ועדת חקירה מיד!!

יש רק גוף אחד בחברה הישראלית שאין עליו ביקורת אמיתית, מתמשכת ואמינה שתמיד צועק "מחדל" על מעשי אחרים ולעולם לא חודל בעצמו – התקשורת. לאחר מעשה יש לתקשורת, ככלל, תמיד מה להעיר ומה כולם היו צריכים לעשות לפני מעשה, אסון או, באופן יותר עכשווי, מה שמכונה מחדל יערות הכרמל (לדעתי אין לשרותי הכבאות המוזנחים שלנו ולהתנהגותו הדוחה של שר הפנים, שמצא כבר אשמים אצל האוצר ונעריו, הרבה עם האסון בכרמל). לכן נשאל מה עשתה התקשורת עצמה, זו שאמורה להאיר פינות אפילות ולחשוף ליקויים בזמן, לפני "מחדל הכרמל".

ברור לכול שהתקשורת ידעה וגם פה ושם דיווחה בשוליים על מצבם של שרותי הכבאות בישראל. יחד עם זאת במקום להפוך את זה לנושא מרכזי בדיווחי התקשורת בטרם אסון העדיפו למרוח על דפי שער רבים, חזור ופמפם, עוד עלילה של שרה נתניהו מביצתה הרוחשת תמיד של לשכת ראש הממשלה. במקום לתאר לנו תסריטי אימה אפשריים נוכח דלותם של שרותי הכבאות לא חדלו העיתונים והתקשורת האלקטרונית לדווח לנו על עלילות המיטה של ניצב ברלב. הדיווח על עדותה של "חברתה הקרובה של מ." תפס הרבה יותר נפח בשבוע מהדיווח לאורך עשור שלם על שרותי הכבאות הדועכים שלנו. הרכילות וההתעסקות עם "העוזרת המתחמקת" של נילי פריאל, אשתו של שר הביטחון, והעונש שמגיע לה, לעוזרת או לשר הביטחון תפס הרבה יותר מכול מה שהכבאים כולם ביחד ולחוד זעקו פעם אחר פעם על מצב השרות שהם אמונים עליו.

לא שלתקשורת אין שיניים. כשהחלו לחלק את העיתון התומך בממשלה "חדשות היום" חינם אין כסף והעיתונות הכתובה חשה בסכנה לפרנסה ולמונופול על המידע לציבור, הם הצליחו לגייס את הכנסת באמצעות קדימה , בתיווכו הפעיל של חיים רמון, לטובת מה שכונה "חוק אדלסון" (על שם שלדון אדלסון בעל "ישראל היום" ומקורב לנתניהו) שהיה אמור לאסור בחוק הפצת חינמונים. נדרשה מעורבות אישית של ראש הממשלה לגייס רוב של 61 להפל את החוק באיבו. ב 02/06/2010 השתא, בקריאה ראשונה. מעניין לו העיתונים הכתובים היו משתדלים למען שרותי הכבאות לאן היינו מגיעים. מי שמחפש קשר בין העליהום הרצוף על ראש הממשלה והסקרים (כרגיל הסקרים) המנבאים בבחירות הבאות נצחון מוחץ לגוש השמאל המצטמק בראשות ציפי ליבני שנדדה מהמרכז יכול למצוא את שורשיו בחוק אדלסון ובפרשת "ישראל היום". – כן יש לעיתונות יכולת לחולל שינוי או לפחות מהומה אבל הם ממצים אותה רק כשמדובר בכיס של בעלי השליטה.

לכן אני מציע להקים ועדת חקירה לתקשורת שידעה ולא טרחה להציק לנו ולממשלה על מצבם של שרותי הכבאות מפני שמי שיודע על פשע, עבירה או הזנחה שעשויה לפגוע בציבור ובזולת ולגרום נזק ולא מדווח על כך לממונים, במיקרה הזה עם ישראל, הוא שותף מלא לעבירה. אם הוא טורח להשיח את הדעת מהאמת ולטשטש אותה הוא כבר לא רק חשוד "במעשה או מחדל" אלא "שותף" מלא לדבר עבירה.

מעניין מה היו מספרים העורכים הראשיים של העיתונות הכתובה, בעלי העיתונים והכתבים, בוועדה הדימיונית שלעולם לא תקום, לו היו מתבקשים להופיע בוועדת חקירה ולענות על השאלה הפשוטה מדוע ידעתם, הבנתם ולא טרחתם לדווח בזמן. מעניין אם משהוא מהם גם חושב להתפטר או שאחריות אישית זה מה שהם מצפים מאחרים – בטח לא מעצמם.