ניוט גרינגריץ, לשעבר יו"ר הסנט וכיום אחד משני המתמודדים המובילים במחנה הרפובליקני לנשיאות ארה"ב הודיע ביום ראשון 18/01/2011 בתוכנית של ה CBS "אל מול פני האומה" שכנשיא הוא יפעל, ביחד עם הקונגרס, להזמין לשימוע שופטים שפסקי הדין שלהם מעוותים את החוקה כפי שהקונגרס והנשיא מפרשים אותה בזמן נתון. אם הם (השופטים) לא יגיעו - ענה ניוט גרינגריץ לשאלת המראיין – נשלח מרשלים פדרליים להביא אותם. אכן דמוקרטיה ניפלאה.
צפון קוריאה
כבר קרה בהיסטוריה, אצלנו בקיבוצי השומר הצעיר, במרץ 1953, שאלפים פרצו בבכי כשרוצח ההמונים ותמונת הראי של היטלר - סטלין, המכונה בקרב מעריציו העיוורים אז והיום "שמש העמים", ניפטר בפיתאומיות ב 05/03/1953. נוכח האווירה והמישטר בו חיים תושבי צפון קוריאה והמידע בו הם מולעטים מאד יתכן שההמונים באמת אחוזי צער ויגון. מסתבר שעל עריצים בוכים יותר מאשר על צדיקים כמו למשל נשיא צכיה לשעבר וואצלב האוול שמת ביום ראשון האחרון 18/12/2011. רק פרשני חדשות שלא שמעו על סטאלין יכלו להסביר לנו שהבכי הצפון קוריאני הוא "הצגה" ו"מלאכותי" . דרך בלי נחמה
קרובי משפחתם של ניספי אסון הכרמל איבדו את הכבוד שהם חייבים ליקיריהם. אין כנס ואין מעשה שבו הם אינם מפולגים ואינם עסוקים בלהאשים אחד את השני. מרוב ששמו את הצער של עצמם במרכז שכחו והתעלמו מהצער של האחר. דני רוזן, בן זוגה של תנ"ץ אהובה תומר ז"ל, הוא גם חלק מהסיפור אבל גם סמל לכל מה שמפלג את קורבנות האסון ומשפחותיהם. אך לפני שבוע ראו בהעדרו של ראש הממשלה מהטקס מן עלבון, היום המחמאות המוגזמות והמזויפות שקיבל הפכו לחלק מהעלבון. תפסיקו לעסוק בקירקס הכיבודים המזוייפים ותתחילו לכבד את יקיריכם. כרגע כולם מחפשים את "האמת" ועוד יותר את מי אפשר לזרוק לכלבים. האמת ברורה וידועה. פרצה שרפה שבנסיבות הרוח והיובש התפשטה במהירות מטורפת במדרונות הכרמל. האפשרות שבתנאי הרוח וזמן הדיווח ניתן היה לעצור את התפשטות האש לו היו לנו שרותי כיבוי ניפלאים ומצויידים, עם זרוע אווירית מיומנת, היא היפוטתית לגמרי. גם בארצות אחרות עם שרותי כיבוי ניפלאים בתנאים האלה לא מצליחים לעצור את האש אלא בהישכך הרוח.
כדי למנוע סיכון לאסירים בכלא דמון החל מבצע פינוי אדיר של כ 1000 אסירים מהכלא ואחד מכוחות התיגבור של השב"ס, קורס קצינים, היה בדרכו באוטובוס מצומת עתלית לכיוון כלא דמון לסייע בפינוי. בהגיעו סמוך לקיבוץ בית אורן קיבל האוטובוס הוראה מהחפ"ק המישטרתי שהיה ממוקם בכניסה לקיבוץ ובו קציני המישטרה הבכירים לסוב ולרדת חזרה כי המשך הכביש אחוז בלהבות. עד כאן הכל סביר. כאשר האוטובוס ניסה להסתובב על עיקבותיו בכביש הצר אירע האסון שבו ניספו הצוערים, חפ"ק המישטרה עצמו והכבאים שחשו לנסות ולחלץ. ברמה הטקטית האסון ניגרם מהחלטת המישטרה למרות שבדיעבד כל ההחלטות היו סבירות בזמן אמת. איזו אמת נוספת מחפשים שם? זדון של משהו, טימטום, ריב סמכויות או כדומה. כל זה, גם אם היה קיים, לא גרם לאסון.
יש החושבים שהחיפוש אחרי אשמים "שיתנו את הדין" יקל את סבל המשפחות. לדעתי חיפוש האשמים כבר עכשיו שיבש עליהם את דעתם, סיבלם לא מוקל אלא מתעצם והמסקנות כשיתפרסמו על ידי מבקר המדינה, רק יהיו פתח לטענות טיוח, קיפוח ומה לא. לא תהיה נחמה בדו"ח המבקר ולא נחמה בהתנהגות המשפחות השכולות קבוצה נגד רעותה אלא רק בכיבוד זכר הניספים כולם בלי אשמים ובלי עלבונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה