הריכוזיות במשק

גם אם מסקנות הועדה לבחינת הריכוזיות במשק יצוקות בהיגיון כלכלי בריא קשה להאמין שהתערבות כזו בוטה במשק לא תייצר תופעות לוואי קשות. ככלל אפשר לאמר שניסיון להנדס משק בצורה כזו בוטה באמצעות ועדות ופיקוח נועד לכישלון. גם ועדת בכר מאוגוסט 2005 עבדה באותה צורה ועל בסיס אותו היגיון. ועדת בכר הגיע למסקנה שלא טוב שהבנקים יהיו גם בעלים של חברות ביטוח, קרנות נאמנות, חברות השקעה ויועצי השקעות בו זמנית. שהרי על פי היגיון הברזל של הועדה, שהייתה אגב מורכבת מאנשים מאד חכמים ומבינים, הבנקים מתפקדים כמונופול וימליצו לנו להשקיע בקרנות דווקא שלהם, לבטח בחברות הביטוח של הבנקים וכדומה והתחרותיות תיפגע.

קשה למצוא פגם בהיגיון של הועדה אבל התוצאה היא הפוכה חד משמעית. קרנות ההשקעה שעברו לידיים פרטיות אחרות מתפקדות פחות טוב ומניבות תשואה נמוכה יותר למשקיע (בממוצע כללי רחב), דמי הניהול קפצו פי 4 ומכרסמות משמעותית ברווח. היום כבר ברור לכולם שנזקה של הוועדה גדל בהרבה מתועלתה ושכוונות הוועדה להגן על המשקיע הקטן התממשו בצורה הפוכה – המשקיע הקטן הוא הניפגע העיקרי ולא מדובר בשוליים אלא בסכומים משמעותיים מאד. קשה למצוא הבדל אמיתי בתפיסה ההגיונית והמערכתית של ועדת בכר מ 2005 וועדת הריכוזיות מ 2011. אני מאמין אם כי לא ממש יודע, שגם התוצאה לא יכולה להיות אלא מפך נפש קשה. לעתים האלטרנטיבה למצב בעייתי היא בעייתית הרבה יותר.

במה הממשלה לא נגעה – במונופול החשמל. כבר כתבתי כאן שרכיב לא קטן ממחיר החשמל שאנחנו משלמים כולנו מכיסנו נובע מהמונופול של החברה שהתגלגל למונופול של ועד העובדים שהתגלגל למקור כוח של ההסתדרות.

מגיע לעובדי רכבת ישראל להנות מהחשיבות של הרכבת בפיתוח הכלכלה והפריפריה בפרט. ועד העובדים צריך להגן על זכויות העובדים עד האחרון שבהם. אבל כרגע הם כבר לא מנהלים מאבק על זכויות העובדים אלא על ניהול החברה כולה. כוונת הנהלת הרכבת להעביר חלק מתחזוקת הקרונות לחברת תחזוקה חיצונית. הנהלת הרכבת הדגישה שאיש מעובדי הרכבת לא יפגע בזכויותיו ובמעמדו. אז על מה הוויכוח ואיומי ההשבתה של הוועד – על המונופול על הכוח בחברה וממנו המונופול על הרכבת בכלל. ועד העובדים רואה בהעסקת חברה חיצונית פגיעה בכוחו המוחלט להכתיב להנהלה מה לעשות. בסוף, כמו בחברת חשמל, זה יסתיים בכך שכולנו נשלם יותר על נסיעה ברכבת. אין ברירה ולא צריך ועדה - צריך לסגור ולפרק את רכבת ישראל ולהקים אותה מחדש על יסודות בריאים אחרת תקום לנו חברת חשמל חדשה. אם כבר נאבקים על ריכוזיות מוגזמת במשק אי אפשר רק להתמקד ב"טייקונים" ולא בוועדים החזקים שהשפעתם על הריכוזיות משמעותיים באותה המידה.

בעד שלי

 

 

איני מסכים עם דרכה הכלכלית של שלי יחימוביץ. הדרך הזאת זורעת כעת חורבן בכלכלות אירופה. איני יודע בדיוק מה דרכה המדינית. אבל אני כן יודע שהיא פוליטיקאית מסוג אחר. לא דבקו בה סממני שחיתות. היא עיקבית ונלחמת על עמדותיה. יריביה מטיחים שאת רוב החוקים החברתיים שהעבירה עשתה בשותפות עם ח"כים ממפלגות אחרות, לכאורה יריבות. מילא לו היו מותחים ביקורת על החוקים עצמם אבל הביקורת על שלי מצביעה על קטנותם של יריביה הפוליטיים, אלו המעדיפים אי חקיקה, גם אם היא לכשעצמה חיובית, אם היא נעשתה בתמיכת המחנה האחר. הביקורת השניה על שלי היא שהיא אמרה בראיון כל שהוא שלגור בהתנחלויות "זה לא חטא". אבי ההתנחלויות בגדה הוא ללא ספק אביר השלום שמעון פרס וגדולי הבונים ב"שטחים" הם ללא ספק איש השלום יצחק רבין והמתימר לשמר את מורשתו אהוד ברק. נראה ששלי יחימוביץ בהחלט הולכת בדרכם של "גדולים" כביכול.

למעשה דרכה של שלי מעידה על גמישות פוליטית, העמדת האינטרס החברתי לפני האינטריגות הפוליטיות ושמירה על כושר תימרון פוליטי גם בעתיד. מכל יריביה היא זו שסירבה ל"כיסא" שממשלה ולכן כרגע היא היחידה שמייצגת באמת פוליטיקה אחרת. הצביעו בעדה !