אוי, יהיה ממש רע !?

זה זמן עוסק חלק גדול מהתקשורת הישראלית בצורה אינטנסיבית ואובססיבית בהמאסת החיים בארץ על אזרחי ישראל. לפני הבחירות זה היה גירסה מחודשת של "מעמד הביניים המתרסק", "הזקנה במיסדרון" , יאיר לפיד ניסה להחיות את הסיסמה "איפה הכסף" ושאר מרעין בישין מכל סוג ומין. ניראה שהציבור, שקיבל מנת יתר, הפסיק לקחת את הסיפורים ברצינות רבה מדי - בסוף לא יאיר לפיד והמחנה הציוני גרפו את הקופה אלא הליכוד והחרדים. היה אפשר להקים ממשלה יותר מאוזנת לו המפסידים היו מוכנים לדון בממשלת אחדות לאומית אבל "או אנחנו או הם" שיבש כל היגיון פוליטי.

כעת, בהעדר רעות עכשוויות משמעותיות עברה התקשורת ברובה הגדול לספר לנו על האסונות של העתיד. הנושא שבדרך כלל שמור לשוטים מאז חרב בית המיקדש ופסה נבואה מישראל. האסון הראשון הוא התוכניות המפחידות של החיזבאללה, במלחמה הבאה,  להשתלט על הגליל ולשתק את הארץ במטחי ענק של טילים מדוייקים, מאות טילים במטח. התוכניות אכן קיימות אבל החיזבאללה ספק אם הוא עוד קיים. יש ארגון, יש מפקדים, יש כושר לחימה אבל הארגון כבר מזמן לא עוסק ביוזמה אלא בהישרדות ונשאב במחיר נורא מבחינתו למלחמת אין ברירה בסוריה. היחידות לחוצות עד הקצה וחסרות בצורה נואשת כוח אדם, פיקוד מיומן שהולך ומתכלה במילחמה הדתית הגדולה של המזרח התיכון, העתיד מפחיד ומאיים והסוף לא ניראה באופק. כרגע מצבו של בשאר אסאד הוא הגרוע ביותר מאז תחילת מלחמת האזרחים שם בתחילת 2011. הקרבות כבר מתנהלים במחוז העלאווים בלטקיה, הצבא הסורי מראה סימני התפוררות ראשוניים ובלי משטר אסאד בסוריה מחכה לשיעים בלבנון גורל אחד - שחיטה. אז בדיוק עכשיו, לפי נביאי העתיד בישראל, החיזבאללה יפתח בעוד מלחמה נגד ישראל לתשואות הסונים שכבר משחיזים את סכיני הקצבים לקראת השחיטה הגדולה של השיעים והעלאווים.

האסון השני שמחכה מעבר לפינה הוא השורד הניצחי  מוחמד דף מהחמאס בעזה, מערכת המינהרות והירי הרקטי. כל ארגון צבאי בעולם, כולל הזרוע הצבאית של החמאס, עוסק רק בשני נושאים - לחימה או התארגנות ללחימה, אין שום דבר מיוחד בידיעה שהחמאס משקם מינהרות ומנסה לייצר טילים. מצד שני פעם עמדו החיזבאללה ואיראן מאחורי החמאס, קטאר הזרימה כסף והמשטר המצרי, בין זה של מובארק או זה של מורסי, העלימו עיין ממערכת המינהרות האדירה - מעל 1000 במספר מתוכם מעל 100 עם מערכת הנעה תת קרקעית להעברת סחרות ואנשים. לחמאס לא הייתה בעיה של חמצן, שיקום ומימון -- היום המצור המצרי כמעט מוחלט. הפיוס המצרי קטארי עצר את המימון השופע והעולם הערבי המתפורר הפך את עזה ו"המצור על עזה" לאחד הסוגיות הזניחות במזה"ת.  האיבה הסונית-שיעית מעמידה בפני החמאס דילמה להתיישר לפי האחים הסונים באשר הם או להמשיך להישען על האויב האזורי - השיעים - ולהפך למנודים במצרים, סעודיה ושאר העולם הערבי. מקור החמצן היחידי של רצועת עזה היום, המקור היחידי לשיקום וחידוש החיים בעזה היא ישראל. אז נכון מתכוננים לסיבוב הבא, כמו כל ארגון לוחם בעולם, אבל צריך לשקם, להחזיר את החיים למסלולם והחמאס הוכיח את עצמו כפרגמטי במישור המעשי.

הלקח של החמאס מ'צוק איתן' שאפילו ארה"ב או אירופה לא יעצרו  את ישראל אם יהיה לה גיבוי ממצרים וסעודיה - לכן, כל עוד העימות הסוני-שיעי נמשך אין למעשה סיכוי שסעודיה ומצרים יאפשרו לחמאס לחדש את האש נגד ישראל - המפתח הוא לא מוחמד דף אלא העמדה המצרית-סעודית וככל שעיסקת הגרעין עם איראן מתקרבת ומתממשת כך מתחזקת הברית הלא מוכרזת "ברית היציבות" בין ישראל, סעודיה, מצרים ונוספות. מזמן לא היה שקט כזה סביב הרצועה כמו מאז "צוק איתן"  והחמאס לכל היותר חידש יכולות ישנות - אנחנו כבר מזמן פיתחנו יכולות חדשות כמו מערכות לגילוי מינהרות.

האסון השלישי שממש מעבר לפינה הוא "הצונאמי המדיני" שכבר שנתיים מחכה לנו מעבר לפינה כי אובאמה לא סובל את ביבי ולא התקדמנו עם הפלשתינים. נהיה מדינה מבודדת מבטיחים לנו חסידי ה"צונאמי".  אני מניח שכמו שלחיזבאללה יש תוכניות (גם לנו) וכמו שמוחמד דף מחדש את מנהרות התקיפה בעזה גם ממשל אובאמה היה שמח להצביע במועצת הביטחון של האו"מ לטובת החלטות דרקוניות כלפי ישראל - אירופה ממילא נופלת שדודה בידי גלי המהגרים המוסלמים, אבל אובאמה לא לבד - יש לו קונגרס וסנאט לעומתיים, יש בארה"ב אהדה גדולה לישראל וגם חבריו הדמוקרטים רוצים לחזור ולהיבחר בבחירות הבאות. כבר ברור כעת שהסכם הגרעין הצפוי עם איראן, הוא לכשעצמו, גם אם יעבור את כל המיכשולים, יחשב בארה"ב, זו הבוחרת, יותר להתקפלות אמריקאית מאשר להישג מזהיר של אובאמה - יתכן שבעוד 20 שנה ההסכם יחשב להישג גדול אבל בבחירות הקרובות עדיין יצטרכו "להצדיק" אותו כטוב שבברירות ולא "להתפאר" בו. ההצדקה הגדולה מכולן היא שלמרות ההסכם ארה"ב לא זנחה את ישראל אלא ממשיכה לעמוד איתן לצידה בכל תהפוכות המזה"ת - כרגע הצונאמי המדיני בארה"ב הוא אולי משאת נפש של הממשל אבל רחוק מה"ריאל פוליטיק" וצרכי הפנים של הממשל והדמוקרטים בארה"ב.

ממילא מתקיים כרגע בקונגרס האמריקאי על שני בתיו "צונאמי" מדיני הפוך - חקיקה פרו ישראלית חזקה שאוסרת חרם על ישראל ומטילה על הממשל חובה להגן על ישראל במוסדות בינ"ל. הנשיא אמנם יכול להטיל ווטו אבל הצעד בוטה ומתנגש ישירות בדעת הקהל האוהדת לישראל בארה"ב - רוב הפרשנים מסכימים שאין לנשיא כרגע עיניין בווטו שיביא אותו להתנגשות עם בית הנבחרים דווקא עכשיו - כשהוא אוסף תמיכה לעיסקת הגרעין - אחר כך כבר יהיה מאוחר.

האסון הרביעי המבהיל שמעבר לפינה  הוא "החרם האירופי" שממש עכשיו יקרום עור וגידים. היצוא הישראלי לאירופה הוא כדי סך 20% מכלל היצוא הישראלי והיצוא שמקושר ליו"ש ובמוקד דיוני החרם הוא רק חלק קטן ממנו- אין לי נתונים אבל פוטנציאל החרם הוא גג 5% מכלל היצוא הישראלי ומשמעותו מדינית בעיקר ולא כלכלית. היצוא הישראלי לאירופה הוא בכל מיקרה במגמת ירידה חזקה כי כלכלת אירופה דועכת וכלכלות המזרח הרחוק, שישראל מחזקת את קשריה איתן, הולכות ומתחזקות.  לכן כן ! החרם האירופי יכול להיות מעיק ומטריד אבל השפעתו היא לכל היותר זמנית ובסופו של יום זניחה למדי. עיסקאות יצוא מוצלחות של טכנולוגיה ישראלית מגמדות! תוך זמן קצר את השפעת החרם האירופי על כלל המשק .

אחרי שהתקשורת מנבאת לנו רק אסונות אנסה כוחי בשיטיון העתיד. כלכלת ישראל תצמח בארבעת השנים הקרובות ביותר מ 50  מיליארד דולר בערך נוכחי , רמת החיים תגיע ל 45 אלף דולר לנפש, האוכלוסיה תחצה את רף ה 9 מיליון, העליה תתחזק ותגיע לכדי 20 אלף עולים בשנה לפחות, הנגב יפרח ומרכז הכובד של ישראל ינוע דרומה. ערביי ישראל ימשיכו בתהליכי הישראליזציה שלהם, הסכסוך ישאר תקוע והעולם יאבד בו עיניין. הפלשתינים יחפשו את מזלם בעולם הגדול ויחיו באוטונומיה מעשית משלהם בשטחים - אירופה תמשיך להתפורר ותצמח בה אלימות עממית ולאומנית ו'בריית היציבות' תקבל משמעות הולכת וגדלה גם במישורים ההצהרתיים. עוד דבר כניראה יקרה - גם בעוד 4 /שנים התקשורת תספר על האסונות שמחכים לנו ממש מעבר לפינה. עכשיו רק נותר לראות מה יגיד העתיד וכל אחד יכול להמר לכאן או לשם.