חוק הסוכן הזר

כמו הרבה מאזרחי ישראל אני חש סלידה עמוקה מרוב אירגוני השמאל בישראל. אלו שבשם הדמוקרטיה, בחסותה ותחת החופש שהיא מעניקה מתרגמים בהקצנה את הזכות להביע דעה על מנת לשכנע לזכות לפעול על מנת להכריח. דמוקרטיה היא אמנם גם זכותו של המיעוט להשמיע דעתו אבל גם החובה לקבל את הכרעת הרוב כי גם לרוב יש זכויות. כאשר אירגוני שמאל פועלים נגד מערכת המשפט הישראלית, שכאשר אינה מרצה אותם הם פועלים להעמיד את יריבהם למשפטים בפורומים אחרים שאינם בתחום הריבונות של מדינת ישראל, הם למעשה פועלים לדה לגיטמציה של מערכת המשפט הישראלית ולדה לגיטמציה של ארצם הם בעוד הם דורשים לעצמם את הגנה המלאה מאותה מערכת משפט "לא לגיטימית" למעשיהם.

יש הרבה פסול באזרחים המתארגנים לפעול בחברה הישראלית במימון זר. בארה"ב הם חייבים להירשם כ"סוכן זר", לא שפעילותם אסורה או בהכרח שלילית אבל כולם צריכים לדעת שמאחוריהם עומדים אינטרסים זרים. מה דינו של ארגון ישראלי הפועל במימון זר ומצייד וועדות ביקורת בין לאומיות בעובדות לא בדוקות. אין לכך תשובה מלאה אבל יש לפחות לחשוף את התופעה.

למרות סלידתי מהשמאל הרדיקלי הכנסת הרחיקה לכת וביזתה את הדמוקרטיה הישראלית כאשר מליאת הכנסת החליטה אתמול להעביר לועדת הכנסת החלטה להקים וועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת מקורות המימון של תנועות השמאל (מי מגדיר מה זה שמאל?) וגופים הרוכשים קרקעות בשטחים (לא ברור לי האם מדובר בכול מי שרוכש אדמות בשטחים גם במימון של יהודי התפוצות או רק מי שרוכש למען הפלשתינים במימון חיצוני). צחוק הגורל הוא שלבסוף אותה מערכת משפט שהשמאל הקיצוני מבטל לנוחיותו היא שתפסול לבסוף את החלטת הכנסת  מפני שלא יהיה לבג"ץ מנוס מלפסול בסופו של דבר החלטה כזו, מה גם שיש דרך אלטרנטיבית, שיוויונית, הוגנת ושקופה להתמודד עם הבעיה ולחשוף אותה במימדיה האמיתיים לציבור בלי לחלל ולאנוס את הדמוקרטיה עצמה - חוק "הסוכן הזר".

ברור שכסף חיצוני זר שמממן פעילות פוליטית, נניח מהאיחוד האירופי, שהוא מקור מימון מרכזי להרבה אירגוני שמאל בישראל, מייצג בשורה התחתונה אינטרסים אירופיים וכך כול מימון זר למרות שיתכן שילוב אינטרסים.

כאן בבלוג, בעיקבות דוח גולדסטון והחשיפות של "אם תרצו" על מקורות המימון של הקרו החדשה לישראל, הצעתי לחוקק חוק המקביל לחוק קיים בארה"ב של רישום כסוכן זר. על פי החוק כל גוף, מכול צד וכול גוון של הקשת הפוליטית, שפועל בישראל במישור החברתי או הפוליטי וממומן בחלקו (נניח מעל ל 40%) ממקורות חוץ זרים חייב להירשם כסוכן זר, להיות מפוקח ומזוהה ומקורות המימון שלו צריכים להיות גלויים ונגישים לכל אזרח.

אם ארגון שעיקר פעילותו ממומן ממקורות זרים, הוא אוסף מידע, אמנם חוקי, על מדינת ישראל, ומפיץ אותו לגורמים בין לאומיים, צריך שאנחנו אזרחי ישראל נדע על כך. למרות שאני נגד כול הגבלה מעשית ברור שהידיעה היא כלי במאבק הציבורי וחושפת את האינטרסים של מי שמאחורי הארגונים המדוברים ויש כאלה גם בימין. יש הבדל בין ידיעה שארגון מסוים המתיימר לצדק ואוביקטיביות מדווח, נניח, שכך וכך בתים נהרסו בעזה, לבין ידיעה שאתו ארגון ממומן על ידי גורמים זרים אינטרסנטיים והוא, לכן, כסוכן זר. זכותנו כאזרחי ישראל לדעת זאת.

המאבק באירגוני השמאל הקיצוני חייב להיות במישור הציבורי ולא בחקיקה. במאבק ציבורי חוק "הסוכן הזר" הוא כלי אפקטיבי מאוד בדה לגיטמציה של האירגונים האלה לפעול בחברה הישראלית. עדיף לישראל לפעול נגד מבקשי רעתה בדרך לגיטימית ולא בחוקים לא לגיטימיים המאשרים את טענתם של דורשי רעת ישראל.