החמאס הוכה מכה קשה התפארו ראש הממשלה ושר הביטחון אתמול, יום ראשון 10/04/2011, כאשר ביקרו אחת מסוללות "כיפת ברזל" בדרום הארץ . זאת, כניראה, כדי לבנות אליבי להפסקת אש עם החמאס. אפשר וצריכים לפקפק בדברים. ירי החמאס על אוטובוס תלמידים מזוהה ככזה בכביש המשמש לתחבורה אזרחית, הוא ללא ספק קפיצת מדרגה משמעותית באיומי החמאס ושבירת כללי המשחק. אפשר וצריך להניח שהחמאס ציפה להרבה יותר מהתגובה של צה"ל. התגובה של ישראל לא חרגה מתגובות דומות בעבר , אולי קצת יותר מאותו דבר. אין הכוונה לעוצמת התגובה שהיא כמעט חסרת משמעות וכמעט ללא תוצאות. אין בהרס כמה מינהרות ברפיח, מתוך כ 1000 פעילות, ובהרג כ 14 חמושים, מתוכם רק 2 בדרגי הביניים של החמאס משהו בדרג המ"פ/מג"ד, כדי באמת לייצר הרתעה. אני מניח שהחמאס לקח בחשבון את חג הפסח הקרב ואת הרצון הישראלי לשמור על שקט, כמעט בכל מחיר, בתקופת החג. למעשה ישראל שברה את הכלים רק ברמה הטכנולוגית כאשר השאירה את החמאס די חסר אונים מלאיים על אוכלוסייה גדולה ברקטות ארוכות טווח. אבל יצירתיות טכנולוגית היא לא תחליף ליצירתיות מבצעית. בסוף החמאס ינצל את הרגיעה החדשה שהושגה גם כדי להמציא פטנט נגדי לפטנט שלנו. כך זה היה תמיד משחר המלחמות. במיקרה של החמאס אני מניח שהכיוון יהיה דווקא לא להתמודד מול ישראל טכנולוגית אלא יצירתית, במינהרות, במארבי מרגמות, בחטיפת ישראלים בסיני, במשטים ואולי גם במטסי סיוע של מטוסים קלים שינחתו בכבישי הרצועה. יש למה לצפות.
מה הלקח שהחמאס יכל ללמוד מהסבב הנוכחי. שישראל, למרות חרטת גולדסטון, עדיין מרגישה שידיה כבולות. ששיקולים לגיטימיים של חגים ומועדי ישראל משפיעים על ההחלטות של צה"ל ובאופן טיבעי מכווינים את החלטות החמאס ושכרגע מאזן ההרתעה נוטה חזק לרעת החמאס – הדגש הוא על המילה כרגע.
באופן כללי מלחמת ישראל בחמאס אינה חסרת יצירתיות כשמדובר בהיבט הכולל שלה: מירוט אוניות נשק ועד חיסול וחטיפת בכירים. בהקשר הישיר של רצועת עזה, ישראל לוקה בקיבעון קשה ביותר. בצדק חוששת ישראל ממבצע אלים, משימוש רב באש ומיצירת אפקט גולדסטון מחודש ודווקא לקראת חג הפסח. יש לישראל עיניין אסטרטגי עמוק להניח למזרח התיכון הערבי להתבשל בתוך עצמו ולא לייצר הן לשליטים והן לעמים מוקד עיניין אחר בדמות מלחמה ברצועה. לכן ההחלטה על הפסקת אש היא כנראה הרע במיעוטו. יחד אם זאת ישראל לא מיצתה את ההזדמנות ליצר אפקט הרתעתי משמעותי למשל באמצעות פשיטה או פשיטות על מגורי בכירי החמאס בעזה ועל מתקני המודיעין של החמאס. פשיטות חטף שכאלה כרוכות בסיכון אבל מהוות שובר שיביון מבצעי ולא רק טכנולוגי שיכול להנפיק שבויים, חומר מודיעיני וקלפי מיקוח לגלעד שליט.
לו ישראל הייתה מסיימת את סבב האלימות הנוכחי עם הבן של איסמעיל הניה (רק דוגמא) בידינו, עם מפקדת חמאס שצה"ל השתלט עליה למשך שעתיים ורוקן אותה ממחשביה ומכל החומר המודיעיני שלה כשהוא לוקח מספר שבויים, כי אז מאזן ההרתעה עם החמאס היה משמעותי וארוך טווח הרבה יותר- על כך עוד נצטער.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה