עולם האשליות -האסון הפלשתיני

לפי תוכנית החלוקה מ 11/1947 בתחומי "המדינה היהודית", רק 52% משטחי הגדה המערבית של הירדן, כ 14,000 קמ"ר, היה לערבים עצמם נוכחות של כ 40%, בשטחי "המדינה הערבית" הנוכחות היהודית הייתה דלה ביותר - לו הערבים, המכונים היום פלשתינים, היו מקבלים את ההצעה ישראל הייתה נמצאת בדילמה קיומית קשה - היא לא יכלה להיות גם דמוקרטית וגם יהודית - ה"ערבים" יכלו , בקלות, ללא שום אלימות, רק דרך "שיח זכויות" ושימוש בכלים דמוקרטיים, תוך הישענות על אותם יהודים קוסמופוליטים, הרי תמיד יש כאלה, שמאמינים בשוויון בין העמים, החושבים שהציונות היא תוצר הקולוניאליזם, להפוך אז- ב 1948 את ישראל או למדינת אפרטהייד עריצה או למדינה דו לאומית - סביר מאד שהיום החזון היהודי למדינת לאום משלו היה נחלת ההיסטוריה - השאלה למה הערבים סירבו להזדמנות ?- התשובה הראשונה היא שהערבים כניראה לא באמת הבינו והפנימו את עוצמתו של התהליך הדמוקרטי - התשובה השניה שאני יכול עלות בדעתי שהם האמינו שיש פרס יותר גדול מעבר לפינה - שאינם צריכים לחכות לתהליך ארוך - יש ביכולתם לסיים את הנוכחות והריבונות היהודית מהר כאן ועכשיו - למה האמינו ?- כי העולם עמד, ברובו, לצידם. בעיקר המעצמה האזורית הקובעת בריטניה .  קצינים בריטים פיקדו על הלגיון הערבי הירדני, מטוסי קרב בריטים חיפו על נסיגת המצרים לסיני וחמש מתוכם הופלו ע"י חיל האוויר הישראלי הצעיר 01/1949 - במבט היסטורי ארוך לאחור הגיבוי המעצמתי הכמעט בלתי מותנה היה לרועץ  לפלשתינים ומקור אסונם.

בכל צומת הכרעות עמדו לצד הפלשתינים מעצמות חזקות שסיפקו להם פתח מילוט מהכרעות קשות, נטעו בהם את הציפיה שיש תחליף מבטיח למו"מ ישיר בלי תנאים מוקדמים שבסופו וויתורים היסטוריים. לכן הם סירבו לאהוד ברק בקמפ-דיויד -2, ב 08/2000 כשהובטח להם 97.5% מהתביעות של ג'ון קרי בנאומו אתמול בוושינגטון, לכן סירבו להצעות אולמרט מ 11/2008 שנתנה להם 99% מתביעות ג'ון קרי . כי העולם נטע בהם את האמונה שמחכה להם יותר בלי וויתורים ! גם כי חיסול מדינת ישראל היה, כניראה, יותר חשוב מבניית מדינה פלשתינית !  הרי הפלשתינים יודעים היטב שהסכם שלום עם ישראל יביא שחרור מידי של אלפי אסירים ביטחוניים, לפינוי מעל 100 התנחלויות באופן מידי  אז למה הם מתנים כל מו"מ בשחרור אסירים, נניח 100, כשמו"מ מוצלח יכול להביא ללפחות 8000 אסירים משוחררים - התשובה החד משמעית כי הם מאמינים, למשל היום, שוועידת פריס, החלטת האו"ם ונאום קרי יביאו יותר .  

למרות שפע ההצלחות הטקטיות הפלשתינים לא השכילו להבין שמעצמות קמות ונופלות, מארג היחסים הפוליטי משתנה כל הזמן - ג'ון קרי יהיה בעוד חודש היסטוריה, פרנסואה הולנד, נשיא צורפת, יעלם מהזירה באפריל 2017 - הם ישארו עם הבטחות ביד, תחושת הישג מול ישראל ועולם משתנה שמתעניין בהם פחות ופחות. בהתנחלויות ימשיכו לבנון, הנוער שלהם ימשיך לברוח לחו"ל לחפש את עתידו וצל של "פאודה" (אנרכיה אלימה) ימשיך ללוות את החברה הפלשתינית . הרי היה להם מספיק זמן להבין שהמושיעים לשעה לא ממש הושיעו - שה"משיחיות" שג'ון קרי נטע בהם לא מקרבת אותם, בסופו של יום, לאף מקום.  ג'ון קרי הוא אסונם ולא ישועתם - לו באמת היה רוצה לעזור להם היה אומר להם דבר אחד - הכנסו למו"מ עם הישראלים בלי תנאים מוקדמים - לא משנה מה תקבלו מהישראלים, ההיסטוריה מוכיחה שזה יהיה יותר, הרבה יותר, ממה שתקבלו ממדינאי העולם, וועידותיהם והאו"ם -  אני מעז להמר ש:משיחיות השקר" של ג'ון קרי היא בעצם אסונם הגדול כי הם לא צריכים להסתכל למציאות בפנים .