על שכל וסנטימנט

היום בבוקר ביצעה צפון קוריאה פיצוץ גרעיני תת קרקעי. מהפיצוץ עד יכולת שיגור פצצה גרעינית יש מרחק גדול, צריך למזער את הפצצה לראש של טיל, צריך טילים עם מסלול בליסטי יציב ומערכות ניווט מתקדמות וצריך להיות מסוגלים לעבור את מערכות הירוט של מי שלעברו הטיל עלול להיות משוגר ולבסוף צריך גם יצר התאבדות קיצוני כדי להחליט על שגור פצצה כזו אי פעם בעתיד כשהטכנולוגיה תאפשר זאת. כרגע משחקי הגרעין הם חלק ממאבק בינ"ל על מיצוב עולמי. מספר פעמים בעבר קיבלה צפון קוריאה המורעבת משלוחי ענק של מזון ודלק תמורת הפסקת פרויקט הגרעין הצבאי. היא אפילו הפסיקה כמה פעמים בעבר וצלמים נישלחו לצלם כיצד היא הורסת רכיבים חשובים בתוכנית הגרעין אבל בלי גרעין, בלי אויב חיצוני מדומה וסכנה קיומית וירטואלית אין גם למישטר הצפון קוראני סיכוי לישרוד לאורך זמן, לכן לבסוף הם חזרו לסורם. ברור לגמרי שצפון קוריאה משגשגת כלכלית, המפתחת קשרי מסחר עולמיים, שלא לדבר תיירות, היא סכנה קיומית למישטר לאורך זמן.

מה ניתן לילמוד לגבי איראן. שגם הם מבינים שעיסוק בנושאי פנים בוערים במקום בעינייני חוץ מקצר את שרידותו של המישטר. ניתן לילמוד שכעת ארה"ב וישראל, כאויבים האולטימטיביים של איראן, ותוכנית הגרעין האיראנית, בדיוק כמו זו הצפון קוראנית, היא בסיס הלגיטימיות של המישטר שבכל התחומים האחרים ניכשל לספק ביטחון ורווחה לאזרחיו. הסיכוי להסדר מדיני שבו איראן מוותרת על הגרעין ומתפייסת עם המערב תמורת שפע של הטבות כלכליות לא יכול להתקבל על המישטר הנוכחי אם הוא רוצה לישרוד. כרגע יש שיתוך פעולה מלא בין איראן לצפון קוריאה ואין אפשרות להפריד את המאבק בתפוצת הנשק הגרעיני לאיראן בלבד או לצפון קוריאה בלבד. הייתי אומר שהדרך לגרעין עצמו חשובה כעת לאיראנים יותר מהפצצה שכניראה לעולם לא יוכלו להשתמש בה אלא רק לנפנף בה. אפשר גם לאמר בביטחה שהמו"מ הוא חלק מהמישחק האיראני ולא חלק מהפיתרון.

יחד עם זאת קיימת סכנה, שכבר התממשה בעבר במיקרה של הכור הסורי שהופצץ בבטנה ב 09/2007, ששיתוף הפעולה האיראני/סורי ירחיב את מעגל המדינות שתהיה להם יכולת גרעינית ומכאן את הסכנה של זליגת טכנולוגיה גרעינית, כמו למשל חומרים רדיו אקטיביים, לשוק הטרור הבין לאומי. כניראה שיש שילוב כוחות ושיתוף עמוק בין צפון קוריאה לאיראן עד כדי להניח שהניסוי בצפון קוריאה משרת באופן ישיר גם את המרוץ האיראני לפצצה גרעינית. רגע האמת של אובאמה הגיע מוקדם מהצפוי והססנות היום פרושה דילמות קשות פי כמה מחר. היום עוד אפשר להכיל את האיום - מחר הוא ידלוף לכל העולם דרך מדענים מושחתים, מדינאים חסרי אחריות וסתם תאוות בצע אנושית כמו במיקרה של מדען הגרעין הפקיסטני עבדול קאדיר חאן שבשיתוף עם המימסד הפוליטי המושחת בארצו הפיץ בעולם טכנולוגיה גרעינית לכל המרבה במחיר ולמעשה שימש את הבסיס לטכנולוגיות של איראן וצפון קוריאה או כמו מדעני הגוש המיזרחי לשעבר שעשו ועושים הון תועפות מתעשיות הגרעין באיראן, סוריה (לשעבר) וצפון קוריאה.

יש מספר דרכים ליבלום את איראן: מדיניות סנקציות תקיפה, נחושה, מקיפה, מתמידה לאורך זמן רב וחריפה נגדה ונגד צפון קוריאה: הנחלת תבוסה קשה לאיראן בסוריה וסילוק הצלע השלישית - משטר אסאד בסוריה והמשך מבצעי החבלה המתמשכים בתוכנית הגרעין האיראנית והצפון קוריאנית.

נניח לרגע שישראל מצליחה לקדם מו"מ משמעותי עם הפלשתינים וכי החמאס, במקום לעשות ככל שיעלה בידו לשבש את המו"מ דווקא יסייע לו. אין בתהליך הזה כדי להשפיע בשוליים שבשוליים על הסכנות האמיתיות לעולם שכרגע הן שתיים - תפוצת הנשק הגרעיני ליותר ויותר משטרים שהנשק הוא מקור הלגיטימיות והקיום שלהם, והתפוררות העולם הערבי לרכיביו הדתיים והעדתיים ודעיכתו הכלכלית. בתוך כל זה אין לסכסוך בינינו לפלשתינים שום משקל או משמעות. פעם אמר טוני בלייר , ראש ממשלת בריטניה לשעבר ונציגו של הקוורטט לסכסוך ביננו לפלשתינים, שפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא מבוא הכרחי לפיתרון בעיות העולם הערבי ובהמשך ליותר יציבות בעולם. הטענה הזו ניראית היום הזויה להפליא. בהנחה שבארה"ב לא שרויים במצב של הזיות חסרות קשר למציאות קשה להניח שברק אובאמה באמת ממוקד כרגע בפתרון הסכסוך ומפנה לכך את זמנו ומשאביו המדיניים, יש לו הרבה דברים מסוכנים ומשמעותיים הרבה יותר, הפלשתינים הפכו מבעיה חובקת עולם לאמירה של פוליטיקלי קורקט (תקינות פוליטית) ולא יותר. זה כמובן לא אומר שאנחנו לא צריכים לפעול בעצמנו למען מדינה יהודית דמוקרטית והסדר עם הפלשתינים אבל זה ניראה קצת מגוחך שאובאמה ישקיע את הונו הפוליטי בזניחה שבבעיות העולם.