איש שהוא תקלה

כידוע אין שיטת פעולה אנושית שהיא מושלמת. בכל תהליך ובכל התפתחות יש פגמים ותקלות ועדיין זה לא אומר שהאלטרנטיבה יותר טובה. המשטרים הערביים הפגומים, המושחתים והעריצים, מסתבר בדיעבד, היו האלטרנטיבה הטובה יותר לניהול המדינות הערביות.

בשיטת הממשל הישראלי - הדמוקרטיה הפרלמנטרית - יש הרבה פגמים: מאבק הכוחות הבלתי פוסק בין הרשות המבצעת, הממשלה, לרשות המחוקקת, הכנסת, ניתפסת בארץ כ'חוסר משילות' למרות שכל סקירה היסטורית רצינית מוכיחה שהכוח שבידי ראש ממשלת ישראל לא נופל מזה שבידי נשיא ארה"ב העסוק כל הזמן במקח ומימכר ומאבקי כוח עם הקונגרס בשיטה שכל שנתיים יש שם בחירות משמעותיות. מחוסר משילות מדומיין החליטו ב 1998 לשנות בישראל את השיטה הפרלמנטרית ולהפריד בין בחירת ראש הממשלה לבחירת הכנסת. אהוד ברק נבחר ב 1999 לראש ממשלה בשיטה החדשה שהובילה מיד לשיתוק מדיני ולהקפאה ממשלית של ישראל והפכה לתקלה מדינית וכלכלית קשה. השיטה הוחזרה לקדמותה ב 2001 ללמדנו שלרפורמות מקיפות ומהפכות יש בדרך כלל תפוקה שלילית.

לאחר גל של לחץ תיקשורתי שבו הוצגו הבנקים בישראל כפועלים בניגוד אינטרסים גם כיועצי השקעות, גם כמנהלי קרנות ההשקעה השונות וגם כמנהלי חשבונות הלקוחות הוקמה ב 2006  ועדת בכר לרפורמה בשוק ההון. שפע של מומחים התראיינו על כל במה והסבירו את עוולות השיטה ואת הצורך ברפורמה. ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, איש סופר אינטליגנטי ומנומק, ניהל את השינוי שעקרונותיו הבנק ינהל את כספי הלקוחות, ההשקעות ינוהלו בבתי השקעות שאינם קשורים בבנק כדי למנוע ניגוד עיניינים ויועצי השקעות יהיו בלתי תלויים או  בבנקים שקיבלו הסכמה מפורשת פרטנית מהלקוח. התוצאה - דמי הניהול של הקרנות נסקו פלאים, שכר מנהלי הקרנות ובכיריהם פרץ כל מסגרת של היגיון וטעם טוב והרווח ללקוח בקצה השרשרת, כשמדובר בממוצעים מול נתוני המשק, הצטמצם לשיעורים זניחים. בשורה התחתונה המצב הקודם היה הרבה יותר טוב, הרווח ללקוח משמעותית יותר גבוהה ועל גב הלקוחות צמחה שיכבת שמנת מופקרת מוסרית וכלכלית.

אותו הסיפור עם תאגידי המים - אחרי לחץ תקשורתי שחשף אי יעילות משוועת בשילטון המקומי ובמחלקות המים של העיריות, באטימות בירוקרטית ושחיתות נחקק ב 2001 חוק תאגידי המים שמפריד את אספקת המים וגביית המחיר מהניהול הפוליטי של השילטון המקומי. תאגידי המים אכן יותר יעילים, השחיתות האישית אכן ירדה אבל את השחיתות האישית החליפה שחיתות בשיטה. פערי רווח מוגזמים שאגודות המים לקחו לעצמן, תנאי שכר מפליגים ומנגנונים מנופחים. מחיר המים לצרכן לא רק שלא ירד אלא עלה יחסית בעשרות אחוזים למרות שיש שיפור מסויים בשירות אבל רק בחלק מהאגודות. אפשר להמשיך בסיפורים בלי סוף אבל התזה הבסיסית היא ששינויים מוצלחים מתבצעים בדרך כלל בתהליך ובהדרגה ולרוב ניזקן של מהפכות גדול במונים מתועלתן.

מכאן לאיש שהוא תקלה - יאיר לפיד

* במועד כניסתו לממשלה בתחילת 2013 נמצא הציבור החרדי בארץ בתהליך מובהק של קריסת החומות שהבדילו בינו לשאר הציבור. הם אומנם ניתמכו במיליארדים על ידי הממשלה אבל סך הכל רוב החרדים חיו בעוני רב וניסו לשפר את מצבם. שיעור הולך וגדל מהם, כולל נשים, החל להיקלט בשוק העבודה ובהצלחה. שיעור המתגייסים ב 2012-13 הגיע מעל ל 9% מבני כל שנתון וחלקם עשה חייל ביחידות המיחשוב השונות של צה"ל והתהליך רק התעצם. יאיר לפיד סימן את החרדים כמטרה תחת הסיסמה "איפה הכסף" (אצל החרדים כמובן). הוא רצה להאיץ את התהליך על ידי סנקציות ושלילת קיצבאות ודחק את הציבור, שזה עתה החל לבד לפרוץ את החומות שבנה סביב עצמו, חזרה לגטו תרבותי. ב -02/07/2014 התפרסמו נתוני הגיוס לשנה שחלפה  ושיעור גיוס החרדים ירד ב 51% ל 4.5% בלבד. מנתונים אחרים עולה שגם השתלבות החרדים, אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר במשק,  נעצרה.

