשימוש מוגזם בכוח באופן אישי במצבים שעליהם ניקלעו אלא שיטת הפעולה כולה שהייתה באחריותו של שר הביטחון עצמו, שכהרגלו מידר ככל הניתן את כולם. אין אלא לשאול – הגם אתה אמנון אברמוביץ?
בקיצור אחרי שהוא נעלם מהרקע לזמן מה חזר אהוד ברק לשגע אותנו ולסבסב אותנו בספינים כמו שהוא יודע - ובמלוא העוצמה.
פוסט מעניין,נותן חומר למחשבה.
השבמחק