ב 1987, בשנה השמינית למלחמת איראן-עיראק, היו האיראנים על סף כיבוש עיר הנמל השיעית בצרה, בדרום עיראק. בצר להם פנו העיראקים לשימוש נירחב בנשק כימי כשהם קוטלים בשוחותיהם אלפי איראנים ופוצעים עשרות אלפים. ההפרה הבוטה של כל האמנות הבין לאומיות בנושא זכתה בעצם להכשר מצד מעצמות העולם שהיו אחוזות בעתה מהאפשרות שאיראן עוד עלולה, מבחינתם, לנצח לבסוף במלחמה. שם בשוחות בצרה ובטראומת המלחמה החל תהליך ההריון של הפצצה האטומית האיראנית. אגב ההכשר שהעולם נתן לשימוש בגז תורגם על ידי העיראקים, כבר במרץ 1988, כהכשר להרג אזרחים כשהעיראקים ריססו מהאוויר את העיירה חלבצ'ה בכורדיסטן. מספר ההרוגים האזרחים נעמד באלפים. כולם זוכרים את סרברניצה בבוסניה אולי כי הם מקבלים כמובן מאליו שבמזה"ת הורגים אחד את השני באלפים רבים - כל עוד לא מדובר בישראלי שפצע פלשתיני.
ההכשר שניתן לשימוש בנשק להשמדה המונית נגד האיראנים, בעיקר על ידי מעצמות המערב שהמשיכו לתספק את צבאו של סדאם חוסיין בנשק ומודיעין, העלה את האיראנים על מסלול "לעולם לא עוד".. למרות הרטוריקה האיראנית המתלהמת נגד ישראל, שעוד אדון בה, זה העימות השיעי-סוני ממלחמת המפרץ שמזין את הפצצה ומגדיר את מי שהכי חושש ממנה, נסיכויות המפרץ וערב הסעודית הסוניות שתמכו אז בעיראק בסכומים של מעל ל $60 מיליארד בכסף של שנות השמונים (שווה היום מעל ל 150 מיליארד).
מכל מדינות המזה"ת וכניראה יותר מכל מדינות העולם, למעט ארה"ב, ישראל מוגנת מפני הגרעין האיראני העתידי בשני רובדים. הראשון והפחות חשוב הוא מערכות הגנה רב שיכבתיות, משולבות חלקית באלו של ארה"ב, המסוגלות לעקוב ואם צריך ליירט כל טיל שיוצא מאיראן מרגע שיגורו. כרגע אין לאיראנים והם עדיין מאד רחוקים מהיכולת לשגר מטחים עם ראשי חץ מתפצלים או נחילים של טילי שיוט כדי לייצר לעצמם סיכוי מסויים לחדור את מערכות ההגנה של ישראל. הם צריכים את הפצצה לא כדי להשמיד את ישראל אלא כדי להכיל את האיום הסוני והלגיטמציה הבין לאומית שנתנה לסונים להשתמש בנשק להשמדה המונית נגד איראן. למרות הרטוריקה האיראנים לא בונים את האופציה הגרעינית מלכתחילה נגד ישראל. מסכת האיומים ההדדית ביננו לאיראן ממקמת את הגרעין האיראני בתודעה כאיום ותשובה לישראל. הכלי השני שיש לישראל מול איראן מכונה בקודים "ברירת שמשון".
"ברירת שמשון" היא היכולת הטכנית שיש לישראל להשמיד מעל פני האדמה כל מדינה במזה"ת ומעבר לה. אין למדינת ישראל שום לגיטמציה להפעלת אותה יכולת אבל היא עדיין תעודת הביטוח של ישראל למיקרה שצבאות צלאח-א-דין יצורו מחדש על ירושלים. אין לאיראנים שום יכולת להתמודד בהצלחה איתה. לראיה הפצצת הכור הסורי בטנה בספטמבר 2007. אין ספק שמערך הנ"מ הסורי צפוף ומצוייד לפחות באותם הטכנולוגיות שיש לאיראן ואין ספק שאם ישראל תאלץ להפעיל את "ברירת שמשון" היא תעשה זאת בהרבה צורות נוספות חוץ מהשימוש במטוסי קרב. הניסיון להפעיל יכולת גרעינית נגד ישראל היא למעשה הלגיטמציה של ישראל להפעיל את אותה "ברירת שמשון" העלומה. לכן הגרעין האיראני בהקשר הישראלי הוא איום קיומי על איראן ולא להיפך. כפי שאמר ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי בראיון לערוץ 2 אתמול - הגרעין האיראני הוא איום אבל לא קיומי "ישראל חזקה מדי מכדי שאפשר יהיה להשמידה" אמר והמבין יבין.
