אתמול הודיע שר החוץ ההודי שראש ממשלת הודו, כיום הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, נרנדרה מודי עומד לבקר בישראל בביקור פורץ דרך. לא מצאתי לידיעה המאד חשובה איזכור בערוצי החדשות בעיברית . להודו היה תמיד יחס מסוייג מישראל ובסך הכל, לא באופן אוטומטי, היא תמכה בערבים ומכאן גם בפלשתינים. פרשנים הסבירו זאת בתלות באנרגיה ערבית ובעימות המתמשך עם המיעוט המוסלמי הגדול, כ 17% מאוכלוסיית הודו..
התלות בנפט ערבי ובכלל בפוליטיקה הערבית היא נחלת העבר. השוק העולמי מוצף באנרגיה, מתחנן לקונים וממקורות רבים והעולם הערבי מתפורר. ראש הממשלה נרנדרה מודי הגיע לתפקידו כראש המפלגה ההינדית הלאומית/לאומנית שלא מתכוונת לעשות וויתורים משמעותיים למיעוט המוסלמי ולא מתכוונת לאפשר להם להכתיב את מדיניות החוץ של הודו. הודו אמנם פחות חזקה כלכלית מסין אבל בסין יש כעת קיפאון בילודה, מחסור בכוח אדם מתחדש ומעט הפריה מחשבתית כי הדוקטורינה המיפלגתית שולטת בכל. בהודו יש עדיין התפתחות דמוגרפית (לא ברור לכמה זמן בעתיד) ובעיקר משטר דמוקרטי וחברה פלורליסטית באמונות ובדעות - הפוטנציאל העתידי של הודו גדול מזה של סין.
על הפרק מודרניזציה של המדינה ובכלל זה צבאה הגדול והמיושן. נרנדרה מונדי קבע שעל הודו לשמור בכל מחיר על עצמאותה וחופש התימרון המדיני שלה והקביעה הפכה לחלק משיקולי ההתקשרות עם גורמים זרים. למשל לאחרונה ניחתמה עם הודו עיסקה לרכישת אלפי טילי נ"ט אישיים "ספייק" - ה"גיל" הישראלי - למרות לחץ מארה"ב. הודו נימקה את העיסקה בכך שהנשק מארה"ב בא עם התניות פוליטיות - לא כך הנשק הישראלי. במיקרה של עיסקאות ענק עם רוסיה או ארה"ב חוששת הודו מתלות ביצרן - אותם עיסקאות עם ישראל מפתחות תלות ישראלית בהודו והטכנולגיה הישראלית היא לפחות שווה לזו של מתחריה.
למרות שאין לי נתונים ההערכה של מעל לחצי טריליון דולר בעשור הקרוב היא סבירה למדי.ופוטנעציאל הסחר עם ישראל הוא בהרבה מעל ל 50 מיליארד דולרבעשור. כבר מכרנו להודים מכ"מי 'אורן ירוק', טילי 'ברק', להגנת אוניות מטילים מכל סוג, טילי נ"ט גיל-ספייק ומתעדים אוויריים לאיסוף מודיעין. השיתוף בינינו יכול להניב עוד רובד של חידושים והמצאות לטובת שתי הצדדים ולמי שמודאג מהחרם העולמי ( קרי האירופאי) הסחר עם הודו יכול בקלות להאפיל על כל ניזקי החרם האפשריים מאירופה.
יתר על כן הודו היא מדינה מובילה במה שמכונה מדינות ה BRICS - ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה שאליהן הצטרפה גם אינדונזיה (תורכיה אולי) שמאתגרות ומערערות על השליטה המערבית במוסדות הבינ"ל ופועלות לייצר מוסדות בינ"ל חדשים וחליפיים שבהם יהיה יצוג לכלכלות האסיאניות המתעצמות, לאפריקה ואמריקה הלטינית שאין להן נציגויות קבועות, למשל כמו לצרפת, במוסדות המחליטים. הן כבר הקימו בנק בינ"ל מתחרה לבנק העולמי לעידוד יזמות פרטית וזו רק ההתחלה. במילים אחרות הודו, יותר מסין, מובילה שינוי במאזן הפוליטי העולמי והיא בתחילת הדרך - בטווח האסטרטגי הקשר הטכנולוגי והצבאי עם הודו יכול בהחלט להוות משקל נגד לכל קשר אחר, כולל עם ארה"ב. לא היום ולא מחר אבל בהחלט בעוד שני עשורים . קשה להמעיט במשמעות האסטרטגית של ביקור ראש ממשלת הודו - יותר מזה של אובאמה כי הוא בא בלי דרישות.
דברי אמת !
אתמול התנפל אמיר בר-שלום הכתב הצבאי של ערוץ 1 על סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, על שהעז להגיד את מה שכל פרשן צבאי רציני היה צריך להגיד לציבור כבר מזמן, שמצבה האסטרטגי של ישראל השתפר מאד והאיומים פחתו בעוצמתם. כבר כתבתי כאן בבלוג שתסריט הבלהות של מתקפת פתע מתואמת של שתי צבאות ערביים, כל אחד מהם, בניפרד, גדול מצה"ל עם חילות משלוח של מספר אוגדות ממדינות ערביות נוספות התאייד מזמן. במלחמת יום הכיפורים לחמו ברמת הגולן שתי אוגדות עיראקיות, שתי חטיבות שיריון ירדניות ושתי גדודי קומנדו מרוקאים - בתעלה הפעיל הצבא המצרי בסוף המלחמה בהיקף נירחב מטוסי מיראג' 5 לוביים (שיועדו במקור לישראל) וחיל משלוח לובי היה בדרכו אך לא הספיק להצטרף למערכה. הצבאות הערביים כולם או שהתפוררו לחלוטין (לוב, סוריה, תימן ועיראק) או שהם עסוקים עד צוואר במלחמות אחרות שהן קיומיות למשטר (מצרים נגד הטרור המוסלמי) ולמדינה כמו בלבנון או נסיכויות המפרץ. אפילו אירגוני הטרור כולם שקועים במלחמה, קיומית מבחינתן, נגד יריביהם - חיזבאללה נגד דאעש, ג'בהת אל נוסרה נגד דאעש וחיזבאללה ולאחרונה אפילו דאעש נגד החמאס בעזה. יש להן יכולת שיורית שולית נגד ישראל ויש ניסיון לסבך את ישראל במלחמות שבינהן אבל להשוות את המיטרד הבלתי נימנע לאיום אסטרטגי על ישראל זה עלבון לאינטליגנציה (לא לתקשורת).
בסוף מה האיום על ישראל, האיום הקיומי הוא הגרעין האיראני אבל זה איום של התאבדות הדדית גם של האיראנים. צריך לבנות ולהתכונן אבל לא למהר להתרגש. האיום השני הוא איום מיטרדי, רחוק מקיומי, של זליגת המלחמות הכאוטיות באזורנו לשיטחנו. האיום הכי רציני, לטעמי, כי הוא סביר מאד וכבר מתחיל להתממש זה דווקא הפליטים מלבנון וסוריה, בתסריט אפשרי גם מירדן, שינוסו על נפשם לזרועותינו (ספטמבר השחור ב 1970 - הפלנגות והגדר הטובה ב 1976 אבל במימדים גדולים פי אלף).
דברין של אלוף גולן היו נכונים - גם אסטרטגית וגם מדינית מצבנו טוב - הבעיה היא שזה לא מה שהתיקשורת אולפה לדווח וכעת היא מגדירה את דבריו של יאיר גולן "תמוהים" כשהם הכי נכונים. למי תאמינו ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה