בגלל "כסף יהודי"

זה שנים, מאז מלחמת העולם הראשונה,  מנהלת בריטניה מדיניות אינטרסנטית במזה"ת שהושפעה ומושפעת מהמיקום האסטרטגי של המרחב הערבי ותעלת סואץ במרכזו ומשדות הנפט והאנרגיה  שכלכלת בריטניה הייתה תלויה בהם.  מאז מלחמת העולם השניה אנרגיה וכסף ערבי מנתבים בבוטות את מדיניות החוץ של בריטניה. בריטניה נילחמה בעבר בחירוק שיניים לזכות בעיסקאות ענק למכירת נשק לערבים, כסף ערבי שמאחוריו אינטרסים פוליטים מושקע בכל המערב  אבל בשיעור גבוהה במיוחד בבריטניה. שייחים ערביים קונים נכסים בבריטניה בהיקף עצום ששום "כסף יהודי" לא יכול להתקרב אליו. רק לאחרונה, ב 29/10/2013, אמר  ראש הממשלה של בריטניה דיוויד קמרון  באירוע השקת סידרה של  איגרות חוב  "איסלאמיות" בשווי 200 מיליון ליש"ט ב'סיטי' של לונדון : "שאיפתי היא שלונדון תהיה מרכז פיננסי אסלאמי מוביל לצד דובאי".  אלפי עיתונאים בריטיים, דוברי מבטא בריטי מובהק, גוייסו או הצטרפו לרשתות התקשורת הערביות כגון אל-ג'זירה או אל-ערבייה, ככתבים עורכים ומגישים בתחנות שמעצבות, בכסף ערבי  של עריצים ללא שום בקרה דמוקרטית , לא רק את דעת הקהל בעולם הערבי אלא גם את דעת הקהל בחלקים גדולים מהעולם המערבי. הכסף הערבי קונה  דעת קהל, השפעה, ערוצי תקשורת, כולל בבריטניה עצמה, שכולם בסוף משרתים את  מדיניות העריכה  של נסיכי הנפט הערביים וממומנים בפטרודולרים.

אין שום דבר פסול בכך שבריטניה דואגת לאינטרסים שלה, גם על חשבון ישראל. האינטרסים הבריטיים בעולם הערבי, בעולם המוסלמי ובאוכלוסיה המוסלמית שלה עצמה, ההולכים וגדלים ומסבירים היטב את ההטיה הכמעט קבועה של בריטניה נגד ישראל בכל המוסדות הבינ"ל.  לכסף, כך אומרים, אין ריח חוץ מלכסף יהודי שמריחים אותו מרחוק.

ג'ק סטרו היה שר החוץ לשעבר של בריטניה  בשנים 2002-2006, בימי טוני בלייר, שאשתו שרי בלייר תמכה בשעתו בפיגועי התאבדות של הפלשתינים נגד ישראל ובעלה הוביל את הטיעון שהסדר שלום בין ישראל לפלשתינים ייצב את המזה"ת לכיוון פתיחות דמוקרטית ובמשתמע ייצב גם את הפוליטיקה העולמית. אותו ג'ק סטרו הופיע ביום ראשון  27/10/2013 בבית הניבחרים  הבריטי בפורום שהוגדר כ"שולחן עגול בנושאי דיפלומטיה בינ"ל"  שעסק הפעם בדיפלומטיה במזה"ת והאשים מימון בלתי מוגבל של  ארגונים יהודיים ואיפ"ק (השדולה היהודית הפרו ישראלית בארה"ב)  המשמש לפיקוח והטייה של מדיניות ארה"ב באיזור כמיכשול העיקרי לשלום באזור (הכוונה למזה"ת).  הוא האשים את גרמניה ב"אובססיה" להגן על ישראל שמשתמע ממנה  שהגנת ישראל  אינה  יכולה לשמש  כמישקל נגד  לשלום האזורי המיוחל.  כאן לא מדובר בביקורת לגיטימית על מדיניות החוץ של ישראל, ג'ק סטרו בכלל לא התייחס לישראל עצמה, אלא באנטישמיות בוטה המחברת "כסף יהודי" ואובססיה גרמנית להגה על ישראל  כסיבה לכך  שעדיין אין שלום אזורי.

לג'ק סטרו, שקשה להאמין שהוא לבד בדעותיו, יש עבר אנטי ישראלי, לגיטימי, של ביקורת על ישראל - היום אנחנו יודעים שמדובר בתחושות אנטישמיות בסיסיות  השוללות אפילו את זכותה של ישראל להתקיים מוגנת מאויביה.  לא כל ולא רוב  אלו המנסים לקדם תהליך שלום עם הפלשתינים הם אכן אנטישמים אבל ארגוני "שלום" רבים, ביחוד באירלנד ובריטניה, פועלים לא למען השלום ביננו לפלשתינים אלא נגד זכותנו בכלל להתקיים - מבחינתם הגנה על ישראל היא "אובססיה" ומיכשול לשלום.

משום מה מותר לבריטניה לעשות כמעט הכל כדי להנות מהכסף הערבי - למעשה זו מטרתה של כל מדיניות - מאבק על משאבים והשפעה -  לישראל, אפילו היו טענותיו של ג'ק סטראו אמת יצוקה בסלע, אסור להשתמש בהשפעה כלכלית  כי זה "כסף יהודי".

אני אישית חושד  שכשאישיות בכירה זרה, שבעבר עד לאחרונה הביעה תמיכה בלתי מסוייגת במשטרים חשוכים, אלימים ואויבי ישראל, דוגמת משטרו של בשאר אסאד בסוריה, אובססיבית מדי לשלום ביננו לפלשתינים, רואה בשלום המיוחל אירוע שישנה את האזור בצורה דרמטית ובישראל מדינה עם "אובססיה" ביטחונית מוגזמת - עוד נישמע ממנה בעתיד שהשלום  באזורינו לא פרץ בגלל סירוב הערבים לקבל ולהכיל מדינה יהודית במזה"ת  אלא בגלל "כסף יהודי".