בעקבות ה"מהפך" הפרו ישראלי של נשיא ארה"ב בנאומו באו"מ, שאליו עוד אתייחס כנראה באחד הדפים הבאים, הרבו אצלנו פרשנים לתלות את המהפך בשנת הבחירות המתקרבת בארה"ב, בקול היהודי "שמתרחק" מאובאמה, בהשפעה שיש לבחירת נציג רפובליקני לקונגרס במחוז התשיעי של ניו יורק, מחוז מסורתי של המפלגה הדמוקרטית, שבו יש משקל עצום בבחירות לקהילה היהודית חרדית, ולהשפעת התורמים היהודים על ה"קמפיין" של אובאמה. נראה שהעובדות לגופן ממש לא מטרידות את הפרשנים.כיום יש בארה"ב פחות מ 2 מיליון הקשורים באופן ישיר או עקיף לאיזה גוף יהודי או מוכנים להזדהות כיהודים. סך הכל כ 0.6% מסך בוחרי ארה"ב. בעבר אמרו שמשקלם היחסי של היהודים גבוהה יותר כי הם מופיעים באחוזים גבוהים מהממוצע לבחירות. הבחירות האחרונות בארה"ב גם לנשיאות ב נובמבר 2008 וגם לקונגרס בנובמבר 2010 התאפיינו בהתלהבות ונוכחות גבוהה בקלפי גם של דמוקרטים וגם של ריפובליקנים והיתרון היחסי הזה של היהודים כמעט והתבטל. יתר על כן כבר כעת מאפיין המאבק הריפובליקני בנשיא ארה"ב המכהן ברק אובאמה ביצריות ובהתלהבות, לפעמים משיחית, ואפשר להמר שהנוכחות בקלפיות בבחירות נובמבר 2012 לנשיאות תהיה גבוה מאד, כמובן יחסית לארה"ב.
את מערכת הבחירות האחרונה שלו ב 2008 ניהל ברק אובאמה ללא תלות שהיא בתרומות של יהודים. לא שיהודים לא תרמו אבל בסך התרומות משקלם היה מועט וקטן. כאשר הסבירו לנו את יחסו הקריר של אובאמה לישראל בתחילת כהונתו ב 2009 ציינו כל הפרשנים שהוא אינו "תלוי" בתרומות של יהודים. למרות שיש לאובאמה קשיים בגיוס תרומות בקהילה היהודית אין לו קשיים ברמה הכללית בגלל שלשה קהלים תומכים גדולים בארה"ב. הקהל ההיספני של 40 מיליון אזרחים, כדי פי 20 ממשקלם האלקטוראלי של היהודים, שפיתחו בשנים האחרונות אליטה כלכלית עשירה משלהם. הקהל השני הוא קהל השחורים המונה כ 35 מיליון תושבים. ככלל האוכלוסיה השחורה היא העניה בארה"ב אבל בבחירות לנשיאות ב 2008 הם התגייסו דרך הרשתות החברתיות לייצר רשת של תרומות קטנות, החל מדולרים בודדים עד כמה מאות, שהצטברו למאות מיליונים. הקהל השלישי השבוי של אובאמה הוא האקדמיה היפית הלבנה ושלוחותיה בתיקשורת שעומדים מאחורי אובאמה כמעט בכל אשר ילך. צר לי לאכזב את תומכי "הקשר היהודי" אבל השפעתם של יהודי ארה"ב על הפוליטיקה הפנימית של ארה"ב הופכת ליותר ויותר שולית, הייתי מעז לומר זניחה, ורק מעט מאד מכלל המצביעים ממש מתענינים בעמדותיו של אובאמה בסכסוך של ישראל עם הפלשתינים.
גם בתסריט הבלהות הקשה ביותר מבחינת נשיא ארה"ב ברק אובאמה, בהקשר של הקהילה היהודית בארה"ב, התמיכה בו ובדמוקרטים תרד מהרמה המסורתית של 80% תמיכה יהודית לרמה של 50%. מדובר בתנודת קולות של בקושי 0.2% מהקולות הפוטנציאלים, בטל בשישים אל מול התמיכה ההיספנית והתמיכה של הקהילה השחורה בארה"ב. יתר על כן יש בארה"ב קהיליית מהגרים מוסלמית של מעל ל 7 מיליון אזרחים. על כל קול יהודי שאובאמה אולי מרוויח מעמדותיו הפרו ישראליות הוא מפסיד, כמעט בוודאות, לפחות 2 קולות של מצביעים מוסלמים.
כאשר נפטר הסנטור טד קנדי, תומך מובהק של הנשיא אובאמה ופוליטיקאי רב השפעה בארה"ב, ב 08/2009, התמודדה על משבו בסנאט כמיצג מסצוסטס, מדינה עם מסורת עמוקה של תמיכה בדמוקרטים והשפעה זניחה של היהודים, התובעת הכללית של מסצוסט לשעבר מרתה קוקלי מטעם הדמוקרטים. כולם ניבעו לה "ניצחון בהליכה", אל מול הריפובליקני סקוט בראון, שעיקר פירסומו בא לו כדוגמן עירום לשעבר, שניצח בבחירות המיוחדות ב 01/19/2010 בפער של יותר מ 10%. הנושא הישראלי אם הוזכר בכלל במסע הבחירות נגע בשוליים שבשוליים. המסע כולו התמקד אז בתוכנית הבריאות הציבורית המותקפת של ברק אובאמה. ללמדנו שהגל נגד אובאמה בארה"ב אינו קשור לישראל, לסכסוך ומעט מאד למדיניות החוץ של ארה"ב בכלל. הוא קשור למחלקות ענקית בארה"ב בין התפיסה הריפובליקנית של ממשל קטן, מעורבות מינימלית של הממשל בכלכלה ובכלל לבין מדיניות הרווחה השואבת מאחריות וסולידריות חברתית בסגנון הסוציאל דמוקרטי של אירופה. התמיכה באובאמה בארה"ב מושפעת ממדיניות ההגירה, למשל, בהרבה מונים יותר ממה שהמדיניות של ארה"ב כלפי ישראל. נכון, יש בארה"ב ציבור של כ 40 מיליון נוצרים אוונגליסטים שרובם תומכים בישראל בדרגות שונות של אכפתיות והתלהבות אבל הם כולם ובכל מיקרה לא יצביעו למען ברק אובאמה תהיה מדיניותו אשר תהיה ואפילו "יחזור בתשובה".
צריך להית כמעט חסיד של "הפרוטוקולים של זיקני ציון" כדי להאמין שהמהפך של אובאמה נולד מהקשרים וההשפעה של הקהיליה היהודית. הקהילה היהודית בארה"ב המפוצלת בנושא הסכסוך עם הפלשתינים לא פחות מאשר אנחנו בישראל ומדברת בהרבה קולות. על כל מתנגד יש גם תומך. אנחנו, ישראל, סך הכל דג קטן באוקיאנוס ויש המון תהליכים אחרים שאילצו את אובאמה לשנות כיוון. לא זה לא הקהיליה היהודית, התורמים והמפלה במחוז התשיעי של ניו יורק, זה קשור הרבה יותר לעובדה שבעולם המוסלמי והערבי כבר לא "סופרים" את ארה"ב. על כך במאמר הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה