עוד כ 6 שנים אמור הפלא הטכנולוגי העתידי של ארה"ב – מטוס ה אף-35, לנחות בארץ. למטוס יכולות חמקנות מדהימות, טווח עצום ויכולת להפעיל חימוש מתוחכם בדיוק מדהים. היום המטוס הוא קפיצת מדרגה ביכולת לטפל בגרעין האיראני אבל – וזה אבל עצום וענק מחירו מטיל בספק את כדאיותו והכוונה למחירו המדיני והביטחוני.המטוס יגיע לארץ רק בעוד 6 שנים. מהגיעו לארץ ועד השמשתו כמטוס מבצעי בישראל תעבור לפחות שנה. אם בעיית הגרעין האיראני לא תיפתר עד אז ההתמודדות איתו תעבור למישורים אחרים - יירוט טילים במעופם, פיקוח לוויני ויכולת למכת נגד מרתיעה באמצעות טילי שיוט מתוחכמים מצוללות ואוניות. כבר כרגע יש לישראל יכולת להבקיע את מערך ההגנה האיראני באמצעות מזל"טים ומטוסי לוחמה אלקטרונית ולראיה שהפצצת הכור בסוריה, בספטמבר 2007, נחשפה רק לאחר יציאת המטוסים מסוריה. בעוד 7 שנים כול הטכנולוגיות הישראליות כחול לבן יבשילו עוד יותר עד כדי החלפת האף-35 בחלק גדול משימושיו העתידיים.
מטוסי האף-35 מגיעים עם ערכות קידוד ופיקוח סגורות ונעולות שמאפשרות לארה"ב ידיעה מלאה על כול מעשי המטוס מרגע נחיתתו בארץ. מאפשרים לארה"ב להגביל או להשבית את השימוש בו בהתאם לצרכיהם המדיניים ואין להעלות אפשרות של שימוש במטוס במתארים להם נועד בלי תיאום והסכמה מראש עם ארה"ב. היות וכול שרותי המודיעין בעולם מודעים לתכונות של המטוס כול הפעלה שלו משליכה מידה של אחריות על ארה"ב. אחריות זו תגביל עוד יותר את ההרשאות שארה"ב תיתן לנו להפעלת המטוס. למעשה הופך האף-35 את חיל האוויר הישראלי לשלוחה מדינית של ארה"ב ואת ישראל לעוד יותר תלויה בארה"ב שכרגע נסחפת לכיוונים חדשים לגמרי.
בארה"ב מתקיימת כרגע תנועה של "לוחות טקטוניים" מלווה ברעשי אדמה בעוצמה גדולה (ביטוח הבריאות הממלכתי למשל) וברעשי משנה עזים כמו המחלוקת על ירושלים. בצד היתרונות המבצעיים של המטוס יש גם סיכון עצום בהפקדת ביטחון ישראל, בצורה כה בוטה, בידי הפנטגון של ארה"ב. ליכולות של האף-35 ניתן למצוא תחליפים יעילים כמעט באותה המידה והרבה יותר זול – לתלות כול כך מוחלטת בפנטגון ובארה"ב אין תחליף ברגע הקריטי. אחרון חביב המטוס יקר בצורה מחרידה והגם שחלקו הגדול ימומן בארה"ב הוא עדיין יהווה נטל עצום על תקציב הביטחון הישראלי על חשבון פיתוח יכולות כחול-לבן. ממשל אובאמה הוא המחשה שהרחקנו לכת מידי בתלות בארה"ב וויתרנו לשם כך על פיתוח משלנו ראה הלביא הישראלי ועסקת האווקס עם סין, שביטולה ב 05/2000 עלתה לישראל באובדן הקשרים האסטרטגיים האפשריים עם סין לטובת עוד יותר תלות בארה"ב (גם ההחלטה הזו הייתה של איש האסונות המתמשכים אהוד ברק).
כצעד ראשון במסע בין אלף המילין להיגמל בהדרגתיות מהסיוע האמריקאי ולפתח שילוב של תורת לחימה וטכנולוגיה שהיא כולה ישראלית ואינה תלויה בדבר. על ישראל לוותר מיוזמתה היא על עסקת ה אף-35. אין לנו למעשה יכולת להפיק ממנה את יכולותיה אלא רק לסבול את מגרעותיה. רק המעז זוכה ויפה שעה אחת קודם. כרגע נראה שלארה"ב יש יותר עניין למכור אותו מאשר לאיזו מדינה לקנות אותו – מעטים ששים להפקיד את ריבונותם בידי ארה"ב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה