הסינדרום היהודי

הבה נניח לרגע שבלחץ המעצמות או "העולם" הסכסוך הישראלי פלשתיני נפתר לשביעות רצונם המוחלטת של הפלשתינים - האם אפשר להצביע על איזו בעיה עולמית או אזורית שתיפתר או לפחות תושפע לטובה  מ"סוף הסכסוך" ?- ברמה העולמית קשה מאד למצוא השלכה כזו, ברמה האזורית אפשר להצביע בעיקר על השלכות שליליות. למשל התעצמות ורוח גבית למאבק הלאומי הכורדי, שבהעדר הפלשתיני סביר שישתלט על סדר היום התקשורתי. סביר שהמאבק הסוני-שיעי יתעצם כי המכנה המשותף - השנאה לישראל - יעלם ותשאר האיבה הדתית ההיסטורית.  יתכן מאד שהרשות הפלשתינית עצמה תיקלע למאבקי כוח שידוכאו בכוח. המשילות הפלשתינית, בהינתן הניסיון ההיסטורי עד כה, תהיה לוקה בחסר - הסיכוי שבשטחי פלשתין יווצרו מובלעות שליטה של ארגוני טרור שיפעלו בכל המרחב היא סבירה מאד, למעשה כבר קיימות מובלעות כאלה - רצועת עזה כולה ומחנות הפליטים בלטה בשכם ובג'נין.  קשה להאמין, נוכח התהליכים במזה"ת בכלל ובחברה הערבית בפרט, שהפלשתינים יהנו מיותר ביטחון אישי או שדרוג ברמת החיים שלהם.

אפשר לטעון שבשפע הבעיות המרכזיות של העולם הבעיה המיידים היא המזה"ת. במזה"ת מתחוללים במקביל שלשה עימותים ענקיים -א. האסלאם הרדיקלי, דאע"ש ודומיו, נגד הלאומיות הערבית ותרבות המערב ככזו - ב. הלאומיות הכורדית המתעוררת התובעת את מקומה ו - ג. העימות הסוני-שיעי. "הסכסוך" לא מזין את העימותים האלה ולא משפיע על פתרונם, הוא סרח עודף.. בטווח הרחוק הבעיה העולמית העיקרית היא "ההתחממות הגלובלית". לא שאין עוד בעיות כמו התפשטות סין לים סין הדרומי, התעוררות האימפריאליזם הרוסי, משק האנרגיה העולמי ודעיכת אירופה (המושפעת חזק מהמזה"ת) אבל המזה"ת וההתחממות הגלובלית הן, לטעמי, ליבת הבעיות העולמיות כרגע.

כששר החוץ היוצא של ארה"ב, גון קרי, צריך להציע לעולם מתווה רלבנטי לבעיות שיכול לסיע בהצלת ושיקום אלפים. הדחוף ביותר זה נאום "6 נקודות" לפתרון המצב בסוריה ועיראק, לסיום המלחמה בתימן. שיקום לוב הנתונה במלחמת אזרחים כדי להציל את אירופה משטף הפליטים שמזין את המלחמה. ,צריך מתווה "6 נקודות" להסדרת היחסים עם סין. לעצירת ההרג בפיליפינים בעידוד הנשיא. אפשר להמשיך להתפוררות אוקראינה, התחדשות מלחמת האזרחים בקונגו ודרום סודן והרשימה ארוכה מאד- יש משהו הזוי ולא נורמלי ששר החוץ של מעצמת העל מסכם את תקופת כהונתו בנאום של מעל לשעה שכולו מוקדש לבעיית "הסכסוך"  שפתרונה לא משליך על פתרון בעיות אחרות עצומות ממנה במונים רבים. הרי אין ב"סכסוך" כרגע טבח נוראי שצריך לעצור, בעיית פליטים מתפרצת או התדרדרות לרעב ומחלות ולהתעלם מכל המקומות וכל המצבים שבהם הזוועות כן מתרחשות,  עדיין ניתן לעצור וכל עיכוב בפתרונן הרה אסון לאזור ולעולם. הרי רק ההישגים האחרונים של דאע"ש במוסול טומנים בחובם הרבה מונים יותר אסונות מהעיסוק ב"סיכסוך"  השאלה למה העיסוק האובססיבי העולמי ב"סינדרום היהודי" ?

לדעתי יש כמה סיבות ל"סינדרום היהודי" - א. הנוסחה הבסיסית בפוליטיקה הבינ"ל מאז פגישת אבן-סעוד-רוזוולט ב 02/1945 ועסקת נפט ערבי תמורת הגנה ותמיכה פוליטית מערבית - בנוסחה הזו, שהחזיקה מעמד כ 70 שנה, ישראל הייתה האתנן הנוח ביותר למערב והשעיר לעזאזל האוטומטי של מדינות ערב שהסיט את המיקוד מכשלי העולם הערבי עצמו ל"הסכסוך". -ב. התנ"ך, הספר עדיין משמש קוד מוסרי, היסטורי ודתי לחלק גדול מאד מהעולם והוא קושר, בתודעה, את היהודים לתהליכים המרכזיים שעיצבו, תרבותית, את המערב כגון קדושת ירושלים, ישו ודמותו וה"עם הניבחר" שיש לו התחייבויות מוסריות מיוחדות  -ג. רגשי האשמה של העולם המערבי גם על השואה אבל גם על הקולונאליזם ושני הרגשות מצטלבים ב"הסכסוך".  

האם זה טוב או רע - אין לדעת - לדעתי תוכנית החלוקה ב 1947 לא הייתה מתקבלת לולא "הסינדרום היהודי" אבל יש לזה גם מחיר - בכל מיקרה תבניות החשיבה המסורתיות של העולם עומדות בפני שינוי קיצוני.