הדרך הציליאנית - בינתיים

מרחוק מעשה הצלת הכורים המופלא בצילה הרחוקה נראה כנס מעשה אנוש. אני מניח שבהיות הציליאנים בני אדם כשישקע אבק התקשורת וההתבסמות העצמית בהצלה המופלאה ישלפו הסכינים ויחפשו את האשמים. בינתיים עד שזה יקרה מותר גם לפנטז קצת על הדרך הציליאנית כהיפוכה של הדרך הישראלית.

בארצנו, שאחד התחביבים הלאומיים שלה זה ועדות חקירה שבהכללה אפשר לאמר שהביאו נזק על נזק, הייתה מן הסתם קמה עוד ועדת חקירה. העיתונאים היו שולפים מן הסתם איזה כורה שאמר לפני כמה שנים "שעוד יקרה אסון במיכרה" ולא שמעו לו. לא שמעו אולי בגלל הכסף, אולי בגלל האטימות ואולי מפני שאסון מן הסתם תמיד מחכה ברקע, בצילה היושבת על שבר גאולוגי אלו רעידות האדמה האורבות להכות במפתיע ואצלנו, היושבים על השבר האנושי שבין מזרח למערב ובין אסלאם לשאר העולם זו האלימות המתפרצת כאילו יש מאין.

עוד היו מוצאים החוקרים איזה מהנדס שהציע לפני שנים, ממש במיכרה המסויים הזה, איזה חיזוק מיוחד או איזה מנגנון הצלה מתקדם שאיש לא לקח ברצינות. השר הממונה על המיכרות היה מספר כיצד דרש עוד תקציב מיוחד כבר לפני כמה שנים בממשלה אבל שר האוצר התנגד והמושל היה מספר כיצד בדיוק הוא נערך לתרחיש ואפילו תירגל אותו אבל, מה לעשות, דווקא ביום האסון הכבאים היו בנופש משפחות. כולם היו מתעסקים בחיים המופלאים של בעלי המיכרה עמוסי הכסף שהתייחסו לעובדי המיכרה כמקקים אדישים לגורלם ודואגים לכספם שהרי אין חדש תחת השמש.

בעוד כותרות התקשורת היו מלעיטים אותנו עד זרא בחדשות ממוחזרות מוועדת החקירה, מהפוליטיקאים המטיחים אשמות איש ברעהו ובהבזקים התורניים על מחליטי החלטות ש"עושים הכול" להציל את הכורים מהמיכרה- במציאות הכול היה בעיקר רוח וגלים והעשייה, אם נעשתה, לא הייתה מיועדת אלא לתקשורת הרעבה. בין עושים הכול לעושים משהוא רלבנטי היה מתפתח פער בלתי מוסבר מכוסה במלל בלתי ניפסק של כול מישהוא שהוא גם משהוא.

אני משער שבצילה עוד ישלפו הסכינים. אבל עד פתור המשבר נהגו ממש הפוך. כולם התלכדו לפתרונו של המשבר בנחישות, כמעט באדיקות דתית ובעיקר כמשימה לאומית של צילה שבנתיים דוחה מחלוקות, ריבים, האשמות וחקירות.

יש לצילה הרבה מה ללמוד מישראל אבל לישראל יש לא פחות מה ללמוד מצילה. הלקח העיקרי שלי הוא שוועדות חקירה, האשמות בלתי פוסקות, גלגול אחריות הם הרעה החולה של מדינת ישראל אין שום ספק שקשה מאוד להוכיח שבסופו של יום הם תרמו משהוא, רשימת הקיבעונות, כיסויי התחת, הבריחה מאחריות, והכשלונות היא אין סופית. ספק אם אצלנו ישראל הייתה מצליחה להתלכד שנחישות כזו למשימה שאינה קיומית כשעננת ועדת החקירה הבאה כצל קבוע על ראשנו. סביר יותר שישראל הייתה ממשיכה להתפרק במסע ההאשמות ההדדי.