יום חמישי, 29 באפריל 2010

איפו זה אמריקה?

אמריקה! היה מקובל אצלנו ולא רק אצלנו כביטוי לדבר מוצלח וטוב – שם באמריקה הדברים מתקתקים מצויין, התוצרת באיכות מצויינת, האדם חופשי ובכלל הרבה יותר מוצלח. ארה"ב נגררה למשבר כלכלי חמור בעקבות תאוות בצע חסרת אחריות וחסרת גבולות לה היו שותפים כמעט כול ראשי המשק. לכמה ממנהלי ג'נרל מוטורס , שחברתם נמצאת בהפסד הולך וגדל זה שנים, שולם לעתים שווה שכר של $100 מיליון בשנה. כאשר חברות המשכנתאות פני מיי ופרדי מק העניקו לכול דורש משכנתאות הרבה מעבר ליכולת ההחזר של הלווים ממילא קרס שוק הנדל"ן ובעיקבותיו שאר המשק. היכן הפיקוח והאחריות הממשלתית שדבר כזה לא יקרה. ובכן גם בארה"ב המפקח על הבנקים, שבעצמו מחפש לבסוף משכורת של מיליוני דולרים לשנה לאחר שיסיים את תפקידו, גם בארה"ב הוא הלך לישון. נוכל אחד בודד, ברני מדוף, הונה את לקוחותיו ב 50 מיליארד דולר (700 מיליון במושגים יחסיים לישראל) תחת פיקוחם של כול הרשויות בארה"ב שהוקמו במיוחד כדי למנוע תופעות כאלה. סך הנזק של מיידוף ונגררותיו לבד למשק בארה"ב הוא מעל ל 100 מיליארד דולר. הרבה מעל לתל"ג השנתי של רוב מדינות אפריקה.

הראשונים להיזרק לרחוב היו כמובן אלו שבקצה שרשת המזון, פועלי הכפיים ולווי המשכנתאות. משנחלצה ארה"ב לחושיע את חברות הענק מקריסה נוספת ומזריקת עוד כמה מיליונים מחוסרי עבודה לרחוב, בתוכנית סיוע מלפני כשנה בת 785 מיליארד דולר, היו אבות הכישלון הראשונים לשלם לעצמם בונוסים ענקיים, הכול על פי חוזי ההעסקה שלהם, משל הובילו את ארה"ב לשגשוג מדהים ולא למשבר קשה. כעת מתמודדת ארה"ב עם השאלות המוסריות שנוצרו על ידי הגברת הפיקוח הבירוקרטי על המשק האמריקאי מה שעלול לבסוף לגרור את המשק האמריקאי לתבניות התנהלות אירופאיות מסורבלות ומעיקות. כן בארה"ב שיעור הרציחות היחסי, מעל ל 40,000 בשנה, או שיעור התאונות בכבישים הוא גבוהה, הרבה הרבה יותר גבוהה, מבישראל בלפחות פי שתיים ויותר. (כ 220 נרצחים בשנה וכ 450 הרוגים בתאונות דרכים).ולא הזכרתי את ניו אורלינס המוצפת רק בשביל קצת לפרגן. מי שהוא אמר אמריקה?

עד לפני שלוש שנים היה המודל האירי "אמריקה" של הכלכלה. אירלנד נחלצה בתוך 30 שנה מלהיות אחת המדינות העניות באירופה לאחת המשגשגות שבהם – חברות הייטק צמחו כפיטריות אחר הגשם בכול מקום על בסיס פטורי מס ארוכי שנים. אלא שמקורות היצירתיות והמקוריות ההייטקית לא גדלו באירלנד אלא הגיעו אליה בעקבות הכסף, פטורי המס וההצלחה הראשונית. משהחל המשבר הכלכלי התגלה שהמשק האירי תלוי מידי במשק העולמי הן בצד היצור והפיתוח והן בצד השיווק. אירלנד מדשדשת כבר שנתיים על סף פשיטת רגל, ההגירה חזרה להיות שלילית והיא עלולה לפשוט את הרגל עם המשברים ביוון הכול כך דמוקרטית והפתוחה, בפורטוגל וספרד יעמיקו (מה שכנראה בלתי נימנע). כול רעיון המטבע המשותף לאירופה - למדינות עם כלכלות שונות, התנהגות פוליטית שונה, מסורת ושפה שונים ותשתית אחרת נמצא תחת מתקפה קשה וספק עם ישרוד. כן זו אותה אירופה שכבר מזמן לא ממש משקיעה בביטחון, שאין עליה איום קיומי מבחוץ ושאין לה שום סיבה להצדיק את התדרדרותה הכלכלית אלא בניהול כושל של עצמם. שאלת המפתח היא כמה זמן תסכים גרמניה (בסיוע צרפת) לשאת על כתפיה כמעט לבד את כול אירופה נשארה פתוחה אבל ברור שזה לא נמדד בעשור אלא בהרבה פחות. מי שהוא אמר אירופה?

בתקשורת שלנו בישראל אנחנו מתוארים כחבורה של מטומטמים שלא יודעת בין ימינה לשמאלה, חבורה שאופק ההחלטה שלה זה הגחמות של ליצמן והתזזיתיות של ברק. שכשהיהודים חזרו לארצם הם השאירו את ה"אור לגוים" ואת ה"גניוס היהודי" בחו"ל. בכול מעשה והחלטה סיפרו לנו שבעולם הגדול והנפלא ההתנהלות ממש שקולה ורק כאן, אצלנו בישראל, הכול כול כך פרימיטיבי ומפגר מש מדינה על סף עולם שלישי - אך לו רק היינו אמריקה או לפחות אירופה.

תגובה 1: