יום שלישי, 10 באפריל 2012

דווקא אנחנו?

מדינת ישראל היא מדינה שפצצה אטומית אחת במקום רגיש כמו מרכז תל אביב יכולה לחסל את קיומה. חלק בגלל התוצאות ההרסניות המידיות וחלק מההשלכות שלאחר מעשה כמו הגירה מהארץ, בריחת השקעות וגל של התלהבות מוסלמית אנטי ישראלית שיטשטש לזמן קצר את העוינות העדתית והדתית בין הערבים עצמם. אין ספק אסור שזה יקרה ועוד יותר אסור לקחת סיכון, אפילו קלוש, שאירוע כזה יתרחש. ברור גם שאי אפשר לסמוך על העולם. פעמיים הם הולכו שולל ואיפשרו למדינות סוררות ומתפוררות כמו צפון קוריאה ופקיסטן להגיע לגרעין ולפחות פעם אחת סללה מעצמה מערבית, צרפת, את הדרך לגרעין צבאי לאחד העריצים האיומים של המאה ה 20 סדאם חוסיין - ניסיון שנגדע במבצע תמוז ב 1981. ברור שבסוף ישראל צריכה לסמוך על עצמה אבל דגש על המילה בסוף - הכוונה ממש בסוף בסוף.

כדי שלאיראן יהיה הסיכוי הקלוש הזה, ועוד הרבה לפני שאכתוב על האפשרויות של ישראל, היא צריכה יכולת שיגור מדוייקת לישראל, יכולת ללוות את השיגור של הפצצה המחסלת במטחי הטעיה ואמצעי הטעיה כדי לשבש את ההגנה הישראלית ובראש נפץ מתפצל בזמן הנכון כדי להטעות את מיירטי הטילים של ישראל. כדי שכל המערכת הזו תתפקד ביעילות יש הרבה יותר משנה, למעשה יש לנו עוד לפחות 5 שנים של מאמץ איראני אינטנסיבי ולא מופרע, בהנחה שהמשטר האיראני ישרוד עד אז - מה שבכלל לא ברור.

הדבר השני שאיראן צריכה היא תחושה שהיא עצמה, איראן, תשרוד את הפצצה שהטילו או ינסו להטיל על ישראל. אין לאיראן כרגע אפילו מושג ראשוני כיצד מתמודדים עם טילי שיוט שנורים מנקודה אקראית בים התיכון או האוקינוס ההודי, לא בהכרך דווקא מצוללות אלא גם, וזו אפשרות סבירה מאד, מאוניות משא מוסוות. אפשר לאמר שאיראן למעשה חשופה למכת נגד ישראלית במידה כזו שהשאלה הרלבנטית יותר היא לא אם ישראל תשרוד תקיפה גרעינית איראנית אלא אם איראן תשרוד אותה - לעשור הקרוב הסיכוי של איראן ניראה הרבה יותר אגום מזה של ישראל. נכון שההיגיון יחסי ומערכת השיקולים האיראנית מתנהלת במעגלים שונים אבל המשוואה כל כך ברורה שלא צריך להתפלסף מדי הרבה מה האיראנים חושבים - התמונה היא מאד ברורה.

אומרים לנו שבעוד זמן קצר יספיקו האירנים לקבור במעמקי האדמה את תעשיית הגרעין שלה והמועד לתקיפת איראן הוא לפני שאיראן ניכנסת ל"מרחב החסינות" כמו שאהוד ברק אמר. זה נכון רק בתנאי שהאפשרות היחידה היא תקיפת הפצצה מהאוויר בסגנון הקלאסי. יש שפע של אפשרויות נוספות החל מחבלה פיזית מבפנים. תקיפת מערכות האיוורור והתקשורת מבחוץ, פשיטות קומנדו ושאר רעיונות. כמו שאמר השר יעלון כל מה שניבנה בידי אדם ניתן לפגיעה בידי אדם. איראן נמצאת בתהליך של בניית "מרחב חסינות" אבל רק בפני הפצצה אווירית . אין ולא תהיה לה חסינות מפני שפע צורות אחרות של התקפה החל מווירוסים שונים, חבלות ביצור המתקנים, שיבוש השליטה, פשיטות קומנדו, הזרמות גז ושאר אפשרויות כיד הדימיון הטובה (תחום שאין לישראל מחסור בו). לסיכום כרגע איראן נידחקת לעמדה של צפון קוריאה - עוני, סגירות ועוצמה גרעינית מתהווה שאני מכנה אותה "עוצמה כלואה" - כלומר עוצמה שאי אפשר להשתמש בה באמת אלא כאקט של התאבדות עצמית - ממש כמו בצפון קוריאה, ואי אפשר להשיג איתה הרבה יותר ממשלוחי מזון נוספים שהיו מגיעים ממילא ללא הפיתוח הצבאי של הגרעין.

אומרים לנו שאיראן גרעינית תגרור את המזה"ת למרוץ חימוש גרעיני. זה כניראה נכון וזה וודאי יקח זמן רב , לפחות עשור, עד שמי ממדינות ערב ותורכיה יגיעו ליכולת סף גרעינית. מי שצריך ממש לדאוג זה העולם כולו כי הדאגה שפאנטים מוסלמים ישתלטו על הגרעין הפקיסטני תוכפל בעתיד במונים רבים כאשר החיכוך בין יכולת גרעינית לאיסלאם קיצוני יתרחב מהחונטה הצבאית הפקיסטנית לכל המישורים החברתיים והפוליטיים במזרח התיכון. זו אכן דאגה רבתי אבל דאגה של כל העולם מסין, רוסיה והודו עד אירופה וארה"ב. מכולם אין סיבה שדווקא אנחנו נוציא להם את הערמונים מהאש. הרי אין ספק שבסוף אנחנו ורק אנחנו נהיה אשמים בתוצאות. כל זה רק כדי להגיע להרוויח זמן לא ידוע מראש.

אומרים לנו שאיראן המתגרענת תחלוש על משק הנפט העולמי ותביא לסחרחרת מחירים באירופה ולמשבר כלכלי גלובלי. התמונה הולכת להשתנות לחלוטין תוך עשור אם מציאת מרבצי נפט ענקיים במקומות אחרים בעולם ושיפור הטכנולוגיות גם בהפקה וגם בתחליפי אנרגיה אבל למה שדווקא אנחנו נציל את העולם ממשבר כלכלי. אם הוא אכן עולמי שהעולם ידאג להציל את עצמו, בניגוד לנו יש לו (לעולם) את הכלים ואת היכולת הפוליטית לשאת באחריות ובתוצאות.

אומרים לנו שמדינות המיפרץ וערב הסעודית לא יוכלו להשלים עם דומיננטיות איראנית דתית. אי לכך שיעשו משהו - בניגוד לנו יש להם שפע של מנופים ללחוץ על המערב ואפילו על סין, וודאי שלא אנחנו צריכים להציל אותם מהאיראנים.

אין לדעת היום ורק ימים יגידו האם מדיניות ה"תחזיקו אותי" של ממשלת ישראל שמציבה את עצמה, בין השאר, כמגינת העולם מעצמו, אכן הביאה להקשחת עמדות בארה"ב ובאירופה נגד איראן. יתכן שכן - מצד שני העולם וביחוד ארה"ב מודאגים כרגע בעיקר מתקיפה ישראלית באיראן מה שכבר ממקם את ישראל ולא את איראן כאיום לשלום העולם (גינטר גראס לא לבד) . הדברים הרחיקו לכת עד כדי חבלה ממשית של ארה"ב ביכולת המיבצעית של ישראל לפעול נגד איראן. מסע שמתנהל באמצעות הדלפות ממשרד ההגנה האמריקאי והפניית אצבע מאשימה פומבית כלפי ישראל כמי שעמדה מאחורי חיסול המדעינים באיראן. מסע מתוזמן בתקשורת האמריקאית מגמד את הסכנה האיראנית וכבר היום הופך את התקיפה באיראן ללא לגיטימית בציבוריות המערבית - מרחב החסינות הלגיטימית מפני תקיפת איראן משמעותי הרבה יותר ממרחב החסינות האיראנית המתחפרת באדמה ודי בידיעה הקטנה שראש הממשלה הנחה את המוסד לצמצם את פעילותו באיראן כדי להמחיש את המשמעות של מרחב הלגיטימיות המיבצעית באיראן.

בקיצור איראן עושה צרות לעולם ואין שום סיבה שדווקא אנחנו נוציא להם את הערמונים מהאש - כמו שכתבתי מכל אלו שאמורים לסבול מאיראן אנחנו במצב הכי טוב. איראן יודעת שהיא לא תשרוד פצצה על ישראל והשאר זה בעיות של העולם - לא שלנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה