לפני הבחירות באחרונות בישראל בפברואר 2015 מלאה התקשורת הישראלית בסיפורי בית ראש הממשלה, בעיקר בסיפורי התנהלותה של שרה, כמובן על דרך השלילה. אזרחי ישראל הממוצעים היו אמורים לשקול את יחסם להתנחלויות, את הפיתוח הכלכלי של הארץ, ההתמודדות הבינ"ל והגרעין האיראני לפי מדד ה"צעקות של שרה". בדיעבד, כניראה, הם פיספסו את הנקודה. בסוף זה מתחיל לשעמם, למחזר את עצמו ולשכנע את המשוכנעים ממילא.
אפשר כבר לקבוע, לגבי אלה שלא מכורים, הקול הנייד, שהתקשורת הצליחה לשכנע שהיא לא "מדווחת" אלא "רודפת" והתוצאה הייתה כחרב פיפיות. יש שיתלו את ההישג חסר התקדים של ביבי בבחירות האחרונות רק באימרתו הגיזענית והמסיתה "הערבים נוהרים באוטובוסים" אבל בכך הם יתעלמו מהעובדה שהציבור הכללי מאמין וקשוב לביבי יותר מל"תיבת התהודה" התקשורתית - עוד הם מתעלמים מהמיאוס הבסיסי מהתקשורת הממסדית בישראל.
מה שהתקשורת בישראל עשתה לביבי עשתה רוב התקשורת האמריקאית המרכזית לדונאלד טראמפ. הוא אגב היה ראוי לכך הרבה יותר מביבי ו"הבשר" בכתבות התחקיר על טראמפ היה משמעותי הרבה יותר - התחמקות מתשלומי מיסים, הטרדה והחפצה של נשים בעשרותיהם (לדעתי במאותיהם), לאורך עשורים, כמעשה שיגרה, נוכלויות עסקיות שבהם הונו אלפי אנשים (פרשת אוניברסיטת "טראמפ" כדוגמא) ושובל של פשיטות רגל שהסבו נזק אדיר. בכל העולם שחשבנו כנורמלי ובעידן "התקינות הפוליטית" היה אמור "הדונאלד" להמחץ עוד בשלב המוקדמות. "הדונאלד" הגיב כשאמר "אני יכול לירות במישהו באמצע השדרה החמישית באור יום מלא וכולם ימשיכו להצביע בעדי" - הוא, יותר מכל אדם אחר בפוליטיקה של ארה"ב, ידע/חש שעולם התקינות הפוליטית והתקשורת הממסדית פשט את הרגל והמאיס את עצמו עד זרא - ככל שיקלל ימצא מברך ! כולנו יודעים מי הבין את המציאות נכון ומי נישאר תקוע ב"תקינותו".
הלקחים מבחירות 2015 אצלנו, ממשאל ה"ברקזיט" בבריטניה ומהבחירות בארה"ב, כמו רוב השינויים שהעולם חווה בעידן אובאמה, דילגו מעל התקשורת הישראלית משל לא היו. הם עוד חושבים שכתבה אחרי כתבה שקושרת את ראש הממשלה לשחיתות ומכפישה אותו בעיקביות סופה שתכרסם במעמדו - לו היו לומדים לקחים ולא רק מטיפים לאחרים היה ברור שהתקשורת הממסדית מכרסמת קודם כל בעצמה ובאמינותה - שהיא מאבדת במהירות את הקשר עם הלכי הרוח ואת מעמדה כמעצבת דעת קהל לטובת התקשורת האלטרנטיבית האנארכית וככל שתרבה לקלל תמצא מברכת.
מה שקורה הוא שכל אחד מאתנו מוצא את העתון שכותב מה שלדעתו זו האמת, ומסתגר עם חברים ובלוגרים שחושבים כמוהו ונפתח פחות לביקורת כי אין כבר אמת אלא רק שטיפת מוח. וזו המאה ה 21
השבמחקאגב, לא התיחסת לתקשורת הלא ממסדית. לפייסבוק שיכול ליצר כמות גדולה של מידע מטעה בזמן קצר או למנוע הפצת מידע, לפרסומות בכמות עצומה שעוקפות את ה אדבלוקרס על ידי תשלום סלקטיבי. יהיה קשה הרבה יותר בעתיד לדעת מה אמת ומה אמת מעוצבת
השבמחקאני קורא אצלך מימין הגיבוי-סרן ר נשאר לבד, ומסתבר שאין כל חדש, התקשורת חוגגת איך שנוח לה
השבמחקכיניתי את הרשתות החברתיות "התקשורת האנארכית" שמערבבת שמועות, מאוויי לב ועובדות - עליה אין שליטה אבל היא מנטרלת במידה רבה את התקשורת המימסדית !
השבמחק