לאחרונה, בעקבות המשבר סביב בניית חדר המיון בבית החולים ברזילי באשקלון, התראיין סגן השר ליצמן באחת מתחנות הטלוויזיה ולשאלותיה של המראיינת התוקפנית באשר לגובה הסכום, כ 135 מיליון שקל נוספים הנידרשים למילוי גחמת השר, טען ליצמן בין השאר שהוא לא כול כך מבין מה רוצים דווקא ממנו כי, כך הסגן שר "זה קורה כול הזמן" הכוונה לביזבוזים ולהוצאת המיליונים לריצוי גחמותיהם הפוליטיות של עסקנים שונים.מכאן אנחנו מגיעים לסיוע האמריקאי בסך 3$ מיליארד לשנה. 2.2$ כסיוע ביטחוני והשאר כסיוע כלכלי. בגדול התל"ג של ישראל הוא כ 180$ מיליארד והתקציב כ 42$ מיליארד. ביחס לשתי הנתונים האלה מדובר בכ 1.6% מהתל"ג הישראלי ובכ 7.4% מהתקציב הישראלי. מבלי להיכנס לפירוט ברור מהדוגמית של הרב ליצמן שהיקף הביזבוז בתקציב המדינה והיקף השימוש היקר במשאבים בצה"ל עובר בקלות ובלי להתאמץ את 3$ המיליארדים מארה"ב.
כבר כתבתי בעבר שהסיוע הביטחוני האמריקאי שווה במחירי שוק פחות ומשעבד אותנו לקניות יקרות ולתחזוקה במחיר מופקע לטובת צרכי המשק האמריקאי. למרות שאני בעד מימון מוגבל לישיבות על בסיס "תורתו אומנותו" מימי ראשית המדינה, מעודדת המדינה ציבור גדול של מעל 200,000 חרדים, מתוכם לפחות 30,000 שיכלו להיות בכוח העבודה הישראלי, לחיות על חשבון שאר הציבור. אין לי שום נתונים כלכליים בדוקים אבל ההקצבות למען הציבור הזה בתוספת אובדן הצמיחה למשק הישראלי בולעים בקלות רבה 3$ מיליארד. השקעות בכבישים ותשתית במקומות שברור שאחיזה בהם מזיקה לציביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, שהיו צריכים להיות מופנים לנגב ולגליל ולתפארת מדינת ישראל בולעים עוד כמה מאות מיליונים בשנה, אולי מיליארדים אם נחשב גם את הפיצויים למפוני חבל ימית וחבל עזה שיכלו לבנות עתיד פורח בבקעת באר שבע ובגליל שאיבד מזמן את הרוב היהודי שלו וכו'..(אני בעד בניה נחרצת בירושלים).
למעשה מדובר רק בקצה הקרחון, גם צה"ל מרשה לעצמו להיות קצת יותר פזרן בהגדרת צרכי הביטחון של ישראל ובמשאבים הנידרשים למרות שאת מלחמת ששת הימים ניצחנו מתוך מצוקה תקציבית קשה ומיתון כלכלי עמוק – מאז למרות הסיוע ההולך וגדל והגדלת הפער הטכנולוגי הצלחנו פחות. יש לכך סיבה – צבא משופע באמצעים פוטר את בעיותיו בטכנולוגיה ושימוש נרחב במשאבים שיש לו – צבא במצוקה תקציבית מדודה פונה ליצירתיות.
בקיצור ישראל חייבת מיוזמתה ובתהליך הדרגתי להתנתק מהסיוע הכלכלי והצבאי האמריקאי ולתמחר את הסיוע שאנחנו נותנים ארה"ב בתחומים שונים בשווה כסף. אפשר בקלות להגיע בתוך 10 שנים לאפס סיוע כמעט בלי להרגיש. תתפלאו שקיצוץ של 300$ מיליון דולר בשנה, כול שנה, זה בערך עשירית מהצמיחה השנתית שלנו, אפילו לא נרגיש ולדעתי זה אפילו יעזור לצמיחה כי נהיה יותר יעילים ופחות בזבזניים. כמו בכול דבר עדיף שזו תהיה יוזמה ישראלית מאשר סנקציה אמריקאית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה