חיילנו

כאן בבלוג ניטען פעם אחר פעם שסוגיית גלעד שליט אינה תלויה בנכונותה של ישראל לשחרר עוד מספר אסירים או למחלוקת באיזה תנאים ישוחררו אלא בעובדה שגלעד שליט מהווה תעודת ביטוח מתמשכת להנהגת החמאס בעזה וכול עוד ה"רווח" המתמשך של החמאס מהחזקתו של גלעד שליט גדול מהרווח החד פעמי של שחרורו אין סיכוי לראות את גלעד שליט בבית גם אם ישראל תקבל ללא תנאי ומראש את כול דרישות החמאס. במקביל גם התנגדתי לקבלת הדרישות מהחמאס אלא שטענתי שזו לא הסוגיה האמיתית.

אתמול הביא אהוד יערי בערוץ 2 ב 20:00 ידיעה שהייתה צריכה לערער את אמות הסיפין של של מדיניות הביטחון של ישראל בהקשר של גלעד שליט ואת מעמדו של שר הביטחון עצמו, זה שטען ש"עושים הכול" למען גלעד שליט והוביל מדיניות של "עושים הכול" שהוא ישאר שם. על פי אהוד יערי ראש הזרוע הצבאית של החמאס האשם ג'עברי עצמו, בשיחה מיועדת לאהוד יערי (אני לא יודע אם באופן ישיר או באמצעות מתווך) הסביר לאהוד יערי מה שהינו צריכים לדעת מזמן, שאין שום סיכוי לשיחרורו של גלעד שליט כי הוא תעודת הביטוח שלהם מחיסולם. האשם ג'עברי גם טרח לציין שהם מקפידים שלא להתרחק יתר על המידה ממקום שיביו של גלעד שליט כדי למגן את עצמם (אני מפקפק בסיפא גם מפני שלישראל יש אמצעים מספיק מדוייקים לפגוע בהאשם ג'עברי בלי פגוע במי ששני מטר ממנו וגם מפני שבכך הוא "כאילו" מוביל אותנו למקום הכלא של גלעד שליט וניראה שהסיפא היא תוספת של הטעיה ולוחמה פסכולוגית). עוד הביא אהוד יערי מפי חאלד משעל עצמו ,כך הבנתי, ששוחח עם אהוד יערי אישית. גלעד שליט, בראיית החמאס, הוא אמצעי מוביל להכשיר את הלגיטימציה של החמאס בעולם. חאלד משעל הסביר שבגלל גלעד שליט עולות משלחות בין לאומיות לרגל למפקדת החמאס לדון בגורלו ושיחרורו. ללא גלעד שליט סביר שהחמאס היה נידון לשיכחה חלקית בעולם הערבי והמערבי כאחד.

שלא כמו באסון יערות הכרמל יש "אבא" למדיניות האסונית המתמשכת בנושא גלעד שליט קוראים לו "שר הביטחון" ומעליו ש סבא קוראים לו "ראש הממשלה". כרגע ניראה לי שהם מעדיפים מדיניות קלוקלת ממשכת עם גלעד בשבי מאשר מדיניות הפוכה של הפיכת גלעד שליט לנטל בלתי ניסבל על החמאס כי, אם חלילה יקרה אסון וגלעד שליט לא יחזור, הם יצטרכו להסביר את עצמם. ככה זה שאנחנו רודפים אחרי כול טעות אבל מקבלים בשיוויון נפש את ההתחמקות מהטיפול בעצם הבעיה. מענישים את היוזם והמוביל ומצפ'רים את מי שפסיבי, מכסה את התחת, בורח מאחריות וחומק מהבעיות.

מכאן אעבור לשני חיילי גבעתי. כאשר צה"ל יצא לעופרת יצוקה בשלהי 2008 הוא השתמש באופן נירחב באש חיפוי כדי להגן על כוחותינו בשטח הבנוי והצפוף בעולם של רצועת עזה. כ 600 אזרחים נהרגו ומהם כמה מאות ילדים באש שהוצדקה מוסרית בצורך להגן על חיילנו. מבחינה מוסרית זה, לדעתי, נכון. גם חוקי המלחמה הבין לאומיים מאפשרים ומתירים פגיעה באזרחים כדי להגן על כוחות צבאיים בפעולתם אם הדבר נידרש כדי לשתק את אש האויב ואת יכולת הלחימה שלו. חוקי המלחמה לא מצדיקים פגיעה באזרחים לצרכי נקמה, הרתעה, או מחוסר זהירות מופקר. למרות הכלל המוסרי ששלום חיילינו קודם, חוקי המלחמה וההתנהגות של צבאות מערביים אחרים באותה סיטואציה, שמלבינים את מעשי צה"ל, עדיין ברור שלצה"ל היו גם אפשריות אחרות של לוחמה בעצימות נמוכה ובמתאר חצי חשאי שיכלו גם להסב נזק עצום לחמאס, לחוס על חיי חפים מפשע פלשתינים ולייצר הרתעה הרבה יותר אפקטיבית. בהעדר תורת ביטחון לישראל, מה שבאחריותו של שר הביטחון, וכניגזרת ממנה תורת לחימה ש"תפורה" אל תוך המגבלות המדיניות של ישראל קיבלנו את דו"ח גולדסטון. נכון הדו"ח צבוע אבל המציאות הפוליטית שלפני עופרת יצוקה הייתה אותה מציאות שהובילה לדו"ח גולדסטון והיה על הממשלה ושר הביטחון להבין זאת.

מכאן אני עובר לשני חיילי גבעתי שבעולם הקטן והאישי שלהם עשו בדיוק מה שמדינת ישראל עשתה בגדול בהבדל עצום אחד – למדינת ישראל היה זמן ללמוד, להתארגן, להבין את המציאות הפוליטית בתוכה מדינת ישראל פועלת ולבחור גם דרך אחרת. היא נכנסה מיוזמתה ובחירתה לסיטואציה שהסתיימה בדו"ח גולדסטון. חיילי גיבעתי נכנסו לסיטואציה במיקרה ושלא בטובתם וחטאם באופו ראשוני הוא שבכלל הסכימו להתגייס לקרבי. במצב של סכנה מוחשית קיימת ומתפתחת לחייהם הם קיבלו שיקול מוטעה שגם חרג מהפקודות. אכן הם היו אמורים להישפט על חריגה מפקודות אבל לא על טעות ובטח שלא על פשעי מלחמה וסיכון חיי חפים מפשע. אם כך כי אז דו"ח גולדסטון עשה למדינת ישראל בדיוק מה שמדינת ישראל עשתה לשני חיילי גיבעתי. דו"ח גולדסטון למעשה הרשיע את מדינת ישראל בפגיעה בחפים מפשע והתעלם לגמרי מהצורך של המדינה להגן על חייליה גם במחיר פגיעה כזו. בכמעט כול מדינות העולם, כולל בישראל, מתירים פגיעה בחפים מפשע אם בית המשפט השתכנע בדיעבד שממבטו הסובייקטיבי של הנאשם הוא אכן חשש לחייו והיה יסוד סביר לחשש. אינני מזכה את חיילי גיבעתי - הם אכן עברו על פקודות באותם מצבים שאחרים הצליחו לשמור עליהם אבל ללכת עם קלון בחיים זה הרבה מעבר למידה. אין מעשיהם דומים למיקרה המג"ד מנעלין מפני שהפלשתיני כבר היה כפות, לא נישקפה ממנו שום סכנה אפשרית לכוח והמחליטים לא פעלו מתוך תחושה של דחיפות וסכנה אישית. יש לתקן את המעוות ולמחוק את הרישום הפלילי של 2 חילי גיבעתי ויפה שעה אחת קודם.

ומה הקו המקשר בין חיילי גיבעתי לגלעד שליט – היחס והאחריות שלנו כמדינה למי שאנחנו שלחנו לקרב.