* כבר במועד פרסום התוכנית להוזלת הדיור לצעירים בפברואר השנה היו רבים, אני ביניהם, שמתחו ביקורת קשה על התוכנית. במועד פירסום התוכנית היו בצנרת הבניה בארץ  יותר יחידות מהביקוש במשק תהליך שהיה מוזיל בתוך שנה  את הדיור במדינה.  התוכנית גרמה מיד לעצירת השוק עד שהתמונה תתבהר. עצירת השוק הכניסה חברות בניה לקשיים הולכים וגוברים שבסופו של יום ייקרו את הבניה. חברות עצרו בניה מתוכננת או כזו שרק החלה וכעת יש בצנרת הבניה פחות, דגש פחות, דירות מהביקוש השנתי. נוסיף לזה הזרמת כסף לשוק הדיור על ידי ביטול המע"מ לצעירים ונקבל נוסחה של היצע שלא עונה על הביקוש אל מול מימון מסובסד ונקבל התפוצצות במחירי הדיור שכבר עלו ב 6% מתחילת השנה. אגב תוכנית מע"מ 0 התכוונה מלכתחילה להוזיל לצעירים את מחיר הדירות שבתוכנית ב 4% בלבד. ההאטה בענף הבניה ובשילוב החרדים במשק מסבירה את הצניחה הדרמטית בצמיחה מ 3.4% ,כשיאיר לפיד ניכנס לתפקידו, לבדיוק חצי - 1.7% בריבעון האחרון.

* בצד ירידה בגביית המיסים לקופת המדינה בגלל ההאטה בצמיחה גדלו ההוצאות בעיקר בגלל מבצע 'צוק איתן'. קיצוץ בביטחון לא עומד על הפרק ויש לשלם מיליארדים לשיקום, פיצויים ומיגון אזרחי. כששר האוצר מתעקש לא להעלות מיסים למרות ירידה בהכנסות ועליה בהוצאות יש לזה משמעות אחת - גירעון ובור עתידי בכלכלת ישראל. יאיר לפיד בתחילת דרכו האשים את שר האוצר הקודם יובל שטייניץ בהתנהלות בלתי אחראית ובבור התקציבי שהותיר לו - ליאיר לפיד. התברר לאחר סיכום הנתונים שהבור ששטייניץ השאיר היה למעשה גומה ושעל פי סבר פלוצקר, פרשן כלכלי מהימן לכל הדעות, הניהול של שטייניץ היה דווקא אחראי מאד. כעת מזהירה הנגידה קרנית פלוג, ששר האוצר משתדל להתעלם ממנה, מגירעון שיעלה על 3.3% מהתל"ג - שר האוצר סירב להתחייב.  ברור שאת הפופוליזם המופקר של יאיר לפיד היום נשלם בריבית דריבית בעתיד הקרוב. כבר כעת אנחנו משלמים כשהמשק היצרני והחדשני הישראלי, ששרד בהצלחה את המשבר העולמי של 2008, ניכנס לקיפאון מעשי.

* עוד זה יוצא וזה בא - שלוחיו של יאיר לפיד, שר המדע יעקב פרי וח"כ עופר שלח איימו על הממשלה ששרידות הממשלה תלויה במהלך מדיני "פורץ דרך" כלפי הפלשתינים. כבר כתבתי כאן שאי אפשר לצפות מאבו מאזן שבחתימת ידו יכיר בכך ש 80% ממה שהוא חושב כמולדתו ההיסטורית יהיו שייכים לעם אחר, הסכסוך הגיע לסופו  ולא תשמר לפלשתינים זכות התביעה בעתיד. כבר הגענו לנקודה הזו עם אבו מאזן בעבר מספר פעמים. עדיף להגיע להסדרה שהיא בגדר ניהול הסכסוך במקום לפוצץ הכל על פתרון הסכסוך. הבנות 'צוק איתן' הן חלק מההסדרה ויתכן שאפשר להוסיף ולהרחיב. גם הרקע הגיאופוליטי לא מאפשר פתרון לסכסוך כי האפשרות שביקעת הירדן לא תשאר אזור חייץ ישראלי עם מרחב ערבי מוסלמי ואולי ג'יהאדיסטי היא פשוט לא קיימת יותר.

בקיצור - יאיר לפיד הוא מוכשר, כריזמטי ואיש תיקשורת מעולה ופופוליסט ממדרגה ראשונה שגורם נזק כמעט בכל תחום מעשי שבו הוא עוסק ברצינות.