יש הרבה חוקרים הטוענים שהתופעה המשמעותית ביותר של שלהי המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת היה הנדידה הגלובלית וההגירה ההמונית ממדינות ואזורים שאין להם לפינות היותר עשירות של העולם. מאות מיליוני אנשים נדדו בשנים האחרונות בעולם, בדרך כלל בשולי החברה המערבית ממדינה אפריקאית אחת לאחרת, מפקיסטן לאפגניסטן וההיפך, מעיראק לירדן וסוריה, מהרפובליקות של מרכז אסיה. מהאזורים הניחשלים במדינות עצמם למרכזים העירוניים. בנדידה ההמונית הזו ניתן להבחין בשלש נתיבים מרכזיים. מאמריקה הלטינית, הניחשלת ברובה, לצפון אמריקה, מהעולם המוסלמי שנשאר מאחור לאירופה ומאפריקה השחורה, המתפוררת והאלימה לצפון העשיר באירופה. ישראל נמצאת גאוגרפית וסוציאלית בשולי הנתיב מאפריקה לאירופה. התופעה כבר משנה בצורה משמעותית, את הזהות והמאפיינים של רוב החברות באירופה ויש בכוחה של ההגירה הזו, כבר היום, לשנות את המאזן הפוליטי והכלכלי, בהקשר הישראלי הזניח, לרעת ישראל. מספר דוברי הספרדית בארה"ב גדל בקצב מבהיל, יש אזורים בארה"ב שהשפה השלטת בהם היא ספרדית והקבוצה האתנית הלטינית כבר מונה בארה"ב מעל ל 43 מיליון בני אדם. כבר היום הם מסוגלים להטות את הכף בבחירות בתוך ארה"ב ולא צריך להיות גאון כדי להבין שהם מעדיפים ליברל בסגנון אובאמה על שמרן בסגנון הנשיא לשעבר בוש, שלא לדבר על מועמדים רפובליקנים אחרים שמרנים הרבה יותר כמו שרה פיילין. בארה"ב מתחוללת מלחמה של ממש על גבול מכסיקו, עם מעל ל 30,000 הרוגים בשנה, מעורבת בסחר סמים ונשק בניסיון עקר לבלום את ההגירה הבלתי חוקית מאמריקה הלטינית. באוסטרליה מנסים לתעל ספינות רעועות מאסיה לאי מבודד בריבונות אוסטרלית כדי לנסות למיין שם את המהגרים ולשלוח את רובם חזרה הביתה. לא שזה ממש מצליח להם והיבשת החמישית מוצפת, כחסרת אונים, בהגירה המציפה אותה. אלפים טובעים כול שנה בסירות רעועות וספינות דולפות בניסיון להגיע לכול פיסת קרקע אפשרית שהיא באיזו ריבונות של הדמוקרטיות המערביות, אפילו באמצע האוקינוס, למשל באיים הקנאריים. לרוב אלו שיצליחו להגיע לבסוף לארץ המובטחת מבחינתם מחכים גטאות אתניים בשולי הערים הגדולות של אירופה, חיי עוני ודחק, עויינות של הרשויות, משטרות הגירה, מתקני מאסר, חוקים הולכים ומקשיחים ויחס הולך ומתקשח של האוכלוסייה המקומית. כנראה שהתחליף של שכונת עוני בפריז, מדריד, ברלין או דרום תל אביב עדיין עדיף במונים רבים מאפריקה המתפוררת וממדינות האסלאם המתעלמות, כמעט כולם, מזכויות אדם.
באירופה מתעצם הגל של הלאומיות הרכה ומתקיימת חשיבה מחדש לגבי ההגירה אלא שתועלתה כנראה מוגבלת מאוד. קנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל כבר העזה להתבטא בפומבי שה"רב תרבותיות" נכשלה. מדיניות ההגירה היא נושא מרכזי בכול מערכת בחירות באירופה ובכול ממשל. באירופה, שלא כמו בישראל או ארה"ב ממלאת ההגירה גם את מקום הילודה המתמעטת והיא הפכה לנידבך רציני שאי אפשר בלעדיו להמשך מדיניות הרווחה. ככול שהאירופים מיזדקנים ויוצאים לפנסיה כך הם זקוקים ליותר מהגרים להפעיל את המשק ולהזין את הפנסיות.
באירופה מביא איתו הגל העצום ממדינות האסלאם לא רק התייחסויות פוליטיות חדשה כלפי ארה"ב, המלחמות בעירקא ואפגניסטן, מעמדה של תורכיה, מעמד האסלאם וכמובן ישראל אלא גם טרור מוסלמי "ספונטני" שהולך ומעצים ממש משבוע לשבוע. המאפיין את כול המדינות הדמוקרטיות כולם שהם מבינים את הבעיה, לכודים בערכיהם הסובלניים והליברלים, מעוניינים בתשתית הכלכלית, וחסרי עונים נוכח הגל השוטף הכול.
אפשר לאמר שנוכח התופעה והמצוקות שבצידה ישראל היא החלט היותר סובלנית אבל גם היא חסרת אונים וגם היא לכודה בין דמוקרטיה, זכויות אדם, חוק שיוויוני והרצון לשמר זהות לאומית. צר לי אבל אין לנושא פיתרון קל באף מקום ובטח לא בישראל שבה רוב המהגרים מאפריקה באים ממדינות אויב מוכרזות. יש כבר ניצנים ראשונים של התחברות בין המהגרים, המוסלמים ברובם, לאוכלוסייה המוסלמית של ישראל.
הזנחת הגבול בין ישראל למצרים שנים רבות הפך לרעה חולה. ישראל צריכה לכן לתת לנושא עדיפות רבה בתקציבים, אמצעים, מנגנונים וחקיקה מיוחדת. יש להקים מנגנונים שממיינים במהירות וביעילות את המהגרים הלא חוקיים, מעמידה לרשותם מערכת משפטית מהירה ומחזירה חזרה מהר את כול מי שלא נימצא ראוי להנות מהשפע הישראלי. היות והגירות בעולם מאז ומתמיד מעורבות בפשיעה יותר מאוכלוסיית הקבע הוותיקה והרבה רשתות פשע בין לאומיות מורכבות ממהגרים עם זהות אתנית משותפת צריכה ישראל להגיב בחומרה יתרה על פשיעה של מהגרים ולהפוך את הגרוש מהארץ לאוטומטי לכול מהגר שהורשע בעבירה משמעותית . אין פתרון מוחלט לבעיה וההגירה עוד תקצין את החברה הישראלית כמו שהיא מקצינה את אירופה. ההגירה הפכה לבעיה מספר 2 של ישראל אחרי הגרעין האיראני והיא זקוקה לכן לתשומת לב מספר 2 אחרי איראן למרות שלשניהם אין פתרונות מוחלטים אלא רק יחסיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה