סנדרום יוסף מדחת

מדחת יוסף, שוטר מג"ב, דימם 4 שעות למוות בקבר יוסך בשכם, ב 01/10/2000, כאשר כוח צה"ל משוריין נמצא במרחק קילומטר ותצפית אחרת במרחק זהה רואה חלק גדול מהמתרחש. בנוכחות כול הפיקד הבכיר של צה"ל הופקר מדחת יוסף למותו כתוצאה מסידרה של טעיויות טקטיות ואסטרטגיות , שלהלן יכונו סינדרום מדחת, שהעיקרי שבהם הייה אי הבנת המצב האסטרטגי למרות ידיעת העובדות. המיקרה הוא כתם מביש באתוס הצה"לי של אי הפקרת פצועים בשטח.

שלש ימים לפני כן, ב 27/09/2000, לאחר תקופה ארוכה של שקט, נהרג סמל דויד בירי בצומת נצרים בפיגוע משולב והפך בכך לחלל הראשון של אינתיפדת אל אקצה – האינתיפדה השניה. למחרת עלה אריק שרון להר הבית. עליתו של אריק שרון תואמה עם הרשות הפלשתינית ובהר הבית הוקם חפ"ק משותף ישראלי פלשתיני. לכאורה השיתוף עם הפלשתינים נתן תוצאה חיובית כי העליה עצמה על הר הבית הסתיימה בצורה מתונה יחסית. הלקח מעלייתו של אריק שרון על הר הבית, בראיית ממשלת ברק, הוא שהרשות הפלשתינית היא שותף ליצירת רגיעה ושהידברות איתו ודרכו יעילה יותר מאפשרויות אחרות.

יום לפני מותו של מדחת יוסף התחולל אירוע מוחמד א דורה, שוב בצומת ניצנים, אך האירוע, האלים לכשעצמו, טרם תפס את התנופה והנפח שתוכנן לו. ביום מותו המביש של יוסף מדחת החלו אירועי אוקטובר 2000 שהסתיימו במותם של 13 אזרחים. שני האירועים היו נגועים באופן קשה בסנדרום מדחת - אי הבנת ההקשרים האסטרטגיים של האירועים.

הערכת המודיעין האסטרטגית של צה"ל העריכה, בדיעבד בדיוק רב, שכישלון תהליך השלום עם הפלשתינים, כפי שאירע חודש לפני כן בקמפ דיוויד, תוביל למהלך התקוממות מתוכנן ואלים על ידי הרשות הפלשתינית כדי להכניס את ישראל למצוקה מדינית.

למרות ההערכה וצבר האירועים הראשוני עד היום השלישי של האינתיפדה העריך אהוד ברק, גם כראש הממשלה וגם כשר הביטחון, שהאירועים אינם אלא התלהטות יצרים נקודתית בגלל עליתו של אריק שרון להר הבית. ההערכה הייתה גם נוחה מבחינה פוליטית מפני שהיא הטילה את האחריות על היריב הפוליטי נוכח העובדה שממשלת ברק עצמה נמצאה בתהליך מהיר של התפוררות ואובדן לגיטימיציה. אשר על כן הצו העליון הוא להרגיע את השטח ולהקטין את החיכוך ככול שניתן. החשש בדרג המדיני היה שחילוצו של מדחת יוסף יגרור ניפגעים פלשתינים רבים בדיוק כשצריך להרגיע את השטח וכי ג'יבריל רג'וב, מי שהששתתף בחפ"ק בהר הבית יומיים לפני כן, הוא שותף אמין שיכול "לספק את הסחורה" ולא חלק ממזימת ההטעיה וההונאה הפלשתינית. יוסף מדחת הופקר למותו מפני שבשלב הזה, ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק נכשל בהבנה האמיתית של המצב האסטרטגי ושמדובר במאבק פלשתיני יזום ומתוכנן, רחב היקף ורב רובדים שמשולבים בו בנוסף לרשות הפלשתינית עצמה גם ערביי ישראל, התקשורת הערבית וחלק מהתקשורת העולמית.

הבנת המצב וקריאה נכונה של המפה היא תנאי הכרחי אם כי רחוק מלהספיק להחלטות נכונות. אהוד ברק עוד המשיך להתבלבל ללא מצפן, אץ מוועידה לוועידה משארם א שייח לפריז, מניסיון מבולבל להכריז על הפסקת אש לניסיון הזוי אחר לחדש את המו"מ עם הפלשתינים בטבה כאשר בכול צעד הוא החמיר את המצב יותר, העלה את תחושת ההשגיות הפלשתינית ואת תחושת הבלבול הישראלי לשיאם חדשים עד שסולק בבחירות פברואר 2001. עד סילוקו מהשילטון עדיין התייחס אהוד ברק לאינתיפדה כאירוע נקודתי שיצא משליטה ונתן להכלה במקום לאירוע מתוכנן ואסטרטגי שמצריך הכרעה.

סנדרום מדחת ואי הבנת האסטרטגיה הפכה לסימן ההיכר הבולט של מנגנון החשיבה של אהוד ברק. אביא רק שני דוגמאות מהעת האחרונה מתוך הרבה עשרות. תורכיה נמצאת בעיצומו של תהליך חברתי ומדיני שבו שואפת תורכיה לחדש את מורשתה העותמנית ואת מעמדה כמנהיגת העולם המוסלמי, לפחות במזה"ת. כשפרץ המשבר עם תורכיה הסביר לנו אהוד ברק שלא צריך להתרגש, יש לשמור על קור רוח ולא להוציא דברים מפרופורציה. תורכיה חשובה לנו אסטרטגית (מה שנכון אבל לא כול כך רלבנטי), המשבר הוא סך הכול אירוע נקודתי ניתן להכלה, מש כמו עם מדחת יוסף. שפוטו (יעני הצ'ילבה) של ברק פואד בן אליעזר אף טען בראיון לבן כספית במעריב, ב 27/11/2009, שכול המשבר עם תורכיה הוא תוצאה של הנפת האצבע המעליבה של שמעון פרס כלפי ראש הממשלה התורכי ארדואן בראיון משותף בדבוס ב 29/01/2009.

לפני נסיעתו של ראש הממשלה למלכודת וושינגטון בסוף חודש מרץ האחרון הפציר שר האוצר יובל שטייניץ בראש הממשלה לא להגיע לוושינגטון. הוא העריך שראש הממשלה מכניס את עצמו למלכודת, משבר עם ארה"ב בעיקבות הבניה ברמת שלמה וביקור סגן הנשיא ג'ו ביידן הוא משבר מתוכנן ויזום המשקף אסטרטגיה אמריקאית חדשה וכי כול הסימנים להתדרדרות ביחסים היו גלויים ועל פני השטח. אהוד ברק - זה שתמיד יודע מה לעשות כשיגיעו לגשר אבל לא תמיד יודע איפו הגשר ואם בכלל צריך לעבור אותו, הפציר בראש הממשלה כן לסוע. סך הכול, אליבא דברק, המשבר יושב, מדובר באירוע נקודתי שכבר הוכל איך שהוא וכשנגיע לגשר נדע מה לעשות. סינדרום מדחת הוא חלק מהאישיות ואופן החשיבה של ברק.

הייתם מפקידים במי שנגוע בסינדרום מדחת את הטיפול בסוגיה האירנית, הייתם נותנים לאהוד ברק להחליט האם לתקוף באיראן או לא, הייתם בכלל סומכים שהוא באמת מבין את המצב עליו ניקלע או שהוא רק משלה אותו ואותנו. אני בכול אופן לא ישן בלילה כשהוא על הגה הביטחון והוא וסביבתו נגועים בסנדרום מדחת.