יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

הרהורים ראשוניים

רציתי לכתוב על יאיר לפיד, בעיני כשלון כואב, אבל קראתי בבוקר בידיעות ביקורת על הפסקת האש עם החמאס בעזה שגבלה בדמגוגיה זולה. אציין - שגיתי מספר פעמים בהבנת מבצע 'צוק איתן' ואני חייב לנהוג בזהירות מופלגת. הביקורת הבסיסית שלי על המיבצע שממשלת ישראל הגבילה את עצמה רק לשתי אפשרויות - או מיטוט החמאס והשתלטות, ולו זמנית, על עזה או כתישה מהאוויר ולא בנתה, תיכננה והכשירה אפשרות ביניים של הכרעה מיבצעית בלי מיטוט ובלי השתלטות על רצועת עזה נשארה בעינה.


רוב הביקורת שקראתי עסקה בדימיון, למעשה כמעט שיחזור, ל מבצע 'עמוד ענן' משלהי 11/2012. מסקנת הכותבים שאנחנו צפויים לסבב נוסף ממש בקרוב - טענת הבל ורעות רוח. הבנות 'עמוד ענן' הושגו באתנחתה בין הסערות בעולם הערבי - המישטרים הדיקטטורים נפלו והאסלאם הרדיקלי שמאיים על כל המרחב עדיין לא תפס את הנפח של היום. נשיא מצרים דאז מוחמד מורסי אהד את החמאס, מעבר רפיח היה פתוח רוב הזמן ובצידו פעלו מתחת לגבול בין מצרים לרצועה מעל ל 1,000! מינהרות. בחלק מהמינהרות הניעו מנועים חשמליים קרוניות על מסילות ששינעו סחורה הלוך ושוב. בהקשר של תנועת אנשים וסחורות, כולל נשק משוכלל מאיראן, הגבול המיצרי לא היה קיים. עד הפלתו של מוחמד מורסי ביולי 2013 זרם לרצועה נשק איראני, חלקו שובר שיוויון, בלי הפרעה. במקביל יצאה עזה לסיני טרור ג'יהאדיסטי שחבר בסיני לגורמי ג'יהאד עולמי.


מאז חלו באזור שינויים אסטרטגיים מפליגים * הראשון שבהם - הדחתו של נשיא מצרים מוחמד מורסי והחלפתו בגנרל עבדל פתאח סיסי, בעצמו מוסלמי דתי אבל אויב מושבע של האסלאם הפוליטי בכלל ושל האחים המוסלמים ושלוחותיו בפרט. באחת נחסם הגבול עם עזה, צבא מצרים החל במאמץ מתמשך לחסום את המינהרות בשיטות של הצפה, הזרמת גז, פיצוץ בתים ומעצר פעילים. המאמץ הצליח ב 99% ולכל צורך מעשי הגבול עם מצרים, עד לפני שנתיים  אוטוסטרדה פתוחה, חסום כמעט הרמטית.

* שנית - האסלאם הרדיקלי התפרץ בעוצמה חסרת תקדים, פורר משטרים, מחולל זוועות ומאיים על המערב. האיום מדאע"ש ודומיו מגמד את הבעיה הפלשתינית והופך אותה לזניחה ומציב את החמאס בצד של הרעים מבודד מהמדינות הערביות היציבות באזור וגם במידה רבה במערב.

* שלישית - השפעתה של ארה"ב כמכתיבת הסדרים נמוגה כמעט  לחלוטין. קרי סולק ממאמצי התיוון בין ישראל, מצרים, קטאר והחמאס. מטוסי 'ציר היציבות' - ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובתמיכה לוגיסטית של מצרים פעלו בלוב בלי לידע את ארה"ב. מסר בוטה שאם ארה"ב מתעקשת לא להיות רלבנטית כי אז יקחו מדינות האזור את גורלן בידיהן אל אף ארה"ב.

* רביעית - הוקם 'ציר היציבות' בין ישראל, עדיין בתקן הידועה בציבור, מצרים וערב הסעודי בשיתוף האמירויות וירדן להתמודד עם האיומים האזוריים מדאע"ש (בשוליים גם החמאס) ועד איראן. מזל"ט ההרמס 450 שהופל באיראן לפני שבוע הוא אכן מתוצרת ישראל אך הופעל על ידי מדינה אחרת - באפשרויות אזארבייג'ן שלה מכרנו בגלוי מזל"טים בעבר ו/או גרומים ערביים שכבר רכשו בעבר ציוד מתקדם מישראל.


לכן אפילו תהיה הפסקת האש עם החמאס העתק מדויק, מילה במילה, של הבנות 'עמוד ענן' הסביבה האסטרטגית האזורית והבינ"ל כל כך השתנתה שהמשמעויות לחמאס הן ממש דרקוניות. אין יותר דרך לאיראן לחמש מחדש את החמאס אפילו הייתה רוצה, אין דרך להזרים בלי פיקוח לעזה כמויות ענק של ציוד וחומרים כבימי מוחמד מורסי. קטאר המממנת מוקצת מחמת מיאוס בעולם הערבי ויש שיתוף פעולה הדוק ב'ציר היציבות' לעקוב אחרי הכסף הקטארי ולמנוע את הגעתו ליעדים לא רצויים לא רק בעזה (למשל מיליציית מיסרטה בלוב)  וקשה מאד להזרים כסף קטארי לעזה - היד המאכילה תהיה כניראה סעודיה. גם הפיקוח הישראלי על העברת חומרי בניין לעזה יתהדק מאד והכל יעשה דרך הרשות הפלשתינית למורת רוחו של החמאס - כן אפילו אבו מאזן מרוויח קצת אבל גם הפך כתובת לאחריות. ב'עמוד ענן' לא ספרו אותו בכלל.

בקיצור אין שום דימיון בין 'עמוד ענן' להפסקת האש של 'צוק איתן' - אני לא רואה את החמאס מתחמש מחדש במהירות ובכלל במארג הכוחות האזורי העכשווי - כשהמארג ישתנה, זה יכול לקרות, המשחק יפתח ממילא מחדש.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה