מסגד אל אקצה בירושלים הוא מקור למהומות תקופתיות מסיבות שונות שבסיסן קבוע - אתגור הריבונות, הביטחון והסדר הציבורי הישראלי מתוך אל אקצה לסביבתה: פעולה של כוחות הביטחון בתוך מתחם אל אקצה להשבת הסדר : התערבות מהירה ערבית ובין לאומית, בדרגים הגבוהים ביותר, שמטרתה להרגיע את המצב ולאשרר פעם נוספת את ה"ססטוס קוו' המפורסם שפרשנותה המעשית ריבונות מוסלמית באמצעות הווקף של הר הבית במעמד אקס-טריטוריאלי.
גל המהומות הקודם בהר הבית, ב13/09/2015, המחיש את הריטואל טוב מכל. מתפללים יהודים ברחבת הכותל בערב ראש השנה תשע"ו הותקפו מרחבת הר הבית המוגבהת מעל הכותל באבנים ומוטות ברזל. הסיבה המידית ידיעות שהשר אורי אריאל מהבית היהודי מתכוון לעלות עם פמלייתו להר הבית. כוח משטרה שפרץ להר הבית מצא שההתפרעות תוכננה מראש, אבנים, מוטות ברזל וזיקוקים נאגרו לשם כך על הר הבית . התקשורת העולמית יצאה מיד בכותרות ראשיות, ראש הממשלה מיהר להכריז חזור והכרז שישראל לא מתכוונת לשנות את הסטטוס קוו בהר. מלך ירדן פרסם אזהרה, אבו מאזן גינה והאשים את ישראל בליבוי המהומות ו'מלחמה דתית', המלך סלמן מסעודיה נטל את ההובלה הבינ"ל ושוחח עם כל המנהיגים החשובים בעולם, כולל מנכ"ל האו"מ וקרא להם "לנקוט בצעדים דחופים ומידיים". כמעט כל כלי התקשורת המרכזיים בעולם הערבי סיקרו את האירוע בהרחבה. הקוורטט כגוף והמדינות החברות בו, מועצת הביטחון, לאחר 'דיון דחוף מיוחד' קראו לישראל "לשמור על הסטטוס קוו ולגלות איפוק" בלי להזכיר את ידוי האבנים הפלשתיני נגד מתפללים יהודים (ישראל, במשתמע, אשמה). מזכיר המדינה ג'ון קרי יצא למסע דילוגים בין ירדן, הרשות וישראל שבסופו הודיע, ב 24/10/2015 שהושגה הבנה (להבדיל מהסכמה) על הצבת מצלמות אבטחה ירדניות בהר הבית - הבנה שלעולם לא יושמה כי הפלשתינים דחו אותה. הגל הותנע על ידי הנוער המוסלמי הירושלמי בעידוד הרשות ובעידוד 'הפלג הצפוני' של השייח ראיד צאלח (להלן 'הפלג הצפוני') תחת הססמה 'אל אקצה' בסכנה אבל לשניהם - לשבאב הירושלמי ול'פלג הצפוני' לא הייתה אמירה בהתגלגלות האירוע !!
בין 2015 ל 2017 התחלף הממשל בארה"ב, העולם הערבי הסוני התפלג ל 2 גושים - הגוש הסעודי/מצרי והגוש הקטארי/תורכי, הרוסים הטו את המלחמה בסוריה והעימות הסוני שיעי התעצם - יחד עם ירידה דרסטית במחירי האנרגיה הפך המזרח התיכון לאזור דועך כלכלית, הכי מסוכסך עם עצמו בעולם כשהסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא לא רק אחד מני רבים אלא הפחות חשוב ומשפיע שבהם .
אירוע קיץ 2017 החלב 14/07/2017 בפיגוע טרור שביצעה חוליה מחמולת ג'בארין באום-אל-פחם בהשראת 'הפלג הצפוני' בתכנון מוקדם של הפיגוע עצמו מתוך כוונה ליצור פרובוקציה קשה. הוא בוצע מתוך מתחם המסגד למעטפת הריבונות הישראלית שבשוליו בדמות שוטרי מג"ב. 'הפלג הצפוני' שהתניע את המשבר היה גם מעצב אקורד הסיום - לווית המחבלים באום-אל-פחם תוך מפגן שנאה למדינה, חיזוק המשך המאבק ועליית חלק מחברי הכנסת הערבים להר הבית לחגוג את ההישג, להלהיב את ההמון ולפזר ראיונות לתקשורת בסגנון "ישראל היא כובשת והר הבית בידנו למרות זאת". את המתיחות הזינו והובילו ערבים עם ת.ז כחולה מונעים מרגשות אסלאמיים יותר מאשר מרגשות לאומיים - "אל אקצה בסכנה" ולא "די לכיבוש",
הרשות הפלשתינית התגלתה במהלך המתיחות כשחקן משני עם השפעה מועטה שבעצם לא הצליחה להשפיע על שום החלטה מרכזית לאורך המתיחות - למרות ניסיונות להקהיל אלפים לכמה נקודות חיכוך מול ישראל הצליחה הרשות להקהיל רק כמה מאות ! אכן טבלת הנפגעים הערבים מאשרת שהנפגעים היו כמעט כולם ממזרח ירושלים . הרשות לא הצליחה לנקז ולהוביל את המהלכים המדיניים ואבו-מאזן גילה, אולי לתדהמתו, שאת ההובלה המדינית נטלו לעצמם הווקף הירושלמי שבשליטה ירדנית, המופתי של ירושלים שייח' מוחמד חוסיין וה'פלג הצפוני' של ראיד צאלח. הרשות הפלשתיני זכתה רק לתשומת לב מועטה מהקהילייה הבין לאומית והעולם הערבי שממילא שקוע במלחמותיו ויריבויותיו. הרשות הפלשתינית נתפסה כלא רלבנטית ויצאה המפסידה הגדולה מהמתיחות .
ישראל, כולל מערכות המודיעין שלה, כשלה בהבנת ליבת הבעיה - לא עוד סיבוב מחזורי, כמעט ריטואל קבוע, מול הרשות הפלשתינית הדועכת אלא עימות מתפתח מול השלוחה המקומית של 'האחים המוסלמים' - 'הפלג הצפוני' ומול אזרחיה ותושביה שלה, כנראה כחלק מהגל האסלאמי במזה"ת כולו . אכן הקולות החזקים נגד ישראל מבחוץ נשמעו מתורכיה וקטאר, באמצעות אל ג'זירה, המזינים את הגל האיסלאמיסטי, בעוד המשטרים הלאומיים בסעודיה, מצרים ובנות בריתה מנסים להדחיק את האירועים מהתקשורת והתודעה. ההישג שהשיגו האסלאמיסטים בישראל יכול לשמש כמכשול רציני עתידי בתהליכי ה"ישראליזציה" שרבים מאזרחי ישראל הערביים עוברים.
מלך ירדן עבדאללה גילה שה"ווקף" בהר הבית, כביכול בשליטתו, מטיל עליו אחריות דתית עצומה שמתנגשת עם אחריותו המדינית ועם דרישות חלק מאוכלוסייתו שלו. גם כך ירדן על כרעי תרנגולת עם לחץ אסלאמי חזק בתוך הממלכה שם מכנים אלפים, ממש בימים אלה, חייל שירה,ב 04/11/2016 בשלשה מאמנים אמריקאים, לטענתו בטעות, גיבור !! החייל בן שבט החוויטט, התומך במלך, וכל השבט התגייס לשחרורו לאחר שנידון למאסר עולם - האירוע מזין את התקשורת בירדן ואת המשבר עם ישראל ולהפך .
מכאן ללקחים - א. אל החלל שיוצרת הרשות הפלשתינית עם דעיכתה ודעיכת הנהגתה נכנסת הנהגת ערביי ישראל ובעיקר התנועה האסלאמית - הפלג הצפוני. - ב. - הנהגת ערביי ישראל מתקשרת גם עם הרשות ברמאללה ובאמצעות 'הפלג הצפוני' גם עם החמאס - למעשה שנהם שלוחות של 'האחים המוסלמים' . - ג. להנהגת ערביי ישראל ול'פלג הצפוני' גיבוי מדיני מתורכיה וקטאר ותיאום טוב עם הממסד הדתי הסוני בירושלים, מהמדווח בתקשורת תורכיה תומכת גם כספית במאבקים סביב 'אל אקצה' כדי לערער את אחיזתה של ירדן במקום ולהחליפה באנשים נאמנים וממומנים על ידי ארדואן. - ד - משלל האתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל 'הרשות הפלשתינית' איבדה את מעמדה והציר תורכיה, קטאר-'הפלג הצפוני' ו'הרשימה המשותפת' הפכו לבעיה משמעותית הרבה יותר כשהאלמנט הדתי "אל אקצה בסכנה" מלהיב ומגייס יותר מהססמה "די לכיבוש" . למעשה ווריאציה של רעיון "המדינה האסלאמית" שבה האסלאם דוחק את הלאומיות. -ה - דווקא החיבור של 'הפלג הצפוני' לציר תורכיה-קטאר וההתססה הדתית מרחיבה את זהות האינטרסים בין ישראל לשכנותיה שרואים באותו חיבור סכנה קיומית לעצמן כגון מצרים, סעודיה והמיפרציות. ירדן לכשעצמה חלשה מדי ופגיעה מדי מכדי לנקוט עמדה חד משמעית.
האתגר הגדול של ממשלת ישראל הוא איך להלחם באיום המתפתח בתוכה מבלי להלחם בערבים אזרחי המדינה. איך להלחם בהסתה האסלאמית של שייח ראיד צאלח בלי להלחם באסלאם ובלגיטימיות שלו, איך להמשיך ולשלב את ערביי ישראל בכל מערכות המדינה ובו בזמן לרדוף עד חרמה את 'הפלג הצפוני' ושותפיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה