יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

צוללות - הזרוע האסטרטגית

המשך הפרק קודם שעסק במטוסים - המרחב היחיד בעולמנו הגלובלי שבו עדיין יש חמקנות אמיתית הוא מעמקי הים. לראיה שום טכנולוגיה עדיין לא מצאה ואיתרה את המטוס המלזי MA-370 שנעלם בדרום האוקיאנוס, כניראה ההודי, אפילו זה לא ברור, מאז 24/03/2014.  לעומת זאת כל מטוס שמתרסק ביבשה מאותר גג אחרי 72 שעות, כמעט תמיד תוך שעות בודדות. שום מכ"ם לא איתר את הצוללת דקר ורק חיפוש עם טכנולוגיה תת-ימית מיוחדת, למעשה סריקה פיזית של מעמקי הים גילתה לנו היכן הצוללת שלנו "דקר" שנעלמה במרחב די מוגדר, מערבית לכרתים, בינואר 1968 ונימצאה רק ב שלהי מאי 1999, כעבור 31 שנה, רק לאחר מאמצי חיפוש עצומים.
בימי המלחמה הקרה בין ארה"ב לבריה"מ החשש הגדול של שני הצדדים היה למעשה הצוללות נושאות החימוש הגרעיני שניידות כל הזמן ושלמעשה ניתן היה לדעת, בעזרת רשת חיישנים שארה"ב השקיעה מתחת למים, היכן הם לא נימצאות אבל לא היכן כולם כן נימצאות - מאזן האימה הזה היה הגורם המרכזי - לא היחידי - שמנע לבסוף מלחמה גרעינית - הידיעה שאין דרך אמינה לעצור מכת נגד !
צוללת מודרנית מהסוג שאנחנו קונים בגרמניה עולה בערך 4 מטוסי F-35, לעומת זאת יכולת המכה של צוללת בצורה מדוייקת לטווחים הרבה מעל 1000 ק"מ בעזרת טילי שיוט עם ראשי חץ מתפצלים, מצויידים בכל מה שהדימיון מתאר לכם, שנורים מעומקי הים, היא לאין ערוך יותר גדולה מזו של טייסת F-35 כולה. הטייסת צריכה לחזור לחמש את עצמה ולצאת למשימות חוזרות כדי להשתוות ליכולת המכה של צוללת מודרנית יעודית לסוג כזה של משימה.  
טייסת F-35 צריכה בסיסים זמינים בזמן אמת, גדולים ומזוהים, כדי להמשיך, לפעול ולייצר נוכחות אווירית - ברור מהיכולות שיש כבר היום בידי האיראנים וודאי יהיו בידיהם בעתיד שהתסריט של הפגזה מתמדת על בסיסי חיל האוויר במטחי ענק אינה תסריט דימיוני. ממש כמו בששת הימים או במלחמת המיפרץ 1991 - שיתקת את הבסיסים שיתקת את חיל האוויר - צוללת יכולה, לעומת זאת, להמשיך לפעול ולהוות איום מתמיד גם חצי שנה לאחר שבסיסיה הושמדו כולם, אפילו חצי שנה אחרי שישראל עלולה שלא להתקיים יותר. הצוללת עדיין יכולה לבחור את מועד המכה ותצורתה - למשל במכה אחת גדולה או בטיפטוף מתמשך לאורך שבועות ,  ישראל בונה מדי הרבה על יכולת ההגנה האווירית שלה ועל יכולתה להבטיח שימוש שוטף, במצב של איום טוטאלי, בבסיסי האוויר שלה.  סביר מאד שיכולת ההישרדות של מסוקים, מל"טים ורחפנים גבוהה יותר מיכולת ההישרדות של מטוסי קרב מודרניים שזקוקים לבסיסי ענק ולמסלולי בטון ארוכים.
ביטחונה של ישראל והרתעת אויב משימוש בנשק גרעיני נגד ישראל  מובטח הרבה יותר על ידי צי צוללות משמעותי, גדול מספיק כדי להבטיח, בכל רגע נתון, גם במצב של התקפת פתע עלינו, נוכחות של לפחות שני צוללות, בטווחים של אלפי ק"מ אחת מהשניה, נניח אחת באוקיאנוס ההודי והשניה בים התיכון, מצויידות בכל מה שנחוץ ושביכולתן, כל אחת בניפרד, להרתיע את איראן או כל אחד אחר. אפילו נשיא איראן הקודם, שונא ישראל, מחמוד אחמדינג'אד אמר פעם בראיון, שבו טען שלאיראן אין כוונה ליצר נשק גרעיני, שכל אחד יודע שאם איראן תתקוף את ישראל בגרעין היא, איראן, תהפך לאפר ועפר.  עלות כל צי הצוללות הישראלי אינה עולה בהרבה על עלות טייסת F-35 ושייטת הצוללות אפקיטיבית במונים רבים יותר.כלומר בחישובי ביטחון מול עלות - הצוללות זולות הרבה יותר !

הגיע הזמן האסטרטגי לצמצם את ההשקעות בחיל אוויר קונבנציונאלי שתלוי בבסיסי כנק ומסלולים ארוכים - העתיד הוא של המל"טים, המסוקים, הרחפנים, מטוסי הלוחמה האלקטרונית, מערכות הפיקוד והשליטה ואת ההרתעה האסטרטגית להעביר לחיל הים וצי הצוללות שלו !! .

14 תגובות:

  1. 2 נקודות:
    א. הרתעה גרעינית לא מהווה מגן מפני מלחמות קונבנציונליות (וראה כמה פעמים הותקפה ישראל בנשק קונבנציונלי מאז שפיתחה עמימות גרעינית). חיל האוויר הישראלי נועד למלחמה קונבנציונלית, ומזל"טים ומסק"רים עדיין לא פיתחו את מלוא היכולות של מטוסים רגילים, במיוחד בתחום נשיאת החימוש הקונבנציונלי הכבד,תחום שגם הצוללות לא נותנות לו מענה מספיק.
    ב. מכיוון שהצוללות הישראליות הן צולחות דיזל-אלקטריק ולא צוללות גרעיניות, גם אם השיפור בדגמים הנרכשים, למיטב ידיעתי זמן השהות הרציפה שלהן בים הוא שבועות מעטים ולא חצי שנה.

    השבמחק
  2. לאבשלום שלום - התייחסתי לנקודה בבלוג חיל האוויר הלובי, פעם ארסנל הנשק של הערבים לא קיים, הסורי שינמך עצמו למלחמת האזרחים ולא קיים כחיל אסטרטגי נגדנו, העיראקי כמעט נעלם - המצרי תלוי לחלפים בארה"ב, כחלק מהסגם השלום, וגם כך מתקשה מאד בשל המתח עם ארה"ב. סעודיה והמפרציות מצויידות מודרני ובכל טוב אבל מתוחזקות בידי חברות זרות שיברחו במצב מלחמה גלובלית - האיום הזה, פעם המרכזי בשיקולינו, הצטמצם מאד - בקיצור לאפשרות של מלחמה קונבנציונאלית סתם אפשר לצמצם מאד את חיל האוויר ולחסוך מיליארדים.

    השבמחק
  3. אבשלום, זמן השהות שלהם הרציםה תחת המים מוגבל לאורך חיי הבטריות אבל על פני המים לכמות הדיזל על פי השימוש בו ולכמות המזון. הן שקטות יותר מצוללות אטומיות אבל טווח הפעולה שלהם קצר מאד לכן ארה"ב אינה בונה כאלו

    http://www.nationaldefensemagazine.org/archive/2008/April/Pages/AntiSub2301.aspx

    השבמחק
  4. מסכים לגבי חשיבות הצוללות אבל הפוקוס הציבורי שגוי.
    מזה שנות דור הצמרת הצבאית נותנת משקל יתר לטכנולוגיה ומנוונת את הגדודים הגנריים של זרוע היבשה. בכל המבחנים האחרונים מאז מלחמת לבנון הוכח שעיקר העול נופל עליהם. האם לא היה עדיף למשל להוסיף מיגון אקטיבי לדחפורים ולנגמ"שים הישנים? לבנות חטיבות אורגניות בהרכב שבו לוחמים בפועל - שני גדודי חי"ר, גדוד שריון וגדוד הנדסה? להוסיף גדוד ארטילריה אורגני (עם חימוש מדויק) לכל חטיבה?
    צה"ל ימשיך להשקיע סכומי עתק בטכנולוגיה שהתועלת השולית שלה תלך ותפחת ראה הקיר התת קרקעי שמתכננים לבנות סביב רצועת עזה בעלות של מיליארדים רבים.

    השבמחק
  5. לאורי שלומות - לצוללות היום בעולם, מן הסתם גם לצוללות שלנו, יש מערכות שנורקל מתקדמות שמאפשרת להם שהיה מתחת למים בעומק רדוד לאורך זמן תוך הפעלת מנועי הדיזל, יש עוד מערכות שמפיקות חמצן מהמים. התמונה מורכבת אבל המאמר לא היה דיון טכני על צוללות אלא על תפיסות אסטרטגיות.

    השבמחק
  6. דני, המאמר שלך והשאלה של אבשלום (שיש לו אגב בלוג מוצלח לטעמך וגר בשכנותך) דחפה אותי לקרוא מעט על צוללות כאלו והרושם שקיבלתי הוא שהן לא יכולות להתרחק מהבית. אם הבנתי נכון צוללת כזו לא יכולה לשהות לאורך זמן רב מול חופי אירן ולשוב הביתה לתחזוקה כפי שהצולות האטומיות יכולות. הבנתי שאין בעייה ביצור חמצן והשיקול היחיד לשהיה לאורך זמן רחוק מהבית הוא כמות המזון והדיזל שהן יכולות לשאת.
    עדיין אני לא מבין מדוע ישראל נחפזה לרכוש מטוסי קרב מתקדמים שלא יהיו שימושיים במלחמה נגד אויב רחוק כמו אירן. מצד שני פורסם השבוע שהכוויתים יקנו מטוסי קרב מתקדמים בערך 5 בליון דולר, אז העתיד לא צפוי.

    https://observpost.wordpress.com/

    השבמחק
  7. לאורי שלום - יש לי הסתייגות לדון על הפרטים הטכניים האין סופיים ביחוד שתובנה אסטרטגית היא עיניין של שכל ישר הרי פרטים טכניים היא עיניין של ידע והתמצאות - כללית הצוללות, לכן אנחנו מקפידים לבנות אותן באותה מספנה, מיועדות לשהיה ארוכה בים בטווח אלפי ק"מ מהבית - מיועדות ווכך הן ניבנו מלכתחילה כולל תת המערכות שלהם. למשל הפקת חמצן ממי הים.

    השבמחק
  8. או קי, כעת אני מרגיש בטוח יותר :-) על פי מה שאני קורא זה נהיה נפוץ מאד להחזיק כאלו, יש למעלה מ 300 כאלו והן מהוות חשש גדול לארה"ב, הם נשק יעיל של עניים.

    השבמחק
  9. לאורי שלומות - ראשית כן ! לצוללות יש מגבלות ! אלא שההשוואה היתה מול האלטרנטיבות אחרות. לאחרונה, לראשונה, ירתה צוללת צפון קוריאנית טיל מצוללות, בהיותה תחת המים, כניסוי ירי. הטיל והניסוי מדאיגים את ארה"ב יותר מניסויי הגרעין עד כה כי יש להם מענה טוב לאוויר, מטוסים, טילים וכו' מענה לצוללת תת ימית יש, עוד מימי הרוסים, הוא מוגבל בעייתי ודורש השקעות עתק בחידושו.

    השבמחק
  10. http://up416.siz.co.il/up2/tvugyhnzn2zz.jpg

    השבמחק
  11. פרופ' עמירם גולדבלום לא שולל אפשרות שנתניהו הוא זה שעומד מאחורי ההצתות באמצעות תומכיו
    פרופסור עמירם גולדבלום, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, טוען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות תומכיו הנלהבים, הוא זה שעומד מאחורי ההצתות שפוקדות את הארץ בימים האחרונים, לא פחות. זאת בניסיון לטשטש את פרשיית רכש הצוללות, שהיא לדבריו "השערורייה החמורה ביותר מאז קום המדינה".

    "אינתיפאדת ההסתות של נתניהו משתוללת ברחבי הארץ" כותב גולדבלום בדף הפייסבוק שלו. "קשה שלא לראות קשר בין דברי ההסתה של נתניהו בעקבות השריפות, לבין שערוריית הצוללות"…

    לדבריו: "המרויח העיקרי מהשריפות ברחבי הארץ הוא בנימין נתניהו, שרק לפני יומיים הוחלט להעביר את סיפור הצוללות שלו לחקירת המשטרה וראה זה פלא – מיד החלו ההצתות! האם יש קשר בין הדברים? כעומק השריפות רידוד החקירה?

    השבמחק
  12. וגם המצרים מסכימים עם דני רשף שצוללות זה דבר טוב

    http://rotter.net/forum/scoops1/364355.shtml

    השבמחק
    תשובות
    1. ועוד קטע מכתבה של אמנון לורד היום בנושא:

      הצוללת השישית היא מה שיש המכנים "שובר שוויון" בשפת הטניס. היא זו שהעבירה את ישראל לעידן של הצטברות כוח שמעניקה לה את היתרון האסטרטגי. לפי התפיסה האמריקנית שישראל פועלת לפיה, יחס המבצעיוּת של צוללות הוא 1ל־3. כלומר: בכל רגע נתון, צוללת אחת מתוך שלוש נמצאת בפעילות מבצעית, בעוד השתיים האחרות נמצאות בתחזוקה, בשיפוצים, בהתקנות ובשיפורים טכנולוגיים שוטפים. כך שההגעה לשש צוללות אכן שדרגה את היכולת האסטרטגית. כדי לעלות מדרגה נוספת שתאפשר יותר צוללות מבצעיות צריך להגיע לתשע, וישראל בינתיים לא החליטה ללכת בכיוון הזה.

      מחק