יום חמישי, 14 באפריל 2011

נקודות בלי תמונה

בימים האחרונים הרבה יריב אופנהיימר, מנכ"ל שלום עכשיו, להתראיין בטלוויזיה מול דוברי ימין שונים על רקע פרסום מסמך בויקיליקס המתייחס לפגישות בינו לנציגים בשגרירות ארה"ב. יריב אופנהיימר הוא לטעמי האישי עדיין בשמאל הציוני מפני שהוא לא מטיף למדינה דו לאומית, לביטול תוצאות ה"נכבה" או נגד הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. אבל מיריב ושמאלה משתרכת שורה גדולה של המערערים על קיומה של מדינת ישראל.

טענותיו של יריב שמותר להיפגש עם דיפלומטים זרים היא נכונה. בכל השגריריויות של כל המדינות, וודאי של המעצמות, יש מי שעוסק בפגישות ולימוד החברה בארץ היעד ובכלל זה פגישות עם גורמי אופוזיציה. טענתו של מנכ"ל שלום עכשיו שלא רק ארגונו אלא גם שורה של ארגונים מהימין מקבלים כסף מגורמים זרים כדי לקדם את פעילותם גם היא נכונה. מדינת ישראל קמה גם על "שנור" ותרומות ואפילו הוועד למען החייל מגייס כסף באמריקה לפעילותו כאן בארץ. קשה למצוא פגם בטענתו של יריב אופנהיימר שפעילות מידע על ההתנחלויות ומעקב אחרי התפתחותם היא פעילות פוליטית לגיטימית וגם הפצת המידע למי שמעוניין בכך היא לגיטימית לחלוטין. בכל נקודה יש ליריב טיעון נכון ומוצדק אבל מרוב עצים לא רואים את היער ומרוב התמקדות בנקודות לא רואים את התמונה.

מכל הידוע לי רוב המימון של "שלום עכשיו" מגיע מגורמים אינטרסנטים זרים שבהמון מקרים אינם רוצים בטובתה של מדינת ישראל או אדישים לה. פעילות האיסוף האינטנסיבית והדקדקנית, תצלומי האוויר התקופתיים, המיפוי, התחקירים והתהליכים המשפטיים ש"שלום עכשיו" יוזמת ממומנים בכסף הזר הזה. תוצאות המעקבים ואיסוף המידע מועברים באופן שיטתי ותקופתי לגורמים זרים לשימוש נגד מדינת ישראל. כאשר מסתכלים על התמונה לא דרך כל נקודה בניפרד אי אפשר להתחמק מהמסקנה ששלום עכשיו היא סוכנות איסוף מידע בשרות גורמים זרים ובכסף זר – ריגול גלוי וחוקי אבל עדיין ריגול. אי אפשר גם להתעלם מהעובדה ששלום עכשיו מנסה לאכוף על ישראל מדיניות לא דרך פעילות בתוך הציבור הישראלי אלא דרך סיוע לגורמים זרים לפעול נגד המדיניות של הממשלה שנבחרה על ידי רובנו. אדגיש – פעילות פוליטית של אופוזיציה נגד מדיניות הרוב היא לגיטימית לחלוטין. מדיניות של סיוע לגורמים זרים עם אינטרסים שאין להם דבר עם טובת מדינת ישראל ונגד מדינת ישרא - היא הלא לגיטימית.

הערה אחרונה ליריב אופנהיימר שטוען שמדיניותו מביאה כבוד למדינת ישראל. היו גם יהודים טובים שבכו על מות סטאלין, רוצח ושוחט המונים שלאחרונה נחשף שלולא מותו קצת בטרם עת היה מוסיף לקורבנות השואה עוד אלפי יהודים. היו יהודים טובים שברכו על הסכם מולוטוב-ריבנטרופ מאוגוסט 1939 שפתח את שערי הגהנום על כל אירופה ובעיקר על יהודיה, הם ראו בהסכם אחווה סוציאליסטית (הנאצים היו הרי נאציונל-סוציאליסטים) נגד האימפריאליזם והקולוניאליזם של מעצמות המערב צרפת ובריטניה. הייתה אפילו יהודיה טובה, גרטרוד שטיין, שהמליצה ב 1936 לתת פרס נובל לשלום להיטלר מאותן הסיבות.

לכן רק להסטוריה יש תשובה, שנדע בעוד הרבה שנים, האם יריב אופנהיימר הוא כבוד לעם היהודי או ביזיון. אני מהמר על האפשרות השניה.

תגובה 1:

  1. מאז 1967 מדינת ישראל אינה דמוקרטיה. היא שלוטת על מליוני אנשיפ שאינם שותפים בבחירות בהן נבחרת הממשלה ששלוטת עליהם. לכן החלטת הרוב לבחור במפלגות שרותות להמשיך בשלטון על מליוני פלסטינים היא החלטה בלתי דמוקרטית ואילו מאמצי שלום עכשיו להביא ליציאת ישראל מהשטחים הכבושים היא מעשה דמוקרטית ראוי לשבח.

    השבמחק