לחזור לקלפי !!!

בבחירות 2008 זכתה 'קדימה' בראשות ציפי ליבני ל 28 מנדטים, הליכוד וביבי רק ל 27. אבל כושר התימרון של הליכוד ויכולתו לחבר את עצמו לימין ולחרדים הכריעו את הכף לטובת ממשלת ביבי השניה. כמו יאיר לפיד היום שילמה ציםי ליבני את מחיר ההתרסה שלה נגד החרדים. טענותיה שהיא לא ניכנעה לדרישות החרדים היו נכונות אבל לא לעיניין כי פוליטיקה היא אומנות ה פשרה ומיצוי היש מאין - העיקרון המוביל בפוליטיקה הוא לא "או הכל או לא כלום" אלא "מוטב מעט השגים מאפס השגים". .

במצב שנוצר לאחר בחירות 2008 עמדו בפני 'קדימה' שתי אפשרויות - הראשוונה -להצטרף לממשלה בתנאים לא נוחים ומעצם ההצטרפות למתן את הממשלה, להעצים את הלגיטימיות שלה ולצמצם מאד את כוח המיקוח של החרדים. האפשרות השניה - להישאר באופוזיציה, להתעמת עם הממשלה ולהטיל עליה "מצור" פרלמנטרי בתיקווה שהיא תיקרוס וקדימה תצליח יותר בבחירות הבאות. בהינתן הסחף הקבוע לימין - התקווה שגוש הימין יצטמצם לא היה לה על מה להישען. בסוף מי שקרסה למאבקי כוח פנימיים והתפרקה זו 'קדימה' ששני פלגיה ביחד, פלג ציפי ופלג מופז, לא זכו בבחירות 2013 אלא לשמונה מנדטים. כעת, חבוטה וחלשה, מיהרה ציפי ליבני להצורף לממשלה כשרת משפטים - את התפקיד עצמו היא מילאה, לדעתי, בסדר גמור אבל הלקח נילמד מאוחר מדי - ההצטרפות ב 2013 לממשלת ביבי, לאחר קמפיין ' רק לא ביבי' ולאחר שפסלה אותו כראש ממשלה ב 2008 הציגה אותה כדמות אופורטיוניסטית, צינית ויהירה - היום ספק אם בכוח אישיותה בלבד היא מסוגלת לעבור את אחוז החסימה. דמות מוכשרת בביצוע הטקטי וכישלון אסטרטגי טוטאלי - מי שהחמיצה פעמיים ראשות ממשלה, פעם לאחר התפטרות אולמרט ופעם לאחר בחירות 2008 כשסירבה "להיכנע" לחרדים ולמדה שאו הכל או לא כלום לא מצליח בפוליטיקה. היא ריסקה מיפלגה גדולה ואין תקדים לההתרסקות של קדימה מ 28 מנדטים לשתי מיפלגות שביחד קיבלו 8 מנדטים, הכל רשום על שמה,  ולבסוף, בבחירות האחרונות, וויתרה ממש ערב הבחירות על "הרוטציה" כי הסקרים הציבו אותה כמיכשול לראשות הממשלה ולא כנכס .

כרגע חוזרים גם יאיר לפיד והמערך של בוזי הרצוג על תסריט ליבני - רק לא הוא 'ביבי', ומטילים מצור פרלמנטרי על הממשלה שבמקום למתן אותה ולהוריד את כושר המיקוח של החרדים הופכים את ראש הממשלה לסחיט מכל כיוון אפשרי - מחזן הצעיר ועד אובאמה המשופשף. כך אי אפשר להמשיך והאשמה אינה רק אצל ביבי אלא בכלל המערכת הפוליטית.  הבסיס הצר של הממשלה לא מאפשר רפורמות, החלטות אסטרטגיות ומעצים את העוצמה של הסחטנים - מכאן יש שתי אפשרויות בלבד לטובת עם ישראל - הרשונה - בוזי מבין את האחריות הלאומית ומצטרף לממשלה במחיר מופחת. עצם הצטרפותו יכולה לנטרל באחת את הלחץ החרדי, את התלות בימין היותר קיצוני וחלק מהלחצים הבין לאומיים על ישראל ולקדם הרבה מהתוכניות שיש לכחלון. האם בוזי באמת חושב שבבחירות הבאות,מתי שלא יתקיימו, הוא יצליח יותר ? 'רק לא ביבי' מגבילה מאד את יכולתה של מפלגת העבודה למצות את המצב הפוליטי לטובתה  - הרי הדמוגרפיה, דאעש והמזרח התיכון המתפורר עושים את שלהם ומצמצמים את השמאל לטובת הימין.  האפשרות השניה - לשקוע באופוזיציה במריבות פנימיות שכבר החלו על ראשות ועדת הכלכלה, ועל מעמדה של ציפי ליבני, נטע זר בהירארכיה של מפלגת העבודה. הסיכוי שמכאן יש לו סיכויים טובים יותר בבחירות הבאות הוא על גבול הלא מציאותי.

בבחירות הבאות אפשר לראות בפירוש כבר היום שתי מגמות ברורות. ליברמן ימחק כי כבר אין לו סדר יום רק ביקורת וגם הציבור הרוסי מבולבל ממנו, כחלון יצטמצם כי הוא כבר לא ההבטחה הגדולה.

לדעתי אין לביבי, בהעדר אחריות פוליטית מספקת גם בקואליציה וגם באופוזיציה, ברירה אלא ללכת לבחירות בזק מייד כי גרוע יותר לא יכול להיות. לדעתי עצם הדיבור בכיוון הזה יכול לשנות את התובנות במערך, אצל יאיר לפיד וכמובן אצל השותפים הקואליציונים . לכן למרות שבחירות הן יקרות ו תמיד לא צפויות צריך להעז. המחיר הזוחל, הכלכלי, הפוליטי והבין לאומי  של המשך המצב הנוכחי יהיה הרבה יותר גבוה .