אין הרבה צדק ביחס לקצין מצטיין ששרת הרבה שנים, אפילו בהצלחה, ולבסוף מודח במה שנראה מעידה חד פעמית ואירוע שולי. ובכן מי שמוביל אנשים לקרב שבהחלטתו גוזר חיים ומוות על אנשים חייב להבין שהוא יבחן בשבע עיניים ושכול תקלה תנופח מעבר למהותה האמיתית. מי שנלחם על צבא ערכי לא יכול לחוס בקטנות ביחוד כשמדובר באנשים מובילים וידועים. זה בא עם התפקיד. גם ציק'ו תמיר וגם עימאד פארס נימנו עם השדרה המובילה בצבא וזה חייב אותם להקפיד עם עצמם בקלה כבחמורה. זה קשור להרבה נושאים של הובלה ומנהיגות אבל זה לחלוטין לא קשור ל"מגיע לי", נתתי שלושים שנה מחיי" התירוץ הקבוע של איציק מורדכי, או "זה הכבוד שלי, זה השם שלי" כמו שטען תא"ל עימאד פארס על פי מקורביו כפי שפורסם היום במעריב. אין שום כבוד במי שתובע לעצמו הובלה והנהגה בשם ה"מגיע לי" או בשם השנים שטרם לביטחון. בדרך כלל אין לנו שום מושג האם מי שתרם לביטחון 30 שנה לא ניתרם בעצמו. שנות השרות ודאי עשו משהוא לאישיות, לשיקול הדעת ולהבנת כובד האחריות של המשרת עצמו. יש כאלו המאמינים שרוב התא"לים בצבא בנו את עצמם, הכוונה במימד האחריות, שיקול הדעת והתובנה, לפחות במידה שהם בנו את הצבא. כשהם משתחררים הם ברוב המיקרים מבוקשים בתנאי שכר גבוהים ובהרבה מקומות. זה בכלל לא ברור ומובן מאליו שלו היו בוחרים בקרירה אחרת היו מגיעים יותר רחוק. אני בטוח שגם לעימאד פרס יש עתיד מחוץ לצבא ואם אין לו עתיד מחוץ לצבא כי אז, באופן פרדוכסלי, הוא לא ראוי לצבא.
ציקו תמיר פרש בכבוד. הוא לא מצא לנכון לנגן על המגיע לי, על העוול כביכול או לחבוט בצבא. עימאד פרס, שגורר אחריו לא מעט פרשיות, תיעל את עצמו למבוי סתום ולמאבק שיש בו רק מפסידים - הוא שאישיותו הנחשפת כממוקדת בעצמה, בכבודה ובזכויותיה, הצבא ומערכת הפיקוד הבכיר שיגררו להתקוטטות איתו וכול אותם שיבנו תאוריות קונספירציה שהתייחסו לעימאד כפי שהתייחסו "בגלל שהוא דרוזי".
הצבא הוא של אזרחי המדינה, יש הרבה סיבות להיות גאה ולשרת בו אבל הסיבה "זה הכבוד שלי, זה השם שלי" לא כלולה בינהם. עימאד פרס יטיב לעשות אם לא ישתמש בכבוד שלו להצדקת התנהגות לא מכובדת. יש המון תחומי עשיה בארץ שבהם עימאד פרס יכול להוכיח שהכבוד שלו אכן שווה משהוא והרבה ולא רק כתרוץ חסר ערך – חינוך למשל.
יפה שאתה עושה השוואה בין הנבלה והטרפה. שניהם עבריינים. שניהם לא ראויים לשרת בצה"ל ולהוביל חיילים אל מותם. למרות מה שכתבת תמיר לא פרש בכבוד. החברים שלו בבית הדין לערעורים החליקו את פרישתו. הבנאדם עבר במקרה הטרקטורון עברות שבגינן הייתי זורק אותו לא כאלוף משנה אלא כטוראי מהצבא. שלא לדבר על כל תהליך החקירה וההעמדה לדין שמסריח מפה ועד פתח תקווה.
השבמחקאת פארס היה צריך לזרוק מהצבא עוד קודם עקב הסתבכויותיו הקודמות. אבל העברה עליה הועמד לדין משמעתי אינה מגרדת את קצה ההסתבכות הפלילית של תמיר עליה עמד למשפט בבית דין. הוא עמד על המגיע ללי גם עמד, וכמו שאמרתי החברים עזרו לו עם הערעור.
שי