* תוניסיה – למרות התקדים המדהים של נשיא מדינה ערבית טוטליטארית שבורח מארצו בלחץ ההמון המפגין אין לנו שום מושג האם פני תוניסיה לדמוקרטיה, לדיקטטורה אחרת שתחליף את היוצאת (ההימור שלי) או לאנרכיה מתמשכת כשברקע האסלאם הפוליטי אורב לשעתו. אני מניח מבלי לדעת שהלקח של שאר הדיקטטורות הערביות הוא, מן הסתם, שנשיא תוניסיה, מי שניתן גם לכנותו הגנב מתוניסיה מפני שהוא ומשפחתו שדדו את המשק התוניסי בשיטתיות, פשוט הרחיק לכת מדי בתהליך ההתמערבות של תוניס. מי שישן עם המערב ורוצה להיות מערבי אל יתפלא שפישפש הדמוקרטיה יעקוץ אות שוב ושוב. הם וודאי לא מתכוונים לחזור על אותה טעות. באשר לתהליך השלום עם ישראל למה להם להוסיף לעצמם עוד כאבי ראש, עוד תסיסה פוליטית ועוד הסתבכות עם האסלאם הפוליטי והרדיקלי. זה לא שבאמת היה להם איכפת אי פעם מהפלשתינים.** הקרנפים – יורם טרובוביץ היה איש סודו וראש לשכתו של אהוד אולמרט אז ראש ממשלה. היום הוא מחובר לאילי הגז והנפט שצצו במקומותינו לאחרונה. ביום רביעי האחרון במעריב פורסם שיורם טרובוביץ מאשים את האוצר ב"תאוות בצע חסרת גבולות". ובכן למרות שלא נקפנו אצבע הגז שנמצא בים התיכון שייך לכולנו, גם לי אישית. ברור שאם לא היינו מאפשרם לבעלי ההון להרוויח ביושר הם לא היו מוצאים את הגז בשבילנו אבל לא ברור לי למה אני יותר תאב בצע מיורם טרובוביץ עצמו. אם הוא דורש לעצמו עוד נתחים מהרווח הצפוי הוא לא תאב בצע אלא סתם איש עינייני ואני תאב בצע מפני שהמדינה צריכה את הכסף לכול מיני דברים כמו חינוך. יורם טרובוביץ אומר את דבריו עם משכורת משולמת על ידי אדוניו שהיא לפחות פי ארבע משכרו של נציגנו בוויכוח שר האוצר. הוא יקבל בונוס שמן על כול אחוז רווח נוסף לחברות שהוא מייצג ושר האוצר יקבל תוספת וותק ועוד קיטונות של ביקורת. במבט לאחור יורם טרובוביץ מתאים לאומלרט כמו שני טיפות מיים או כמו שני קרנפים.
הקרנף השני הוא מתן ווילנאי. אין בידי אסופת ציטוטים של מתן ווילנאי אבל ניראה לי שכשהצטרף לפוליטיקה, אחרי מסע בדיקה בכמה מפלגות, דיבר כמו כול קרנף מצוי על "תרומה" לחברה, על קצת אידיאולוגיה ובטח על זה שכשהמצב כול כך קשה הוא לא יכול לשבת בבית. כצפוי מקרנף טוב הוא נאבק על ראשות המוסד האנכרוניסטי – הקק"ל. מה רע בזה שה"תרומה" לציבור מסתיימת במשכורת של כ 100,000 ש"ח בחודש פלוס כול הכיבודים האפשריים בעולם פלוס רכב שרד ונהג. יש היכן לתרום בארץ מירוחם (מצנע) ומצפה רמון ועד צפת וקריית שמונה הנשכחת. עוד אחד שמוציא שם רע לפוליטיקה והוא אפילו לא מהליכוד אלא מהעבודה שנאמר מצא מין את מינו.
*** הרעבים - אתמול בערב בערוץ 2 שודרה כתבה עם דני קושמרו "למה אנחנו לא יוצאים להפגין". הכתבה שכמעט קראה בגלוי לאזרחי ישראל להפגין על התייקרות הדלק, המיים ומה לא הביאה דוגמאות מהעולם והאשימה את הישראלים באדישות. על כך כמה הע(א)רות. זו התקשורת והפוליטיקה הישראלית שמפמפמים את המסר הבלתי נילאה שהמדד היחידי לישראל הוא ההתקדמות המדומה עם הפלשתינים. בסוף על הסוגיה הזו בלבד מוכרעים מסעות הבחירות בישראל. זו התקשורת שדוחקת הצידה דיון רציני על כלכלה וחברה לטובת דיון טרחני בלתי ניגמר על "התהליך". שנית – בישראל יש צמיחה של 4.5%, הגבוהה במדינות המתועשות, נכון משלמים יותר אבל מרוויחים עוד יותר. במדינות עם צמיחה חזקה אין התלהבות רחוב אמיתית להפגין. שלישית הבעיות של ישראל הם באמת קיומיות ויש פרופורציה אחרת לדברים. איש לא מאיים על קיומה של צרפת שיש לה פנאי נפשי לעסוק בפנסיות שלה – בעיני עוד כתבה שטוחה, רדודה ובעיקר מגמתית.
**** פשרה סתם -. אני חושב שישראל צריכה לחוקק חוק "הסוכן הזר", חוק איסור הסגרת שלוח מדינה לזרים וחוק איסור החרמת מוצרי ישראל, מיועד לקבלנים שרוצים להשתתף בבניית העיר הפלשתינית החדשה ראווי. אני גם נגד וועדת החקירה לבדיקת מימון מקורות הפעילות של השמאל. אם כבר בדיקת מימון אז לכולם, גם בימין, במסגרת מערכת כללים אחידה וחוקית לכולם. הפשרה שמציע ראש הממשלה לבדוק גם את הימין היא הגונה אבל הסיפא - לבדוק רק תרומות ממשלתיות היא לעג לרש. הבעיה לא מתמקדת בממשלת נורבגיה או קרן פוליטית של האיחוד האירופי אלא בעיקר בקרנות פרטיות לגמרי כמו קרן פורד או אגודות צדקה שמשרשרות כספים מאגודה לאגודה, לעתים עד חצר מלך סעודיה. אם לא בודקים דווקא את זה אז חבל על כול הטירחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה