עכשיו הוא ניזכר

רון חולדאי ניכנס למצוקה, מעל ל 50 אלף מהגרי עבודה מאפריקה, שיש המתייחסים אליהם כפליטים, מציפים את שכונות דרום תל אביב, משנים את מראה השכונות ואופיים ודוחקים החוצה את התושבים הוותיקים בפני החדשים. מכאן עולות כמה שאלות מוסריות.

השאלה הראשונה היא האם המאבק הציוני והפגיעה בעם הארץ הערבי שרואה במולדתנו גם את מולדתו הייתה, בסופו של יום, כדי להקל על המצוקות באפריקה. ההצדקה המוסרית היחידה לציונות ולמאבק בערבים היא שגם לעם היהודי מגיעה זכות ההגדרה העצמית וגם לו מגיע להגדיר את עצמו בארץ אבותיו ולא בארץ זרה. אין זכות קיום לישראל אם על דיגלה חרוטה המשימה להביא דמוקרטיה ו"נאורות" למזרח התיכון או לשאת על גבה את מצוקות אפריקה.

יש מהתומכים במהגרי העבודה המגדירים אותם פליטים ומסבירים לנו את מצוקות ארץ מוצאם, בעיקר אריתריאה וסודן. אם נלך עם ההיגיון עד הסוף אז יש לישראל אחריות מוסרית על המצוקה באפריקה ולא ברור למה רק באריתריאה ולא בזימבאווה או קמרון – גם שם יש דיקטטורות אכזריות ועוני שקשה לתאר. אם יש לנו אחריות מוסרית למה רק כלפי מי שידו משגת להגיע לישראל ולא כלפי החלש יותר שנאלץ, מחוסר אמצעים, להישאר באריתריאה. ישראל חייבת ליטול את חלקה יחד עם מדינות העולם לסייע בפיתרון המצוקות באפריקה. את חלקה היחסי כשותפה ולא כאחראית ללא מידה וגבולות. אחרת נפסיק להיות מדינת הלאום של העם היהודי.

חלק מאנשי השמאל ובראשם שי גולדן במעריב האלו את הטענה הדמגוגית "אילו" - אילו הם היו נורבגים או אמריקאים מן הסתם היינו מקבלים אותם בזרועות פתוחות וההתרעמות של רון חולדאי אינה אלא גיזענות בגלל שמדובר באפריקאים שחורים. אין ספק שכמו שהילארי קלינטון מסוגלת למצוא פגמים בדמוקרטיה הישראלית  אפשר גם למצוא תופעות רבות וקשות של גיזענות גם בישראל. יש דברים שהולכים אם החברה האנושית לכל מקום – בכל חברה יש גנבים, מועלים, צבועים וגיזענים והחברה הישראלית אינה שונה מכלל החברות האנושיות.  אבל התמונה הכללית שונה לגמרה. סך הכל מתקבלים מהגרי העבודה בישראל בסבר פנים הגון והוגן ולמרות שאין לי נתונים אני מרשה לעצמי להמר שהרבה יותר טוב מאשר ברוב מדינות אירופה.

שנית סביר להניח שמהגרים מארצות עם רקע טכנולוגי ורמת חיים כמו נורבגיה וארה"ב אינם נופלים לנטל במידה שהמהגרים מאריתריאה נופלים על החברה הישראלית. מעידכון אחרון נורבגיה וארה"ב אינם במצב מילחמה עם ישראל - סודן כן. אני משער שלו ההגירה מנורבגיה הייתה מתחילה לשנות מהיסוד את האופי הדמוגרפי של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ולו המהגרים מנורבגיה, בהירי השער וכחולי העיין, היו מתחילים להזדהות עם הנראטיב הערבי/פלשתיני הייתה קמה כאן צעקה והיה נוצר לחץ לעצור את ההגירה מנורבגיה. אני מזכיר לכולם את הוויכוח הציבורי בארץ כאשר הסתבר שחלקם של הלא יהודים בעליה מבריה"מ התחיל לתפוח לממדים מבהילים. עד כה אין חבירה משמעותית בין המוסלמים מאריתריאה לערביי ישראל אבל זו רק שאלה של זמן שהאסלאם יחבר בינהם.  

 לכן, למרות שיש גם גיזענות, כי בבני אדם עסקינן, אין מה להשוות בין הגירה ווירטואלית מנורבגיה להגירה מעשית מאריתריאה.

ראוי לישראל להשתתף בהקלת המצוקות באפריקה גם בצורה של קליטת מהגרי עבודה במשורה אבל הכל שאלה של כמות – של פרופורציה, של שיתוף פעולה בינ"ל  ושל סדר עדיפות ערכי.  קל להיות "הומני" על חשבון שכונות המצוקה בדרום תל אביב - זה משתלב מצויין עם המחאה החברתית למען מעמד הביניים "המסכן" – לא למען הפריפריה החברתית והגאוגרפית. מעניין מה היה קורה לו 10 משפחות מאריתריאה היו נידחסות לווילה בכפר שמריהו, לדירה בצפון תל אביב או לקוטג' בהרצליה פיתוח.

בסוף נילחמנו בערביי הארץ למען זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי בארצו ולא למען מצוקות האריתריאי או הסודני באשר הוא. לעזור במידה כן – לאבד שליטה על ההגירה זה לוותר על החזון הציוני של מדינה גם לעם היהודי.