עבודה בעיניים

היום יוצא האדם המיוסר, נועם שליט, לעוד מסע ארוך וכואב שמטרתו להחזיק בתודעה הלאומית את עצם היותו של חייל ישראלי שבוי בידי החמאס ולנסות, ככול האפשר, לקדם את שחרורו של בנו גלעד שליט. הוא וודאי ישמע שוב את הססמא החלולה עושים הכול שמשמעותה בפועל לא רק שלא עושים הכול, עושים מעט מאוד, עושים הרבה מאוד שלחמאס לא יהיה כדאי בכלל לשחרר את שליט ובנקודות הכרעה חשובות בכלל לא חושבים עליו.

כבר כתבתי בעבר שהמעשה היחיד שהממשלה עשתה לשחרור של גלעד שליט הוא מו"מ בתנאי פתיחה בלתי אפשריים. עד היום אסירי החמאס בישראל עדיין נהנים מכול ההטבות שהכלא הישראלי מספק. גלעד שליט הפך לתעודת הביטוח של הנהגת החמאס מפני חיסולים וישראל לא עשתה שום מעשה אקטיבי לשחרורו. היא לא יזמה או ניצלה הזדמנויות לאסור פעילי חמאס בכירים. ההזדמנות האחרונה הייתה מבצע עופרת יצוקה בינואר 2009 כשכול צמרת החמאס מצאה לעצמה מסתור במרתף בית החולים שיפא בעזה – צה"ל ידע, היה קרוב, אבל איש לא ממש חשב על ההזדמנות והמשמעות בהקשר לגלעד שליט. יש כאלה ביננו הטוענים שהסגר על עזה קשור בהמשך שביו של גלעד שליט ויש להמשיך בסגר. כרגע הדבר הכי טוב שיכול לקרות לחמאס זה הסגר עצמו. אין כמו הסגר ו"המצור על עזה" כדי להכשיר את החמאס בעולם, להקפיץ במדרגות רבות את הלגיטימציה שלו ולערער את קיומה ומידת הלגיטמציה של ישראל. מבחינתם הלוואי שהסגר ימשך – ממילא לא ממש חסר דבר ובניה במימון בין לאומי נמשכת במרץ.

לאחרונה שוב זימן לנו המשט התורכי לעזה מספר אסירים רמי דרג שמשקלם יכל להטות את מאזן השחרור של גלעד שליט. מגייס כספים בכיר של החמאס, קצין מודיעין איראני ונוספים. בלחץ האיומים התורכיים ומצב ההיסטריה של ממשלת ישראל שוחררו גם כלפי המיקוח האלה כלאחר יד. יש כמובן אפשרות שממשלת ישראל שקלה את המשמעות בכובד ראש (אשרי המאמין) והחליטה שהיחסים של ישראל עם תורכיה חשובים משחרור מגלעד שליט, אני אישית מאמין שבכלל לא חשבו עליו ברגע ההחלטה, השיקול, אם היה כזה בכלל, הוא לחלוטין לגיטימי אבל אז חובה על ממשלת ישראל להתייצב בפני הציבור כולו ולאמר בקול ברור – לא עושים הכול, לא בכול מחיר. לכל דבר יש מידה והאחריות של ממשלת ישראל משתרעת מעבר לשאלת שחרור של גלעד שליט. אם הממשלה לא אומרת זאת בקול צלול היא גם נוטעת תקוות שווא ולמעשה מודה בעקיפין שגלעד שליט הוא לא בראש הדאגות.

גלעד שליט בשבי הוא בעיה מוסרית שמעלה המון שאלות ערכיות קשות אבל בעיקר היא חושפת את התובנה הלקויה של ממשלת ישראל – את הגחמות של ברק ואת ההתחמקות המתמשכת מלנקוט עמדה חד משמעית וברורה. לגבי נועם שליט עצמו אין לי שום בשורות טובות. החמאס מרוויח במונחים אסטרטגיים כול כך הרבה מגלעד שליט שהם צריכים להיות תחת סמי הזיה כדי להסכים לשחרורו. ישראל היא זו שיצרה את המצב שהרווח העתידי משחרור גלעד שליט לחמאס מתגמד מול הרווח השוטף והיום יומי של החזקתו בשבי.

מחר נעסוק בחלוקת הקשב של הממשלה