יאיר לפיד ומפלגת 'יש עתיד' ביצעו כמה רפורמות במדינה. לחלקן התנגדתי כמו חוק השיוויון בנטל ויוזמת מע"מ 0 על דירות ובחלקן תמכתי כמו הרפורמה בשרותי הבריאות. במציאות הפוליטית שלנו, נוכח הכוח הפוליטי הקבוע של החרדים, שגם אם לא נכללו בממשלה מסויימת חזקה עליהם שיכללו בממשלה אחרת, הבאה, כדי שרפורמות ישארו ויוגשמו יש צורך בהבנה מסויימת עם החרדים ולפחות ב"זמן פוליטי" מספיק כדי להטמיע אותם כך שהרצון הפוליטי לבטל אותן יפחת מאד.
אם יאיר לפיד רצה לתת סיכוי םוליטי לרפורמות שלו הייתה מוטלת עליו גם האחריות הפוליטית שהממשלה תשרוד, תאריך את ימיה ותתן לו ולממשלה סיכוי להוכיח שהרפורמות שוות את עצמן. כלומר משהתניע שלש רפורמות במקביל, גיוס, מע"מ 0 בדיור ובריאות, מאותו רגע הייתה חובה עליו לעשות ככל יכולתו שהממשלה תאריך ימיה. כמו פרחח שהדם עלה לו לראש יאיר לפיד עשה את ההיפך - את כל יכולתו שהממשלה תתפרק טרם זמנה. כשהוא מתלונן היום שהולכים להפוך אותו לאירוע חריג וזמני בנוף ה"רפורמות" ולבטל את כל מה שהשיג בממשלה הקודמת - למעשה להפוך את זמנו בפוליטיקה לביזבוז אחד גדול, אין לו אלא להאשים את עצמו : ראשית שלא הבין שהשלמת חקיקה כל שהיא היא רק התחלת הדרך ולא סיום פרק, שנית שקיצר את ימיה של הממשלה בגחמות שנובעות משיכרון כוח או כך נידמה ושלישית שהנחית היסוד שלו הייתה צריכה להיות שבסוף החרדים יחזרו לממשלה ולכן כל רפורמה לא תאריך ימים אם היא מתנגחת בחרדים, לעתים להכעיס, ולא מתחשבת בהם. בסרט הזה כבר היינו.
יש גם לקח נוסף לטעמי - השקעה כספית ביציבות פוליטית היא לא ביזבוז אלא השקעה נושאת פרות. משק מוצף ברפורמות חסרות אופק פוליטי אמיתי יתםקד תמיד תוך חשש מחוסר היציבות המובנה בשיטה. כלומר הרבה פחות טוב ממשק שהאופק הפוליטי שלו יציב.
יאיר לפיד, כעת אופוזיציונר, יכול לבכות ולהלין ככל שיחפוץ - הממשלה תהיה גדולה ומנופחת, הרפורמות שלו יזרקו לסל האשפה ומשרד החינוך יהיה בידיים של נםתלי בנט ולא שי פירון - קצת שיקול דעת לפני חצי שנה - תובנה בסיסית שפוליטיקה זה לא הכל או לא כלום אלא רצף של פשרות וכל זה היה יכול להימנע אליבא דלפיד. לפני שהוא מקטר שיסתכל בראי.
הערה אחרונה - כל שנה נודד מעל לחצי מנדט מהשמאל למרכז ומהמרכז ימינה. בבחירות הבאות סיכויין של לפיד יהיו קטנים יותר כמו שסיכויה של ציפי ליבני באופוזיציה ב 2008 צנחו במהירות לתחתית. אני במקומו הייתי מנסה להוריד את המחיר של החרדים והבית היהודי על ידי הכרזה מיידית על נכונות להיכנס למו"מ קואליציוני מהיר אפילו במחיר מופחת זו וודאי אפשרות טובה יותר מלהתבצר בעמדת האני מאשים שלקחו לי את הגבינה (הרפורמות). כרגע הברירה שלו היא בין להפך לאנקדוטה פוליטית לבין עובדה פוליטית שיכולה עדיין לשחק בקלפים על השולחן ולעצב את התוצאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה