מדיניותו הפייסנית של ברק אובאמה כלפי האסלאם הייתה כוללנית ביותר והתייחסה לאסלאם כמיקשה אחת. תורכיה, פעם ידידה של ארה"ב והמקום בו בחר הנשיא אובאמה, ב אפריל 2009, לשאת את נאומו הראשון למוסלמים ולהתחיל את מסע הפיוס, נדדה הרחק לזרועות האסלאם המקצין עד כדי שלפי משאל שפורסם ב"הורייט" היומון הגדול בתורכיה, ב 05/01/2011, 42% מהתורכים רואים כעת בארה"ב איום. הממשל הפלשתיני שקיבל את כל החבלים האפשריים המשיך לא להתקדם לאף מקום אלא רק לערום עוד דרישות. פקיסטן ממשיכה לקבל סיוע עתק מארה"ב ובו בזמן ממשיכה במדיניות העלמת העין כלפי פעילות הטאליבן מפקיסטן לאפגניסטן. במיסגרת תהליכי הפיוס זנח הנשיא אובאמה לא רק את ישראל אלא שורה של ידידים ובני ברית בעולם המוסלמי וויתר על הדרישה לדמוקרטיזציה ופתיחות בעולם המוסלמי. אחד מבני הברית שניזנחו הוא מחנה ה 14 במרץ בלבנון, פעם בראשות ווליד ג'ונבלט, פואד סניורה משפחת חרירי וחלק מוותיקי הפלנגות הנוצריות. המחנה הוחלש, ואליד גונבלט ערק למחנה היריב משהבין לאן נושבת הרוח ושלוחתה של איראן, החיזבאללה, אחז את המדינה בגרונה כאשר הוא רוכש לעצמו, בתיווך סורי-סעודי זכות ווטו על כל החלטות ממשלת לבנון מאז בחירות קיץ 2009. בעיראק הצליחה איראן , לאחר תימרונים מדיניים מורכבים, להחדיר את סוכניה לממשלת עיראק ובכיר נציגיה, האימאם השיעי מוקטדה סאדר חזר לעיראק לפני שבוע כשבאמתחתו היכולת לערער את מאזן הכוחות הפוליטי בממשלת עיראק היה ופטרוניו באיראן ירצו זאת. ישראל היא אמנם דוגמה בוטה לפייסנות האמריקאית אבל בהחלט לא היחידה. ארה"ב למעשה לא יכלה לזקוף לעצמה ולו הישג אחד בקירוב העולם המוסלמי לארה"ב, להיפך - היא האיצה תהליכי ניכור והתרחקות.ניראה שארה"ב מתחילה להתפקח מתמימותה ומהרעיון שהמטאטא החדש אובאמה יכול לשנות סדרי בראשית ולהמציא מזרח תיכון אחר, סובלני, פייסני ושוחר שלום.
הסימן הראשון היה כאשר בתחילת דצמבר 2010 הודיע דובר מחלקת המדינה שארה"ב מסתלקת מהדרישה להקפאה מוחלטת מעבר לקו הירוק. הדובר הקפיד לא להאשים את ישראל ולא לגזור קופון פרו ערבי על חשבון התפוגגות ההקפאה. כעבור יומיים ב 12/12/2010 נאמה מזכירת המדינה הילארי קלינטון בפורום סבן בניו יורק. הנאום שהיה נחרץ בסיגנונו הכיל בתוכו סתירות פנימיות לגבי המשך תהליך השלום והעיד יותר על בילבול מאשר על תוכנית. בכל מיקרה הלחץ על ישראל הופחת, זרם השלוחים והנציגים דעך וניראה שארה"ב מגששת את דרכה בנושא. ארה"ב גם הבהירה לפלשתינים שכינוס מועצת הביטחון של האו"ם כדי להתחיל בתהליך ההכרזה החד צדדית על מדינת פלשתין וגינוי כל בניה מעבר לקו הירוק (כולל בגילה) כתחליף לתהליך שלום שבו הצדדים מסכימים ביניהם לא מקובל עליה והיא תפעל נגדו. הפלשתינים וארה"ב הפסיקו לראות עין בעין את התהליך ולא צועדים יותר רגל ברגל.
עד לפני חודש עדיין דנו ברצינות בלבנון בנוסחה שתעקר מסמכותה את ועדת החקירה הבין לאומית לרצח ידידה ובן בריתה של ארה"ב רפיק חרירי בבירות ב 14/02/2005. מכל הידוע לטריבונל הבין לאומי יש הוכחות חד משמעיות שחיזבאללה בסיוע אלמנטים במודיעין הלבנוני והסורי הם שביצעו את ההתנקשות. סעודיה הציעה לדחות לזמן בלתי מוגבל את פירסום המימצאים. החיזבאללה דרש אולטימטיבית שממשלת לבנון תמשוך את מכתב ההסמכה לטריבונל, שהוקם רישמית מתוקף כתב זימון והסמכה לבנוני, ותהפוך את ממצאיו לחסרי מקור סמכות. אפילו ראש ממשלת לבנון סעד חרירי, בנו של רפיק חרירי, פיזר הצהרות בסגנון שאחדות לבנון חשובה יותר מיחוסו המשפחתי. הזירה הוכנה לעוד מפלה קשה לארה"ב ובלבנון כבר הציעו לסעד חריר לברוח לצרפת כדי להבטיח את חייו.
והנה פתע התהפך הגלגל – ב 07/01/2011 פגשה הילארי קלינטון את סעד חריר בניו יורק והבטיחה לו תמיכה מלאה וחסרת פשרות בפירסום ממצאי החקירה והעמדת האשמים ברצח לדין. ארה"ב רואה, מן הסתם, בפרשת הטריבונל עוד חזית עם איראן אלא שהפעם החליטה, במפתיע, לעמוד על רגליה האחוריות. אתמול, לאחר שהחיבאללה נטש את ממשלת לבנון וגרם לקריסתה בדיוק כשסעד חרירי היה בפגישה עם אובאמה, נשא הנשיא אבאמה נאום חד משמעי של תמיכה בטריבונל ובישום מהלכיו כפי שהטריבונל מוצא לנכון. פתאום החיזבאללה הוא הילד הרע של המזרח התיכון, האיום לשלום וליציבות האזורית ולא המתנחל משילה (שלדעתי הוא עדיין איום לזהותה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית אבל זה במישור אחר). אין ספק ארה"ב ירדה מהגדר והעמידה את עצמה במלוא כוחה מאחורי סעד חרירי, מחנה ה 14 במרץ שהיא הזניחה עד כה והטריבונל הבין לאומי. בהקשר לעימות המתפתח בין איראן לארה"ב בלבנון - ישראל, שניתפסה כנטל אסטרטגי אצל אובאמה, הופכת מן הסתם לנכס.
בתום סיורה המקיף במזרח התיכון הזהירה היום הילארי קלינטון את מנהיגי מדינות ערב בדוחא, אלה שעד כה נחשבו לבסיס הפעילות האמריקאית הפייסנית בקרב העולם הערבי, כי אם לא יערכו רפורמות דמוקרטיות, הם עלולים להיתקל בהתקוממות עממית. הילרי קלינטון הפצירה במנהיגי המזרח התיכון ששמירה על הסטטוס קוו אולי ישמר את שלטונם לפרק זמן מסוים, אך ההשלכות לטווח ארוך יהיו הרסניות. עוד אמרה ש "גורמים קיצונים, ארגוני טרור ואחרים מנצלים את הייאוש ואת העוני. הם כבר מתחרים על ההשפעה ומחפשים אחר נאמנים חדשים. זה רגע חשוב ביותר וזה מבחן למנהיגות של כולנו".
מי ששומע את ג'ורג' בוש מתוך פיה של קלינטון עושה זאת על אחריותו. כך או כך גם הדרישה לדמוקרטיה וגם ההטפה המתנשאת כלפי הערבים והמוסלמים ליותר דמוקרטיה בחברותיהם הם היא שינוי רדיקלי בהתייחסות ארה"ב למזרח התיכון שעד כה ראתה בסכסוך הישראלי פלשתיני את חזות הכול. משהו קורה שם !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה