רק לפני כמה ימים שוב התנפלה התקשורת על אורח החיים הנהתני של ביבי ממחזרת את כל מה שידענו כל הזמן. הוא אוהב לבלות, לבזבז, חש נוח עם אילי הון ובעיקר עם כספם, כך התקשורת. גם בכתבות ההמשך לא ניטען שביבי עבר על איזה חוק שהוא וכל מה שקשור במנהגים נאים, צניעות והגינות צריך להשאר בין הבוחר לנבחר. אחת הידיעות התמוהות בעקבות פרשת ביבי-טורס היא שביבי הרדוף החליט, בלחץ התקשורת, לא לבחור תא עם מטה בטיסות הבאות שלו לחו"ל. אינני יודע אם ביבי אי פעם טס בתא עם מטה אבל זה בדיוק מה שהוא כן צריך. בלחץ ובעומס תפקידו אנחנו, אזרחי ישראל, גם אם נקעה נפשנו מביבי, צריכים להיות מעוניינים שהוא ישן, יאגור כוחות, יתרענן ויעשה קצת מדיטציה למיקוד המחשבה. אם יש בידיעה משהו נכון זה וודאי תוצר אידיוטי של לחץ עיתונאי. בכלל הוא השקיע מדי הרבה זמן וקשב בהתעסקות עם הפרשה ותמיד לא מספיק בדברים החשובים ובראשם המשבר המתפתח בסוריה הטומן בחובו שפע של הזדמנויות לישראל גם אם ישראל לא צריכה להיות מעורבת בו.
שרה, אשתו של ביבי, שגתה כשהופיע בתקשורת. כל מה שאמרה או הייתה אומרת חזקה עליו שיפעל נגדה. אם תתקוף את התקשורת יגידו שהכי קל לתקוף את התקשורת ש"תמיד אשמה" למרות שהיא רק מדווחת (אשרי המאמין). אם תטען לא עשיתי דבר רע יציגו אותה כמנוכרת ומרוחקת מהעם ואם תפגין עמדה של קשיחות וחוסר התנצלות יציגו אותה כאטומה. כדרכו של ביבי הוא נלחץ מכלום, מזיע לכל הכיוונים, משקיע בתמרונים ובסוף יוצא חבול מכאן ומכאן. לכן אני מציע לביבי – תירגע, תפסיק לבזבז אנרגיה ולהזיע, תישן קצת וגם בטיסות ובמטה ממש. כדי להסיר ספק אני לא אוהד של ביבי ולעולם לא הצבעתי בעדו.
הועדה לבקורת המדינה צריכה להיות גוף אופוזיציוני אבל לא כלי אופוזיציוני נגד ראש הממשלה. התנהלותו של ביבי לא מעידה טובות עליו אבל מחטף ועדת החקירה מעידה רעות על אופן התנהלות ביקורת המדינה. לא ביקורת ולא בטיח סך הכל הזדמנות להיפרע מביבי על חשבון דיון עינייני – ראה פרשת הדיונים בעקבות השריפה בכרמל.
מכאן אני עובר לאלטרנטיבות ה"מושלמות" שמחכות בתור אחרי שנפטר מביבי הנהנתן. בראשן גברת ציפי "קלין". במדד הנהנתנות וההתחככות עם העושר העולמי היא אכן מפגרת אחרי עמיתיה. במדד "ארגון" הפרימיריז המפלגתיים היא מיישרת קו בכבוד עם פואד, קבלן החמולות ובוזי ממפקד הארגזים בשרותו של המתאים והמושלם מכולם אהוד ברק. במדד ההשפעה על תהליכי קבלת ההחלטות במלחמת לבנון השניה ובעופרת יצוקה היא אי שם בתחתית הטבלה, במדד מיצוי ההזדמנויות הפוליטיות היא פספסה בגדול פעמיים ובמדד האופוזיציה היעילה והאחראית כל כישוריה מסתכמים בלעג מתמשך לביבי. אולי ביבי הרוויח ביושר את הבוז אבל בסופו של יום זה רחוק מלהספיק באופוזיציה.
ה"מושלם" השני זה אביגדור ליברמן, הנחקר התמידי. במפלגתו אין פרימריז כי אין דמוקרטיה. הוא מחובר לכל מיני אילי הון רוסיים שזה לכשעצמו מחשיד. אבל אביגדור הוא האדם עם המשנה הפוליטית הכי סדורה, עם הכשרון למצות את המירב מהמצב הפוליטי (ההפך מציפי) ועם מחשבה יצירתית.
על המועמד השלישי אהוד ברק אין צורך להרחיב את הדיבור, גם נהנתן, גם צמוד קרוב לשורה של בעלי ממון, גם מתחבא מאחורי אשתו החשודה, ובעיקר מי שרכש לעצמו מוניטין של מי שהורס בשטתיות כול מה שבא במגע אתו, כולל מערכת הבטחון.
בעולם מושלם ראוי לזרוק את ביבי לפח ההסטוריה מפני ששורה של מלאכי שרת מושלמים היו עומדים בתור להחליפו. במציאות מחכים מעבר לפנה אביגדור, ציפי וברק כל אחד עם הגבנת שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה