* בדיוק כאשר כתבתי אתמול על פרשת הרב מוטי אלון והמשטרה שחרר שופט למעצר בית קטין בן 15 שהודה בתקיפה מינית של ילדות – לתשומת ליבך אלעזר שטרום.
בכל העולם מתנהלת מלחמה חשאית וחסרת פשרות נגד ההיתגרענות האיראנית ושלוחותיה. אוניות נשק מיורטות, שיירות מופצצות, מטוסים נתפסים ועליהם סחורות חשודות לאיראן, מתקן גרעיני מופצץ, מדעני גרעין איראניים מחוסלים, עורקים או נחטפים., בכירים במשמרות המהפכה האיראניים בתוך איראן מחוסלים בעשרותיהם בתאונות מטוס מסתוריות או במטענים המוחדרים להתכנסויות סודיות שלהם. סוכני הטרור האיראנים כמו עימאד מורנייה או מחמוד אל-מבחוח מוצאים את מותם שלא כדרך הטבע והכול ביחד מעניק לנו עוד זמן להתמודד עם ההיתגרענות האיראנית אחרת יתכן והיינו נאלצים לצאת למכת מנע כבר אתמול.
את המלחמה הזו לא מנהל המוסד שלנו לבד. אין ספק שלסי.איי.אי האמריקאי, לאמ.אי.6 הבריטי לגרמנים ולצרפתים חלק נכבד במאבק אולי חלק מוביל. אבל אין עשייה אנושית, בכל תחום, בוודאי במלחמה ובוודאי ובוודאי במלחמה חשאית, שהכול תמיד הולך בדיוק לפי הספר. העובדה שמפעם לפעם נחשף קצה הקרחון של המאמץ העצום אינה מעידה על פשלה אלא על מה שקורה כל הזמן – לא הכול הולך בדיוק כמו שרוצים. פשלה היא מצב שמצליחים לסכל מבצע ולהפוך אותו לתבוסה, כמו במקרה של חאלד משעל בספטמבר 1997 בירדן או שמצליחים לתפוס סוכנים חשאים "על חם". הדוגמא של הסוכן הכפול הירדני חומאם אל בלאווי שהרג 7 סוכני סי.איי.אי באפגניסטן וסוכן ירדני ב 30/12/2009 בה הצליח אל קאעידה לסכל מבצע של האמריקאים ולהפוך אותו לתבוסה כואבת לארה"ב הוא דוגמה ל"פשלה" בלשוננו. עומר סעיד שייח – המחבל הפקיסטני ששחט במו ידיו את העיתונאי היהודי אמריקאי דניאל פרל ב 01/02/2002 החל את דרכו בג'יהאד העולמי כסוכן הוד מלכותה (אמ.אי.6) בבוסניה באמצע שנות התשעים יכולים להיחשב כ"פשלה" – המבצע בדובאי רחוק מהם כמרחק מזרח ממערב.
באשר לזהות המתנקשים הלב וההיגיון הראשוני אכן מצביעים על המוסד שלנו אבל הירידה לפרטים מחשידה אחרים באותה המידה - בעיקר בריטים ואמריקאים שיתכן והסתייעו בקצינים במנגנון הביטחון של הרשות הפלשתינית בגדה הקשורים לגנרל קיט דייטון, הגנרל האמריקאי שמכשיר אותם במשימות בטחון, שיטור ומודיעין (אני אישית הייתי עדיין מהמר על המוסד אבל מתוך תחושה ולא ידיעה).
לכן כאשר העיתונות ממהרת לבקר, למתוח, לגנות, להגדיר ולנתח הם עושים זאת רק מתוך ניחוש, תאוות רייטינג, שמחה לאיד, ושאר נימוקים שלא לעניין ובוודאי שלא מתוך ידיעת העובדות לאשורם.
ועוד הערה קטנה – איני יודע בדיוק מה ערכו האישי של מבחוח והאם הוא אישית שווה את המאמץ אבל הפחד מחיסולים, הפראנוייה בשורות החמאס, הצורך בטיהור פנימי מעמיק והצורך בנקיטת אמצעי בטחון מופרזים להבא יפגעו קשה ביכולת התפקוד המבצעי של החמאס וזה בהחלט שווה את המאמץ (ראה גם דילמת קנטרברי).
-------------------------------------
בכל העולם מתנהלת מלחמה חשאית וחסרת פשרות נגד ההיתגרענות האיראנית ושלוחותיה. אוניות נשק מיורטות, שיירות מופצצות, מטוסים נתפסים ועליהם סחורות חשודות לאיראן, מתקן גרעיני מופצץ, מדעני גרעין איראניים מחוסלים, עורקים או נחטפים., בכירים במשמרות המהפכה האיראניים בתוך איראן מחוסלים בעשרותיהם בתאונות מטוס מסתוריות או במטענים המוחדרים להתכנסויות סודיות שלהם. סוכני הטרור האיראנים כמו עימאד מורנייה או מחמוד אל-מבחוח מוצאים את מותם שלא כדרך הטבע והכול ביחד מעניק לנו עוד זמן להתמודד עם ההיתגרענות האיראנית אחרת יתכן והיינו נאלצים לצאת למכת מנע כבר אתמול. את המלחמה הזו לא מנהל המוסד שלנו לבד. אין ספק שלסי.איי.אי האמריקאי, לאמ.אי.6 הבריטי לגרמנים ולצרפתים חלק נכבד במאבק אולי חלק מוביל. אבל אין עשייה אנושית, בכל תחום, בוודאי במלחמה ובוודאי ובוודאי במלחמה חשאית, שהכול תמיד הולך בדיוק לפי הספר. העובדה שמפעם לפעם נחשף קצה הקרחון של המאמץ העצום אינה מעידה על פשלה אלא על מה שקורה כל הזמן – לא הכול הולך בדיוק כמו שרוצים. פשלה היא מצב שמצליחים לסכל מבצע ולהפוך אותו לתבוסה, כמו במקרה של חאלד משעל בספטמבר 1997 בירדן או שמצליחים לתפוס סוכנים חשאים "על חם". הדוגמא של הסוכן הכפול הירדני חומאם אל בלאווי שהרג 7 סוכני סי.איי.אי באפגניסטן וסוכן ירדני ב 30/12/2009 בה הצליח אל קאעידה לסכל מבצע של האמריקאים ולהפוך אותו לתבוסה כואבת לארה"ב הוא דוגמה ל"פשלה" בלשוננו. עומר סעיד שייח – המחבל הפקיסטני ששחט במו ידיו את העיתונאי היהודי אמריקאי דניאל פרל ב 01/02/2002 החל את דרכו בג'יהאד העולמי כסוכן הוד מלכותה (אמ.אי.6) בבוסניה באמצע שנות התשעים יכולים להיחשב כ"פשלה" – המבצע בדובאי רחוק מהם כמרחק מזרח ממערב.
באשר לזהות המתנקשים הלב וההיגיון הראשוני אכן מצביעים על המוסד שלנו אבל הירידה לפרטים מחשידה אחרים באותה המידה - בעיקר בריטים ואמריקאים שיתכן והסתייעו בקצינים במנגנון הביטחון של הרשות הפלשתינית בגדה הקשורים לגנרל קיט דייטון, הגנרל האמריקאי שמכשיר אותם במשימות בטחון, שיטור ומודיעין (אני אישית הייתי עדיין מהמר על המוסד אבל מתוך תחושה ולא ידיעה).
לכן כאשר העיתונות ממהרת לבקר, למתוח, לגנות, להגדיר ולנתח הם עושים זאת רק מתוך ניחוש, תאוות רייטינג, שמחה לאיד, ושאר נימוקים שלא לעניין ובוודאי שלא מתוך ידיעת העובדות לאשורם.
ועוד הערה קטנה – איני יודע בדיוק מה ערכו האישי של מבחוח והאם הוא אישית שווה את המאמץ אבל הפחד מחיסולים, הפראנוייה בשורות החמאס, הצורך בטיהור פנימי מעמיק והצורך בנקיטת אמצעי בטחון מופרזים להבא יפגעו קשה ביכולת התפקוד המבצעי של החמאס וזה בהחלט שווה את המאמץ (ראה גם דילמת קנטרברי).
מעניין
השבמחק