אגב חלק מהפרשנים טוענים שההתלהמות הישראלית נגד איראן הפכה את פרויקט הגרעין האירני למעין "ברירת שמשון" משלהם להגיב לאיום הישראלי. יש לזכור שבנרטיב האיראני הם כבר היו קורבן לנשק להשמדה המונית בגיבוי אותו מערב שכעת מטיל עליהם סנקציות ומשתדל למנוע מהם לפתח הגנה משלהם לאיום .
הסכנה השניה הנובעת מהגרעין האיראני היא התגרענות אזורית באזור שכעת נמצא בהתפוררות והגדרה מחדש, אם שפע של קבוצות רדיקליות ופנטיות חסרות אחריות בין לאומית. חלק מהקבוצות, בעיקר באגף השיעי, הם קבוצות המאמינות שאסונות עולמיים מקרבים את בוא המשיח. התגרענות אזורית או בכלל נשק להשמדה המונית בידי תת מדינות מתפוררות הם סיוט לעולם כולו. נכון אנחנו קרובים והעולם לא חושב עלינו אלא על הכלכלה, מחירי הנפט ונתיבי הספנות אבל חורף גרעיני במזה"ת הוא סיוט של כל המערב, ארה"ב ורוב העולם. רוסיה יודעת היטב שהיא פגיעה לטרור מוסלמי לא פחות ואפילו יותר מישראל וארה"ב, כי יש למוסלמים שפע של תביעות כלפי רוסיה, במובן מסויים הרבה יותר קיצוניות מהתביעות כלפי המערב.
שנים בנו המישטרים הערביים חלק מהלגימציה שלהם מניפוח ודמוניזציה של האיום הציוני. ניראה שבשנים האחרונות ממשלת ישראל בונה חלק מהלגיטימציה שלה בדמוניזציה של היכולות האירניות כלפי ישראל .
מה שיש לישראל,"ברירת שמשון", אין לערב הסעודית, לנסיכויות המפרץ או אפילו לתורכיה. כמו שישראל כבר נילחמת באיראן מלחמה חשאית חובקת עולם ומלחמה קיברנטית כך נלחמות תורכיה ובעיקר סעודיה וגרורותיה, באמצעות שליחים, באיראן בעוצמה ואינטנסיביות רבה הרבה יותר. זירת המאבק העיקרית היא סוריה שם דוחפים ותומכים התורכים, הסעודים והקטארים באופוזיציה המפוררת להפיל את העלאווים (ניגררת של השיעה) והמישטר הפרו איראני. במיפרץ עומד סעודיה מאחורי דיכוי נימרץ של כל "ציוץ" שיעי אצלה בממלכה ובנסיכויות שלמעשה הם תחת חסותה. בזירת המישנה של עיראק מגבירים הסונים, חלקם ניתמכים ישירות על ידי ערב הסעודית, את התקפותיהם על הממשל העיראקי המרכזי שהוא בידי השיעים. סעודיה ותורכיה חוששות מהגרעין האיראני יותר מישראל כי הם אומנם לא חוששות לעצם קיומם אבל בהחלט חוששות למעמדם הכלכלי, הדתי והאזורי ובניגוד אלינו אין להם אפילו אפס קצהו של יכולת ירוט טילים מתקדמת ובטח אין להם "בררת שמשון". בניגוד אלינו יש להם יכולת עצומה ללחוץ על המערב ועל ארה"ב להיות הרבה יותר ניחרצים. כרגע מלאכתם של אותן מדינות "צדיקות" נעשית בידי אחרים - קרי ישראל. כבר היום, יקרה אשר יקרה, ואיראן לא תגיע ליכולת גרעינית כתוצאה מסנקציות או פעולה צבאית - בתודעה האזורית זה יתפש כשיתוף פעולה מוצלח בין ישראל, הנטע הזר באזור, מבחינתם, לבין המערב. למעשה זה היה צריך להיתפש כשיתוף פעולה בין מדינות ערביות ומוסלמיות למערב כשישראל בכלל לא צד בסיפור. קשה לכמת את הרווחים האסטרטגיים ארוכי הטווח לו ישראל הייתה נימנעת מלנסות להנדס את העימותים הפנים מוסלמיים בין שיעים לסונים, בין ערבים לפרסים ותורכים ובכלל בינם לבין עצמם.
באשר לאיום ההתגרענות האזורית, בגלל משמעותו העולמית גם לרוסיה ואפילו לסין יש כוחות עצומים בעולם להתמודד עם הבעיה וישראל לא צריכה לקפוץ בראש ולספק לכולם עלה תאנה.
לסיכום ישראל בהתנהגותה מאיצה את האיום האיראני למרות שמקורו בסיכסוך עם הערבים. ישראל, שבפועל היא הכי מוגנת ושיכולת התגובה שלה מזוויעה בכל קנה מידה אם רק תהיה לו לגיטמציה, מוציאה בהתלהבות את הערמונים מהאש לסעודים, לסונים ואפילו לתורכים במקום לדחוק אותם לפינה באמירה מפורשת "זו בעיה שלכם". העולם כבר מצדיק את פעילותו נגד איראן לא בחשש מאיראן עצמה אלא בחשש שמא ישראל תתקוף ראשונה. שלא יהיו אשליות הם גם יאשימו את ישראל בתוצאה, איזו שלא תהיה ובכל מיקרה היא תהיה אסונית.
יש המציינים לזכותו של ביבי נתניהו שהוא הצליח להציף את הבעיה האיראנית בעולם, להעניק לה מימד של דחיפות ולהאיץ את העולם לפעול. אני חושב שהעולם פועל נגד איראן לא בגלל ישראל אלא בגלל עצמו, שישראל העמיסה על כתפיה שלא לצורך אחריות לתוצאה גם אם כוחות אחרים יטפלו באיראן והיא תשב ביציעה, ושהיא הוציאה את הערמונים לתורכים ולסעודים גם יחד מהאש . את הכסף לתקיפה מקדימה באיראן הייתי משקיע בחינוך, מדע ותחבורה (כן אפשר וצריך לקצץ בביטחון) והייתי מפסיק לשחק עם האיראנים בלמי יש פצצה יותר נוראית (בפועל שלנו הרבה הרבה יותר נוראית, מבהילה ומזוויעה) ומי ימצמץ ראשון. בפוקר הסעודים הרבה יותר טובים. אני חושב שמה שניחשב כהישג לממשל נתניהו הוא כבר עכשיו מילכוד של מילים. בתודעת האזור נישאר האחראים ולא הסעודים, הסונים ושותפיהם במערב כשישראל מחוץ לתמונה.
נראה לי שאינך ער למשמעות של מזרח תיכון נטול מונופול ישראלי על הגרעין, תחת עננה של נשק גרעיני לאיראן. איזו השפעה תהיה לכך על אמונת הערבים ביכולתם להשמיד את ישראל, איזו השפעה תהיה לנכונות להגיע לשלום ולפשרה, איזו השפעה תהיה לפגיעה בהרתעה הישראלית כדרבון של ארגוני הטרור ואולי גם של מלחמה כוללת עם המדינות השכנות.
השבמחקדני שלום,
השבמחקניסיתי להכניס תגובה בבלוג שלך אבל זה לא הולך. אז ככה: אני חושב שאתה טועה כבר בהגדרה של מה זה איום קיומי על ישראל. האם איום קיומי זה רק האפשרות לשרוף פיזית את ילדינו? הניתוח השיטתי והרציונלי שלך שאוב כנראה מתפיסת המחקר של צה"ל, שעדיין רואה את מקור האיום על האיראנים בעיראק ועוללותיה. לדוגמא: שמעתי בכיר שלא אזכיר את שמו אומר, שעדיין לא ברור למה האיראנים כל כך מתמקדים בישראל? מתנהלת מלחמה קרה בכל הממדים ובכל החזיתות נגד איראן ונגד גורמים איראניים, או יותר נכון גורמים מופעלי איראן ואיראן עצמה נלחמים בנו בכל הממדים ובכל החזיתות, ואנחנו ושאלים מה הסיפור? אפשר לתת תשובה פשוטה על סוג של איסלאמו נאציזם ואנטישמיות ואפשר להוסיף גם מה שנראה לי כהסבר טוב: האיראנים רואים יותר רחוק ממאבק אזורי, הם מונעים משאיפה של אימפריאליזם אנטי-מערבי והם פועלים במודל שברית המועצות פעלה בו בעבר. אימפריאליזם אנטי-מערבי תוקף בחוליה החלשה של חזית המערב – קרי, ישראל. שנאמר: במערב אין כל חדש.
כל טוב
אמנון לורד
ארי שביט בראיון עם בכיר בקהילת המודיעין נותנת תשובה נאותה:
השבמחקhttp://www.haaretz.co.il/magazine/1.1791409