בין הרעות החולות שגררו את מפלגת העבודה, שלעולם לא נמנתי עם תומכיה, לבור תחתיות ממפלגה שהובילה את הקמת המדינה ושנות התקומה למפלגת מיגזר (נישה) שנאבקת על קיומה, ביו הרעות החולות, הגרועה מכולן היא שיטת "מפקדי הארגזים". לפי השיטה לא חברי המפלגה הם שקובעים מי יוביל אותם ומתי אלא קבלני קולות שתמורת כסף והשפעה מארגנים ערב כל מערכת בחירות פנימית במפלגת העבודה "התפקדויות המוניות" של אנשים שיש להם איזו מחויבות לקבלן הקולות או יו"ר ועד מקום העבודה אבל אין להם שום מחויבות, עיניין ואחריות למה שקורה במפלגה עצמה. מותר להניח שחלק לא מבוטל ממתפקדי הארגזים לא מצביעים עבור המפלגה כלל וכלל בבחירות אמת. השיטה חוללה נתק מוחלט בין נבחרי המפלגה לחבריה "האמיתיים" שהרי, בסופו של יום, לא חברי המפלגה קובעים את ההנהגה אלא מי שיכול לגייס "חמולות" ולא פלא שבמגזר הערבי והדרוזי, שם ממעטים בכלל להצביע למפלגות ציוניות, רבים הם המתפקדים לעבודה. עד שמפלגת העבודה לא תשנה את השיטה ותקבע זמן חברות רציף של לפחות שנתיים כדי לזכות בזכות ההצבעה למוסדות המפלגה ימשיך "מפקד הארגזים" לפרק את מפלגת העבודה טיפין טיפין מבפנים.אין בהנהגת מפלגת העבודה שמזוהה עם השיטה הפסולה ובונה עליה את כוחו כעמיר פרץ. הראיון שלו במעריב לפני שבוע שבו טען שמשפחות שלמות הביעו התעניינות אמת במפלגה והמפלגה מנסה לחסום את דרכם להשתלב במפלגה גם מעורר גיחוך וגם מעיד על מידת הדמגוגיה והצביעות חסרת הגבולות של עמיר פרץ עצמו. בין המועמדים המובילים הוא היחיד שמבסס את עיקר סיכוייו על התפקדות ארגזים, למעשה על הונאת חברי המפלגה הוותיקים והנצחת השיטה שתמנע שיקום אמת למפלגה חשובה זו.
בניגוד למקובל אני חושב שבשלישיה שהובילה את מלחמת לבנון השניה: אהוד אולמרט, דן חלוץ ועמיר פרץ הוא היה הפחות זחוח, היותר שקול, היותר מרחיק ראות והיותר ממוקד ולצערי הפחות משפיע בהתויית התהליכים. אין בליבי על עמיר פרץ בגלל מלחמת לבנון השניה אבל יש בליבי המון על הבוגדנות של אדם שבנה את כוחו הפוליטי על הדגל החברתי וכמו קודמו בשררה, דוד לוי מגשר, זרק את המצוקה החברתית האמיתית והמדומה לטובת השררה הביטחונית. כעת יש לו חוצפה לטעון מחדש שהוא בא בשם הדגל החברתי והאמת שהוא אינו חייב דין וחשבון לאף חבר מפלגה שהאמין בו בליבו כי יש לו מספיק "חברים" בארגזים שלא אכפת להם ממנו, מתוכניותיו, מהאכזבות שהנחיל בעבר ומהדמגוגיות של ההוה. בכל קנה מידה מייצג עמיר פרץ את האתמול המעוות ולא את המחר המתחדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה