רצועת עזה נמצאת במלכוד אסטרטגי והמפתח למלכודת הוא בידי ישראל. עושה רושם שהנהגת החמאס בעזה מתחילה להפנים זאת.אין לרצועת עזה מקורות הכנסה ויצור משלה לקיים את אוכלוסייתה ולהעניק להם עתיד. למעט חקלאות. אפילו הדיג, פעם מקור הכנסה משמעותי בעזה, תלוי בהבנות עם ישראל. לחמאס ולג'יהאד יש יכולת למרר את החיים לישראל, פה ושם לסחוט הטבות שוליות וזמניות כמו מענקי החסד הקטארים. אך לא את המשוואה האסטרטגית .
העולם הערבי שקוע בבעיות אחרות, קיומיות מבחינתו, ובדעיכה כלכלית. 'נשק הנפט', שפעם הכתיב את הפוליטיקה העולמית, הוא כבר נחלת העבר. מכל עליה במחירי הנפט המרוויחה הגדולה היא ארה"ב, היום היצרנית הגדולה בעולם, לפני עשור הקניינית הגדולה בעולם. לכן גם העניין של מדינות אירופה והעולם בכלל בסוגיה הפלשתינית דועך לממדיו הטבעיים, עוד בעיה שולית בין שפע בעיות אחרות. התקווה של החמאס בעזה לעורר גלי הדף אזוריים ולהניע התערבות בינ"ל נגד ישראל שוקעת במהירות. מוסיפה לכך הטקטיקה הישראלית שלא להעצים אלא להכיל את העימותים בגבול הרצועה. לכן ברור היום להנהגת החמאס שמלבד לגרום צרות לנו ולעצמם מדיניות ההטרדה נגד ישראל לא יכולה להביא להם שום רווח כלכלי או מדיני משמעותי, לא לשנות את המשוואה האסטרטגית ולא יכולה לקדם את החזון שבעתיד יוביל לחיסול ישראל. ישראל הציע תחנת כוח חדשה, מתקני התפלה, בית חולים, אי מלאכותי, חידוש אזורי התעשייה בגבול כדוגמת אזור התעשיה 'ארז' בעבר וגם מעבר של סחורות ושרותים שיש בהם כדי לשנות את העתיד של הרצועה באופן משמעותי.
עושה רושם שהחמאס מבין היטב, למרות שנאתו לישראל, שיש לו יכולת למרר את החיים לנו ולתושבי הרצועה, אם יגזים הוא עלול להביא אסון נוסף על עזה,, שמאז ההתנתקות ב 2005 וההשתלטות על הרצועה ב 2007 הוא נכשל לחלוטין בכל תחום של חיי היום יום ברצועה והסיכוי שהאוכלוסייה תקום נגד החמאס גדול משמעותית מהסיכוי לחסל את ישראל. הטקטיקה של הטרדת ישראל לא יכולה לשנות את המילכוד האסטרטגי שהמפתח ו כולו בידי ישראל. לכן הקיצונים שבמנהיגי החמאס כמו איסמעיל הניה, ראש החמאס בכלל ויחיא סנואר, ראש החמאס בעזה הגיעו להבנה, הכואבת מבחינתם, שהמפתח הוא בידי ישראל ושמדיניות ההטרדה היא, בטווח האסטרטגי, מבוי סתום.
החמאס לא לבד - איראן בכלל במצב דומה - לאיראן יש כושר יצור משלה, יש לה גם הכישורים אבל סנקציות החנק של טראמפ מיצבו אותה כסוג של "רצועת עזה" מטפורית. איראן יכולה לגרום נזק עצום לסעודיה, לתקוף את ישראל ולעורר תגובה ואפילו, אולי, להביך בכמה מבצעים מיוחדים את ארה"בת אבל כל משבר נפט רק מעשיר את ארה"ב, אויבתה של איראן, כל קיצוץ בתפוקת הנפט של סעודיה או איראן הוא הזדמנות לארה"ב להרחיב את היצור ולמלא במהירות את המחסור שנוצר. אם ארה"ב תתמיד במדיניות ההכלה והספיגה. בסוף המפתח לעתידה הכלכלי של איראן הוא בידי ארה"ב ואם לא יחול שם, בארה"ב, שינוי במשטר איראן תאלץ להגיע למסקנה שלמרות שארה"ב שנואה, הפכפכה ולא אמינה המפתח למשבר אצלה ולא בידי האיראנים.
שתי הדוגמאות לעיל מוכיחות שמדיניות ההכלה נכונה והיא כנראה היעילה יותר להתמודד, בתנאים של יתרון אסטרטגי מתמשך, עם כל הפרובוקציות הטקטיות של היריב למרוות הקריאות המתלהמות ל"תגובה הולמת אחת ולתמיד"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה