המסע הצהוב

* כמו לפי פקודה מלמעלה יצאו עיתונאי יום שישי במסע הכפשה מתוזמן נגד אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. השטח שהוקצה לנושא מעלליה של שרה נתניהו גימד כל סיקור אחר בתקשורת שכידוע רק מדווחת אמת לקוראים כמו במיקרה של סרן ר. היום כבר עסקה התקשורת בחליפת השרד הלא אישית של שרה. אפילו בהנחה התמימה שכל הנכתב הוא אמת, כל האמת ורק האמת איש לא טען ששרה החליטה על ההקפאה, על הגדר בגבול מצריים, על תקציב דו שנתי או על קלקול היחסים עם תורכיה. התקשורת אפילו לא רמזה שהיא מחליטה על ההתכוננות למלחמה באיראן, העברת חלק מרג'ר ללבנון, עסקת שליט, הטבות מס לנגב או נושא דומה.

נכון שרה, על פי הכתבות, משרה אווירה עכורה בלשכה, מטילה מורא על עובדיה, לא נעימה, מתייהרת ומתנשאת אבל הטענה שהיא מנהלת את המדינה יכולה להישמע רק ממי שחושב שכל הנושאים האחרים הם ממש - אבל ממש לא חשובים. ובכן התקשורת לא רק מדווחת אלא גם קובעת את סדר היום והוא טיפשי ודבילי במיוחד.  ממש עולם חדש מופלא.

* ביום שישי סיפרה לנו התקשורת על ערביה שהורדה מאוטובוס בדרך למכללת אריאל מפני שהיא דיברה ערבית בטלפון. במכללת אריאל למדו ולומדים אלפי ערבים. הם לא מסתירים את שפתם וטוב שכך, מדברים בכל מקום על הדשא, בקפיטריה, בתחבורה, במעונות ובתורים ערבית ולא נודע שיש בכך כדי לעורר בעיה. בכל האוניברסיטות אותו הדבר. לחלק מהסטודנטים יש מכוניות אבל חלק גדול מהם משתמש בתחבורה הציבורית להגיע אל ומי האוניברסיטה. הם מדברים חופשי ערבית, אחת משתי שפות היסוד של המדינה, בכל מקום וכל הזמן מבלי שיש בכך לעורר בעיה.

באזור שאני גר בו, הגליל המערבי, נשמעות הערבית והעברית בכל מקום בחופשיות וללא שום בעיה מבלי שאיש מנסה להסתיר את שפתו מזולתו. לכן מותר לנו לחשוד שהסיפור על הערבייה שהורדה מהאוטובוס בדרך למכללת אריאל רק בגלל שדיברה ערבית הוא קצת מוזר ויש בו חלק סתום הקשור אולי לכך שיום קודם הוכרזה מכללת אריאל לאוניברסיטה מה שגרר גלי ביקורת רבים. בכל מיקרה – אם הסיפור נכון יש להעניש בחומרה את הנהג או מי שהיה מעורב בהורדת הנוסעת מהאוטובוס. אם הסיפור אינו אלא סוג של פרובוקציה, כמו שאני חושד, יש להעניש באותה חומרה את הסטודנטית עצמה.