המפסידים

המשבר סביב הנשק הכימי בסוריה ניכנס למסלול של מאבק מדיני שבו כל הכוחות המרכזיים עשויים להרוויח אבל הוא גם חשף עולם פוליטי חדש שבו יש מפסידים שמגלים  זאת רק עכשיו למרות שהכתובת היא על הקיר זה זמן.

לא סוד הוא שקבוצה של מדינות כמו קטאר, סעודיה ותורכיה היו מעוניינות מאד בתקיפה אמריקאית בסוריה שתוציא להם את הערמונים מהאש. משקלן המצטבר של נסיכויות המיפרץ, ערב הסעודית ומאגרי הנפט במיפרץ הערבי/פרסי הספיקו בעבר כדי לגרור את ארה"ב למילחמה ב 1991, בעיקבות הפלישה העיראקית לכוויית. ביחד עם תורכיה היתה להם עד לפני כמה שנים השפעה עצומה על דעת הקהל והמערכת הפוליטית האמריקאית עד כדי יציאה למיבצע מוגבל בסוריה. לא עוד! ערב הסעודית גילתה שהעצמאות האנרגטית של ארה"ב מתחילה להשפיע על מידת הקשב שיש לה בוושינגטון כפי שכתב היום אלון פינקס בידיעות . זו הפעם השניה שאין לערב הסעודית אוזן קשבת בארה"ב. בעיקבות המהפיכה המצרית השלישית שהפילה את האחים המוסלמים במצרים לפני כחודשיים מהרה סעודיה, שמצאה את עצמה במחלוקת קשה עם ארה"ב, לשלוח 12$ מיליארד  למצרים כתחליף לכל סנקציה כלכלית אפשרית מצד ארה"ב.  ארה"ב וסעודיה הן עדיין מדינות בנות ברית עם שפע של אינטרסים כלכליים משותפים אבל המשותף הוא הנשק האמריקאי ולא הנפט הסעודי.  לישראל וסעודיה יש כעת הרבה יותר אינטרסים משותפים מאשר לארה"ב וסעודיה ושלא כמו ארה"ב, שנינו לא יכולים לברוח מהמזה"ת.

המדינה השניה שגילתה שארה"ב מתעלמת ממנה לחלוטין היא תורכיה. נכון, בנאומים השונים בארה"ב מוזכרת תורכיה כאחת הידידות של ארה"ב ביחד עם ירדן וישראל אבל תורכיה, ממש כמו ישראל, היא תירוץ להצדיק התקפה בסוריה אבל איש בוושינגטון לא מתחשב בדעתה באמת. תורכיה שרכבה על הגל של האחים המוסלמים, שראתה בבידוד ישראל ודה לגיטמציה לקיומה מהלך מדיני מבריק שיתן לה שליטה על עיצוב המזרח התיכון מגלה שרוסיה חשובה ממנה פי כמה, שהאחים המוסלמים בכל המרחב נימצאים בנסיגה ושילטונם היחיד בתוניס עומד ליקרוס בקרוב. היום אין לתורכיה יכולת להשפיע על סביבתה בלי מלחמה, דעתה לא נחשבת, אירופה מתרחקת, צבאה מיושן  וחלק גדול מקציניו המנוסים נימצא בכלא והמחליפים שלהם ממונים יותר על בסיס נאמנותם למישטר מאשר על בסיס ניסיונם ויכולתם המיקצועית. תורכיה הפכה לספיח של האירועים, לנטל ולא למי שמעצבת ומובילה אותם.

בנאומו אתמול בלילה שעון ישראל בנושא המשבר בסוריה ציין הנשיא אובאמה את ידידותיה של ארה"ב  במזה"ת שהמלחמה בסוריה עלולה לגלוש לתחומם- תורכיה, ירדן וישראל אבל בהמשך ציין אובאמה רק את ישראל כמדינה שיכולה להגן על עצמה "בכוח מכריע" בנוסף לקשריה הבלתי ניתנים לעירעור עם ארה"ב. מי שרוצה יכול להבין שישראל אינה נטל לארה"ב ולא ביגללה עלולה ארה"ב לתקוף בסוריה - לא כך המצב עם תורכיה וירדן.  אולי ביטוי שמעיד על התמיכה העממית בישראל בארה"ב, על התיאום הצבאי והשת"פ הטכנולוגי היחודי עם ישראל אבל גם על מעמדה המתדרדר של תורכיה באזור.

ולבסוף המפסיד האמיתי הוא העם הסורי. רוסיה, כך על פי התקשורת, הבטיחה לפצות את סוריה על מאגרי הנשק הכימי שלה שיעברו לידיים בינ"ל בהגברת האספקה של נשק ותחמושת קונבצינאלית לצבא הסורי הממלכתי הנישחק. יש רמזים רבים שארה"ב החליטה לרדת מהגדר ולחמש אלמנטים לא מוסלמיים בקרב המורדים, כמובן הסעודים והקטארים ימשיכו להזרים נשק ללקוחות שלהם בסוריה. כניראה שהסדר בינ"ל לנשק הכימי, חלקי, צולע ולא מושלם, ימצא לבסוף וייושם לפחות חלקית וסימלית. כניראה שאסאד לא ישתמש יותר בנשק כימי נגד יריביו אבל הם ימישיכו להרוג אחד את השני בנשק קונבנציונאלי  במיספרים גדולים ובצורה המונית  ואפילו לאללה אין מספיק רחמים במלאי על גורלם של אלו שיפסידו במילחמה.