יום שני, 27 בספטמבר 2010

קצת מדיומא

ביום שבת 25/09/2010, בראיון לקול ישראל בנושא המשך ההקפאה אמר השר גלעד ארדן, לטעמי מהיותר משכילים והמוצלחים שבשרי הממשלה, בהתיחסו לצד הפלשתיני "חשוב שגם הצד הפלסטיני יבין שהזמן גם עובד נגד. ככל שעובר הזמן והם לא מתפשרים בנושא ההכרה בישראל או סוגיית הפליטים – ייווצרו עובדות חדשות בשטח, וגם הן יהיו בלתי הפיכות".

ראשית התברר שהקירבה הרעיונית בין גלעד ארדן ליריב אופנהיימר משלום עכשיו היא ממש מדהימה. שניהם מניחים שהפלשתינים רוצים מדינה משלהם בגבולות 67 ושהבניה הישראלית עלולה לסכל את הקמת המדינה הפלשתינית. גלעד ארדן תומך בבניה מבחינת "אם לא תמהרו (אתם הפלשתינים) תחמיצו" ושלום עכשיו חושבים קצת אחרת "לא לבנות כדי שהם (הפלשתינים) לא יחמיצו".

אבל מה אם הפלשתינים בכלל לא מעוניינים במדינה בגבולות 67 לצד מדינת הלאום היהודית -ישראל. שמדינה פלשתינית כזו, אם תקום, היא החמצת היעוד ההיסטורי של הפלשתינים. במיקרה זה הם לא מחמיצים שום דבר אלא נותנים לנו להתגלגל, לאט ובזמן שלנו, למלכודת המדינה הדו לאומית שהם כבר מדברים עליה בגלוי.

נניח שגלעד ארדן צודק והפלשתינים ממש מייחלים למדינה משלהם לצד ישראל ובטיפשותם הם החמיצו את ההיזדמנות פעם אחר פעם בעבר - האם ניפתרנו בכך מהבעיה הפלשתינית והאם 1.5 מיליון הפלשתינים בגדה יקבלו בשלווה את ההחמצה ולא ימשיכו בכול כוחם ובתמיכת העולם לשלול את הלגיטימציה של ישראל. ריסון ההתישבות והגדרת גבולות מדינת הלאום של העם היהודי כך שהיהודים ישארו רוב מוצק לדורות במדינתם הוא אינטרס קיומי של ישראל ולא של הפלשתינים. גלעד ארדן ממך ציפיתי לתובנה מורכבת יותר.


אני ממש תמיד בסדר.

הפרקים שהתפרסמו בידיעות אחרונות בשבוע שעבר מספרו המיועד של אולמרט מציגים לנו שרלטן תחמן בשיאו. ראשית הוא מתגולל על אהוד ברק. הססן ולא החלטי הגדיר אולמרט את ברק ואף טען בכנס של יוזמת ג'נבה, ביום שני 20/09/2010, ש"הכול מתועד, ממוסמך". מעניין שאולמרט שכח לציין שהוא היה מאלו שעזרו לאהוד ברק להיבחר בקדנציה האסוניית הראשונה בין מרץ 1999 עד פברואר 2001. לאחר מלחמת לבנון השניה ב 2006 יצא אולמרט מגדרו לדחוק את עמיר פרץ ממשרד הביטחון ולהביא את ברק האסוני במקומו. מילא לו אולמרט היה אומר טעיתי! הרי כולנו, חוץ מאולמרט, שוגים מפעם לפעם למרות שברק חשף את אכויותיו התמוהות כבר כראש ממשלה ב 2000 ופרוץ האינתיפדה השניה. אבל כנראה שמבחינת אולמרט התככנות הפוליטית היא חזות הכול הוא לא טעה ולא אחראי זה ברק שנחת משמים ללא מעורבות יד אנוש ונפל על אולמרט שלא באשמתו.

עוד סיפר לנו אולמרט בהרצאתו ב יוזמת ג'נבה שארה"ב, יעני סקופ, הסכימה לקלוט 100,000 פליטים פלשתינים. אם זה נכון אז גם אולמרט שלנו וגם ארה"ב לא מבינים בכלל את הנושא. ארה"ב מילא אבל אולמרט זה כבר בעיה אחרת.

הפלשתינים תמיד נילחמו נגד הפיכת הבעיה של הפליטים הפלשתינים לבעיה הומאנית שיש לה פיתרון הומאני ותמיד התעקשו שזו בעיה פוליטית שיש לה פתרון פוליטי - ישובם מחדש בארץ ישראל בכפרים ובבתים מהם גורשו. לנו יש צה"ל, טכנולוגיה, חימוש מתוחכם ולרובנו תחושה של צידקת הרעיון הציוני ולהם יש נשק נגדי שקול ערך "הנצחת" בעיית הפליטים ככלי לחורבנה של ישראל. הרי אבו מאזן עצמו הצדיק את דחיית הצעות אולמרט לשלום, בראיון לג'קסון דיהל, עורך החדשות של הוושינגטון פוסט, בנוכחות עמיתו פרד הייאט, במלון ריץ-קרלטון בוושינגטוןן. ב 27/05/2009 בטענה שקבלת ההצעות "תמנע שיבה המונית של פלסטינים לישראל" כך אבו מאזן עצמו במו פיו.

סוכנות אונר"א, סוכנות האו"מ המיוחדת לטיפול בפליטים הפלשתינים נוסדה ב 1948 במיוחד כדי להנציח את בעיית הפליטים. הסוכנות היא כנראה המקרה היחיד של סוכנות שמטרתה המוצהרת היא הנצחת הבעיה עליה היא מופקדת. סך הכול הושקעו בהנצחת בעיית הפליטים הפלשתינים בשווה כסף של היום ובחישובי ריבית של 3% בשנה מעל ל 40 מיליארד דולר. הכסף יכל להספיק לשיקום כול הפליטים הפלשתינים יותר מפעם אחת. הבעיה לעולם לא הייתה שיקום הומניטרי של הפליטים אלא שימוש בהם, בעליבותם ובסיבלם כחוד החנית במאבק להחזרת הגלגל ההיסטורי אחורה לימי טרום 1948. אם ההצעה אכן הועלתה כי אז היא לא הייתה רלבנטית לבעיה – כמו שאומרים "קלאם פאדי" - יעני מילים ריקות מתוכן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה